בינה מלאכותית בחינוך: בין דילמות להזדמנויות

בשבוע שעבר השתתפתי, בהזמנת אונסק"ו, בכנס הבין-לאומי "שבוע הלמידה הדיגיטלית", שהתקיים במטה אונסק"ו בפריז. הנושא המרכזי של הכנס היה "בינה מלאכותית ועתיד החינוך: שינוי סדרי עולם (Disruptions), דילמות וכיוונים".

במהלך הכנס נפגשתי בין השאר גם עם אנדריאס שלייכר, מנהל אגף החינוך והכישורים ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), והצגתי לו את פרויקט מעבדות הדמיון.

בין האישים הנוספים שהשתתפו והרצו בכנס היו סטפניה ג'יאניני, סגנית המנהל הכללי לחינוך ב-אונסק"ו, ופאדלינה סיידק, שרת החינוך של מלזיה.

המסר המרכזי שנשמע שוב ושוב היה שהמורים הם בלתי ניתנים להחלפה, וההשקעה בהם היא קריטית. בינה מלאכותית חייבת לשרת אותם ולא להחליף אותם

מדיניות מוסדית ויישום AI בחינוך

במהלך הכנס הוצג סקר עולמי שבוצע במוסדות אקדמיים החברים ברשתות אונסק"ו, הכוללות אוניברסיטאות ומוסדות מחקר (UNESCO Chairs), וכן בתוכנית של אונסק"ו לשיתוף פעולה אוניברסיטאי (UNITWIN). הסקר כלל כ-400 תשובות מ-90 מדינות. 90% מהמשתתפים בסקר כבר משתמשים בכלים של בינה מלאכותית, בעיקר למחקר וכתיבה, וכמעט מחצית מהמשתתפים מנסים לשלב AI בהוראה – למשל בתכנון שיעורים, בהערכה ובזיהוי פלגיאט. אחרים השתמשו בכלים לצרכים אדמיניסטרטיביים או להתפתחות מקצועית.

עם זאת, יותר ממחצית מהמשתתפים בסקר הביעו אי-ודאות או הסתייגות בנוגע ליישום הפדגוגי האפקטיבי של כלי ה-AI, השפעתם על זכויות אדם, דמוקרטיה וצדק חברתי. בין המכשולים שהוזכרו: חששות אתיים וסביבתיים, חוסר הבנה טכנולוגית, מגבלות דיסציפלינריות ואף התנגדות פילוסופית לשימוש בבינה מלאכותית.

רק 19% מהמשתתפים בסקר דיווחו על מדיניות רשמית של מוסדותיהם לשימוש בבינה מלאכותית, בעוד ש-42% נוספים פיתחו מסגרות הכוונה. באירופה ובצפון אמריקה כ-70% מהמוסדות אימצו מדיניות או נמצאים בפיתוחה, לעומת כ-45% בלבד באמריקה הלטינית ובקריביים.

מנגנוני היישום כוללים קמפיינים להעלאת מודעות בקרב סטודנטים, פרסום הנחיות, ושילוב כללים אקדמיים בתהליכים מוסדיים. חלק מהאוניברסיטאות בחרו בגישה רגולטורית, בעוד שאחרות בחרו בשיתוף עם הסטודנטים והסגל, כולל אוריינות AI כבר בשנת הלימודים הראשונה.

כמחצית מהמשתתפים בסקר דיווחו על מודעות להשקעה מוסדית בבינה מלאכותית, כאשר שני שלישים מההשקעות מיועדים למחקר, וחלקם גם להוראה ולמידה.

משתלבת יותר ויותר בחינוך. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock

מסגרות אונסק"ו לשילוב AI ותובנות מרכזיות

בכנס הציגה אונסק"ו מסגרות והמלצות, בהן:

• המלצה לאתיקה של בינה מלאכותית שפורסמה ב-2021
• מסמכי הנחיה למדיניות בתחום החינוך והבינה המלאכותית שפורסמו ב-2021
• מסגרת כישורים לסטודנטים שפורסמה ב-2024
• מסגרת כישורים למורים שפורסמה ב-2024
• מסגרת כישורים נוספת לסטודנטים וסגל אקדמי שנמצאת בשלבי פיתוח

התובנות המרכזיות שעלו בכנס:

• בינה מלאכותית היא גורם משמעותי המשנה סדרי עולם. כך, לדוגמה, ניתן להכין תיזה לדוקטורט בתוך מספר דקות.
• הבינה המלאכותית לא תחליף מורים – אלא תעצים אותם.
• AI היא כלי מצוין בידי המורים, בין השאר להכנת מערכי שיעור ומתן פידבק.
• יש להכשיר מורים לשימוש ב-AI ולשפר את כישוריהם בתחום זה.
• בינה מלאכותית יכולה לספק לתלמידים באפריקה הדרכה ותמיכה חינוכית זמינה בכל זמן ובכל מקום (Mentor in the pocket).
• AI יכולה לחדד ולשפר את כישורי התלמידים.
• תלמידים כבר משתמשים בבינה מלאכותית בהיקף נרחב בבתי הספר.
• נדרשת הקפדה על אבטחת מידע ואתיקה.
• קיימות רמות שונות של שימוש וכלים בבינה מלאכותית.

במהלך הכנס התקיימו דיונים בנוגע ליישום בינה מלאכותית בחינוך, והובעו דעות שונות על סוגיות כגון השקעה בטכנולוגיה מול הכשרת מורים, הקמת דאטה סנטרים מול שמירה על קיימות, ואיזון בין פיתוח מהיר לעקרונות של אתיקה, אבטחת מידע ומיקוד בצרכי הלומדים.

המסר המרכזי שנשמע שוב ושוב היה שהמורים הם בלתי ניתנים להחלפה, וההשקעה בהם היא קריטית. בינה מלאכותית חייבת לשרת אותם ולא להחליף אותם.

הכותב הוא נשיא ומייסד קרן אתנה, שישתתף ב-22 באוקטובר הקרוב בועידת GEN AI FOR ALL וידבר על שילוב AI בחינוך

לפרטים והרשמה לוועידה – לחצו כאן