ה-AI כובשת את תעשיית הסייבר הישראלית, עם 64% מכלל ההשקעות

שיא של 4.4 מיליארד דולר נרשם בשנה החולפת בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים בתחום הסייבר – כך עולה מדו"ח מצב אומת הסייבר השנתי של קרן YL Ventures, שפורסם היום (ב'). הסכום גויס ב-130 סבבי השקעה. כמו כן, הדו"ח מצביע על כך שקרנות הון-הסיכון הזרות מעמיקות אחיזה בישראל ובפעם הראשונה עוברות את הקרנות הישראליות בהשקעות בסבב הראשוני (סיד).

דו"ח אחר, של סטארט-אפ ניישן סנטרל, שאף הוא פורסם היום, מצביע על כך ש-64% מכלל ההשקעות במגזר הסייבר השנה (שלפי דו"ח זה הן 3.9 מיליארד דולר) היו בחברות AI שפועלות בתחום. מדובר בסכום של 2.5 מיליארד דולר – נתון כמעט כפול מ-1.3 מיליארד ב-2024, אז עמד נתח הגיוסים של חברות אבטחת הבינה המלאכותית מכלל חברות הסייבר על 34%.

בסטארט-אפ ניישן סנטרל מזכירים שתי רכישות בולטות של חברות AI סייבר ישראליות השנה: פרומפט סקיוריטי, שמגנה על תשתיות GenAI, נרכשה על ידי סנטינל וואן באוגוסט האחרון תמורת רבע מיליארד דולר, וצ'ק פוינט רכשה בחודש מאי את וריטי, שמתמקדת בחשיפת איומים באמצעות בינה מלאכותית, תמורת מעל 100 מיליון דולר. בארגון אומרים כי "עסקאות אלה משקפות מגמה רחבה יותר: רוכשים גלובליים (צ'ק פוינט היא אמנם חברה ישראלית, אבל גלובלית בפעילותה ונסחרת הן בתל אביב והן בנאסד"ק – י"ה) מכוונים כעת לחברות ישראליות המתמחות באבטחת מערכות בינה מלאכותית, מודלים וסביבות יישום של מודלים ופתרונות AI".

עוד מגמה שהדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מצביע עליה היא שמיזוגים ורכישות הם אפיק האקזיט המרכזי בתעשיית הסייבר הישראלית: רק 2% מהחברות יוצאות להנפקה, בעוד ש-12% נרכשות. המכירה הבולטת ביותר השנה של חברה בסייבר הישראלי, שהיא גם האקזיט הגדול ביותר בתולדותיו, הייתה של וויז, שנמכרה לגוגל תמורת סכום ענק של 32 מיליארד דולר. אלא ש-וויז מתמקדת באבטחת ענן ולא נחשבת לחברת AI בתחום הסייבר.

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב

יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ונתונים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר כי "אנחנו עדים להעברת שרביט היסטורית: בעוד שב-2024, הבינה המלאכותית הקיפה כשליש משוק הסייבר הישראלי, ב-2025 ההיקף הוכפל לכשני שלישים. התעשייה למעשה אתחלה את עצמה בתוך 12 חודשים. לפני פחות מעשור, המימון לסייבר הישראלי היה רק 16% מהיקף המימון המקביל בארצות הברית, וכיום הוא עומד על 45%. השינוי הזה מאשר שישראל היא אבן יסוד בנוף הסייבר העולמי".

בארגון מציינים שהשינוי בהשקעות בסייבר הוא חלק משינוי רחב יותר במבנה כלכלת ההיי-טק בישראל, שנשענת יותר ויותר על חברות בינה מלאכותית. ההשקעות בחברות אלה צפויות לזנק בשלושה מיליארד דולר בשנה אחת בלבד – מ-4.9 מיליארד ב-2024 ל-7.9 מיליארד ב-2025. זאת, מתוך סך השקעות של 12.3 מיליארד דולר בסטארט-אפים ישראליים בשנה החולפת.

היזמים מעדיפים בניית חברות מובילות על פני אקזיטים מהירים

דו"ח מצב הסייבר של YL Ventures סוקר את ביצועי הסטארט-אפים בתחום זה בישראל ומפורסם זו השנה העשירית. הדו"ח מציג שינויים יסודיים באקו-סיסטם הסייבר הישראלי: השנה נרשם שיא בפעילות בשלבי גיוס הון בשלבים מוקדמים – סבבי סיד, A ו-B, שמשקף דור חדש של יזמים, שמתמקד בבניית חברות כדי שיהיו מובילות בשוק העולמי, ולא באקזיטים מהירים. על פי הדו"ח, השנה ביצעו חברות סייבר ישראליות 71 סבבי סיד – כמעט כפול מאשר ב-2023 ו-42% יותר מ-2024. גם המספרים של סבבי ה-A וה-B – שהם 33 ו-17, בהתאמה – עלו משמעותית לעומת השנים הקודמות.

