4,000 ילדים ובני נוער פנו בשנה האחרונה לקו החם נגד פגיעות ברשת

נתונים שמפרסם איגוד האינטרנט הישראלי לרגל היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח מראים עד כמה רחבה התופעה ● אורנה היילינגר, מנהלת הקו החם של האיגוד: "חינוך להתנהגות נכונה ברשת הוא הדבר שבאמת יעזור"

הגבלת גיל הכניסה לרשתות החברתיות - טעות. צילום אילוסטרציה: BigStock

כ-4,000 ילדים ובני נוער, או הורים שלהם, פנו בשנה האחרונה לקו החם לתמיכה בפגיעות ברשת שמפעיל איגוד האינטרנט הישראלי ו-20 אלף נוספים נעזרו באתר האינטרנט שלו – כך מסר האיגוד בנתונים שפרסם לרגל היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח, שחל היום (ג'). לדברי אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד, הנתונים מראים עד כמה קשת הפגיעות רחבה ועד כמה גדול המספר שלהן.

"האיגוד מפעיל קו חם, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, שנותן מענה לכל פנייה, בין אם זה 'פרצו לי לחשבון הפייסבוק', 'עשו לי שיימינג', 'מפיצים תמונה מביכה שלי' או 'מטילים עליי חרם'", ציינה. "בשעות הלילה אנחנו מקבלים פניות רבות מנערות צעירות שמוצאות את עצמן במצבים לא נעימים, למשל כאלה בהם פורסמו תמונות שלהן ברשתות החברתיות ואף באתרי פורנו. לאחר המהומה סביב אלנבי 40 פרסמנו שאנחנו מסוגלים לפעול להסרת תמונות מאתרים כאלה, ופנו אלינו עשרות נערות ונשים. פנינו לאתרים הפורנוגרפיים – ישראליים ובינלאומיים – והם הסירו אותן בקלות".

מקרה אחר שהיילינגר ציינה הוא של "אב שפנה אלינו לאחר שהילדה שלו, בת השבע, שיחקה באתר משחקים תמים. אולם, אחד מהילדים העלה אליו משחק טריוויה עם מילים בוטות וקללות. 10 דקות אחרי שפנינו המשחק הורד ואותו ילד נחסם מלהעלות תכנים נוספים".

האם אתם ממליצים להורים לסנן אתרים?
"פונים אלינו הורים ומורים לייעוץ האם להתקין תוכנת סינון ולחסום אתרים, או אף האם לעקוב אחרי הילדים. ההמלצות שלנו מגוונות: לגילאים הצעירים אנחנו ממליצים על התקנת תוכנות סינון במחשבים ובסמארטפונים, משום שהרבה פעמים נחשפים לחומרים לא ראויים כתוצאה מחיפוש תמים. בגילאים היותר מבוגרים זה פחות משנה, כי הם מגיעים לכל אתר גם אם תותקן חסימה. לפיכך, אנחנו ממליצים לקיים את השיחות כבר מהגיל הצעיר. חינוך, חינוך, חינוך – זה הדבר היחיד שבאמת יעזור".

אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי

אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי

מה אתם ממליצים להורים לעשות לגבי בריונות ברשת?
"אני אומרת להורים: מרגע שנתתם לילד טלפון חכם, אתם חייבים להגדיר לו את הכללים מה לעשות במצבי מצוקה ולתת לו את הכתובות שפונים אליהן במקרים כאלה. בנוסף, מעת לעת יש לוודא שהילד בסדר ולא עבר מתקפות או בריונות ברשת.

מהסטטיסטיקה שלנו עולה שכל ילד שלישי נחשף למקרה שכזה. האחריות ההורית היא כפולה: ראשית לוודא שהילד לא נפגע ושנית לוודא שהילד לא פוגע.

כמו כן, חשוב שהילדים, ההורים והמורים ידעו שיש להם כתובת – המרכז לאינטרנט בטוח".

היילינגר ציינה את הנושא שעליו נסב השנה יום האינטרנט הבטוח במערכת החינוך, "30 שניות של מחשבה לפני שמשתפים", ואמרה כי "כדי לחולל את השינוי ברשת, מספיק שנעצור 10 שניות לפני שיתוף או העלאת פוסט פוגעני ונחשוב האם זה באמת נחוץ ומה אנחנו מרוויחים מזה. המחאה הציבורית נגד BlindSpot מראה שהציבור כבר שבע מהבריונות ברשת".

נאווה גלעד, נשיאת האיגוד, ציינה כי הוא מעודד התנהגות נכונה ברשת בכל ימות השנה. "אנחנו מברכים על הקדמה, שמאפשרת תקשורת ומתן קול לכל אחד ללא צנזורה. מצד שני, אנחנו מנסים למצוא את האיזונים בין חופש הביטוי לשיסוי, ביזוי ופגיעה בפרטיות", אמרה.

נאווה גלעד, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי

נאווה גלעד, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי

לדבריה, "תפקיד ההורה במרחב הווירטואלי לא שונה מהתפקיד שלו בכל מרחב אחר. על ההורים להיות מעורבים ולצייד את הילדים ובני הנוער בכלים להתמודד עם מצבים שונים ברשת, לנהל איתם שיח פתוח בנושא. אסור להם לעמוד מהצד לנוכח הבריונות ברשת והשיימינג".

לדיווח על פגיעות או תוכן פוגעני מכל סוג שהוא, הקו החם של איגוד האינטרנט זמין בטלפון 03-9700911, במייל או בווטסאפ 054-8858911.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים