אם תאמינו ברובוט, הוא יעזור לכם להחלים

מומחים מעריכים כי בעתיד הקרוב יגבר הצורך בשילוב של רובוטים חברתיים דמויי אנוש בהאצת תהליכי שיקום של חולים על רקע העלייה בשיעור ההישרדות של חולים במחלות שבהן יש ליקויים תפקודיים חמורים דוגמת שבץ מוחי.

חולים אלו זקוקים לאימון בבית בשל מחסור בשעות טיפול עם פיזיותרפיסטים, וייתכן כי אינטראקציות עם רובוטים שישמשו כבני לוויה ושותפים בתרגול, עשויות לתת לכך מענה ולעודד את החולים להתאמן, לעקוב אחר התקדמותם ולתת משוב הן למטופל והן לפיזיותרפיסט.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Science Robotics ונערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב מדגיש את החשיבות שביצירת יחסי אמון בין מטופל לרובוט להצלחת תהליך השיקום. לטענת החוקרים, בעת תכנון ועיצוב רובוטים עתידיים חשוב לתת דגש לפיתוח מנגנונים בוני אמון בין האדם למכונה.

ד"ר שלי לוי-צדק. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

"היתרונות והחסרונות של שילוב רובוטים דמויי אנוש בתהליך של שיקום"

המחקר נערך בהובלת ד"ר שלי לוי-צדק, ראשת המעבדה לחקר הזיקנה, הקוגניציה והשיקום במחלקה לפיזיותרפיה וחברת מרכז זלוטובסקי למדעי המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם ד"ר פיליפ קלמאייר, נוירולוג מאוניברסיטת פרייבורג בגרמניה, פרופ' אוליבר מולר, פילוסוף ואתיקאי מאוניברסיטת פרייבורג בגרמניה, והדוקטורנטית רונית פיינגולד-פולק מהמעבדה לחקר הזקנה, הקוגניציה והשיקום באוניברסיטת בן-גוריון ופיזיותרפיסטית מומחית בשיקום לאחר שבץ.

לדברי ד"ר לוי-צדק, "חולים בתהליכי שיקום, למשל לאחר שבץ מוחי, נמצאים במצב פגיע ורגיש. הם נסמכים במידה רבה על יחסי האמון שרקמו עם המטפלים שלהם. מסיבה זו, עלינו לשקול היטב מה הם היתרונות והחסרונות של שילוב רובוטיים דמויי אנוש בתהליך של שיקום לאחר שבץ. לצד תרומתם החלוצית של רובוטים לשיקום החולים, השימוש בהם מעלה שאלות אתיות וחברתיות חשובות. אנו טוענים כי יצירת אמון היא תנאי הכרחי להצלחת אינטראקציה זו, בד בבד להתקדמות טכנולוגית גרידא".

"רובוטים דמויי אנוש יכולים לסייע בתרגול שעל חולים לבצע, אך יש לשקול את הקשיים שעשויים לעלות בקשר בין האדם המשתקם לרובוט. למשל, מרובוט שנראה ומתנהג כמו בן אדם עשויות להיות ציפיות שהרובוט לא יכול לממש. זה עשוי להוביל לאכזבה, לשבירת האמון ולהימנעות מתרגול בשל כך. כמו כן, רובוט אשר נתקע או מתנהל באופן בלתי צפוי יקשה על המטופל לבטוח בכך שהוא שותף מוצלח לתהליך השיקום", אמרה.

החוקרים מציינים במאמר מספר דרכים להגברת האמון בין מטופל לרובוט וביניהם תחושת המטופל שהאינטראקציה עם הרובוט בטיחותית וכי הוא מבצע תנועות המקדמות את הטיפול בו, פיתוח יכולת בקרב המטופלים כך שיהיו מסוגלים לזהות ולחזות את כוונותיו של הרובוט בטיפול, וכן כי על הרובוט להיות מודע למצב הנפשי והפיזי של המטופל. כמו כן, אומרים החוקרים, הרובוט צריך להיות מסוגל לתקשר עם אנשים שחווים קושי בתקשורת, הן בהבנה של שפה מדוברת והן בדיבור.