12 מהחברות שגייסו בסבבי סיד עוסקות באבטחת AI, לעומת שמונה ב-2024. הנתון מראה שסבב גיוס סיד ממוצע של חברת סייבר ישראלית בעולמות הבינה המלאכותית גדול בהרבה מזה של סטארט-אפים אחרים בתחום. עולם ניהול החולשות וסיכוני האבטחה מוביל במספר סבבי הסיד, עם 20 חברות שגייסו בשלב זה, ואבטחת נקודות הקצה זינקה, עם 11 סבבי השקעה לעומת אחד בלבד אשתקד.

המשקיעים הזרים שמים הרבה כסף בחברות הסייבר הישראליות. צילום: Jub Ka Joy, ShutterStock

44 מסבבי הסיד השנה הובלו על ידי קרנות אמריקניות ורק 35 על ידי קרנות ישראליות. בין הקרנות הגלובליות שבולטות בהשקעות שלהן בחברות ישראליות בסבבי סיד נמצאות ג'נרל קטליסט, סקויה, גריילוק ומייפילד, שהגבירו את ההשקעות שלהן בסייבר הישראלי. הדו"ח מציין שיותר יזמי סייבר בחרו ב-2025 לגייס סבבים באסטרטגיית ספליט סיד – סבב שמובילות ביחד קרן ישראלית שמתמחה בחברות סייבר וקרן גלובלית. אסטרטגיה זו הפכה למועדפת על ידי יזמי סייבר שמבקשים לבסס את מסלול הצמיחה הראשוני שלהם על מומחיותן של קרנות הסייבר הישראליות, לצד פוטנציאל ההשקעה העתידי ורשת הקשרים של קרנות אמריקניות מובילות.

בנוסף, 12 חברות סייבר ישראליות נרכשו השנה על ידי חברות ישראליות אחרות. מדובר במספר הרכישות הגבוה ביותר של רכישות כל ישראליות. מדובר פעמים רבות בחברות צומחות שרוכשות סטארט-אפים בשלבים מוקדמים, כדי לחזק את מעמדן בתחרות הגלובלית.

מה המצב כיום לעומת לפני עשור?

לרגל שנתו העשירית, הדו"ח מציג גם את סקירת ההשקעות בסייבר הישראלי מאז 2015, ומראה שבתקופה זו, היקפי הגיוס השנתיים של החברות בתעשייה זו זינקו ביותר מ-500% – מ-689 מיליון דולר ל-4.4 מיליארד. גודל סבב סיד ממוצע צמח ביותר מ-230% – מ-2.9 מיליון דולר ל-9.6 מיליון דולר. מספר סבבי הסיד השנתיים עלה בכמעט 130%, ועמד על 71 לעומת 31 ב-2015. כך גם מספר כלל סבבי ההשקעה, שגדל במעל 80% ל-130, בהשוואה ל-72.

"נתוני השנה משקפים עלייה ברורה לא רק בגודל וכמות ההשקעות בסייבר, אלא גם בקצב, איכות ושאפתנות של יזמי סייבר ישראלים", אמרה אור סלום, אנליסטית ב-YL Ventures וכותבת הדו"ח. "יזמים כבר לא בונים טכנולוגיה פורצת דרך בלבד, הם מקימים חברות שמרגע הקמתן שואפות להוביל בקטגוריות החדשניות ביותר, בקנה מידה גלובלי, תוך עיצוב מחדש של שוק האבטחה העולמי".

לדברי יואב לייטרסדורף, שותף מנהל ב-YL Ventures, "לאורך העשור האחרון נתוני הדו"חות שלנו מצביעים על עקביות מרשימה: בכל תנאי שוק, תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה להתרחב, להתחזק ולהקדים מגמות גלובליות. ממצאי 2025 רק מחזקים זאת: היקף ההשקעות, קצב בניית החברות והאיכות של הצוותים מציבים את ישראל כאחד ממנועי החדשנות המשפיעים בעולם – תעשייה שנעה מהר, צומחת לרוחב וממשיכה לבסס את מעמדה כמובילה בשוק האבטחה הבינלאומי".