סא"ל אלונה, קצינת מטה בכירה בענף התאימות האלקטרומגנטית של צה"ל, פורשת מתפקידה
לאחר 12 שנים בתפקיד, בהן הכניסה למודעות של אנשי צה"ל את נושא ספקטרום התדרים ואת הצורך בבדיקת הציוד לאחר הכנסתו, כדי למנוע זליגת תדרים, פורשת סא"ל אלונה ויוצאת לשוק האזרחי ● אחת הדוגמאות לכך היא מערכת כיפת ברזל, שם היה צריך לשפר את המכ"ם כדי שלא יזלוג לתדרים של נתב"ג ● בראיון לאנשים ומחשבים היא מציינת, כי "צברתי בצה"ל מקצועיות רבה בתחום"
סא"ל אלונה, קצינת מטה בכירה בענף התאימות האלקטרומגנטית של צה"ל, שאחראית על ניהול ספקטרום התדרים של הצבא, עומדת לפרוש מתפקידה. בראיון לאנשים ומחשבים היא מסכמת את התקופה בת 12 השנים בהן שירתה בענף.
"צה"ל בדרך כלל מוצג בתקשורת באור לא חיובי בכל הקשור לתדרים", היא אומרת. "אנחנו גוף גדול וכל בעל אינטרסים שלא מקבל ספקטרום מיד בוחר במטרה הקלה וטוען שזה בגלל הצבא. הרבה פעמים זה בכלל לא קשור ולא נכון, אבל הכי קל לטעון זאת". לדבריה, "קשה ברוב הפעמים להסביר את הנושא בתקשורת, כי רוב השימושים בו מסווגים".
"הגעתי לענף התאימות האלקטרומגנטית לפני 12 שנים מחיל האוויר", ציינה סא"ל אלונה. "היינו אז ענף קטן, שמנה שלושה אנשים בלבד: שני קצינים – ראש הענף ואני – ופקידה. כיום אנחנו שבעה קצינים ומספר חיילים. כלומר, הענף גדל פי כמה, ולא בכדי".
היא הוסיפה, כי "אם בעבר, בגלל חוסר כוח אדם או חוסר מודעות, אפשר היה לייבא באופן חופשי מערכות מארצות הברית שפועלות בתקן שאינו מוכר בישראל, כיום כולם יודעים שחייבים לעבור דרכנו. לפני שהעלינו את המודעות לכך, כל מפקד חשב שהוא יכול לייבא איזו מערכת שהוא רוצה ולהציב אותה בכל מקום שיבחר. במיוחד אחרי מלחמת לבנון השנייה גברה המודעות לכך שכדי שצה"ל כולו יעבוד בצורה יעילה, צריך שהמערכות האלקטרוניות לא ייכשלו ברגע האמת ולא יגרמו הפרעות אחת לשנייה, או לגורמים אזרחיים. לא אחת קרה שבנו פרויקטים על גבי מערכות אמריקניות שבסוף, כשהגיעו המערכות, לא ניתן היה להפעיל אותן, כי הן הפריעו למערכות אחרות – אזרחיות וצבאיות. עם השנים הצלחנו לייצר מודעות. כיום אי אפשר להזמין מערכת בלי אישור של הענף ולאחר ייעוץ לגבי סוג המערכת, התדר, תקן התקשורת ועוד, כדי שהמערכת לא תפריע לאף אחד".
השיפור של כיפת ברזל
הישג נוסף שהושג בתקופת שירותה של סא"ל אלונה בענף קשור בהרחבת תחומי הפעילות שלו. אם בעבר הענף דאג לאישור התדר ותו לא, כיום, כל מערכת נבדקת גם לאחר התקנתה. "יש צורך לנתח בצורה מעמיקה את המתאר המבצעי שבו אותה מערכת צריכה לעבוד, היכן ישתמשו בה ומהן המערכות שיהיו מולה או לצידה בזירה", אמרה. "אם אקצה תדרים נקיים בדרום הארץ ויצטרכו להקפיץ את המערכת לגבול לבנון – לא עשינו כלום. לכן, גם כאשר אני מקצה תדרים ומחליטה איזו טכנולוגיה, לא עשיתי כלום אם לא בדקתי את התהליכים".
לדבריה, "פעמים רבות, אנחנו היינו אלה שבדקו, הציעו ושינו, עד שהמערכות ביצעו את מה שהן אמורות היו לבצע בלי לגרום להפרעות. כך היה גם במקרה של כיפת ברזל. בהתחלה, אנשי רפאל חשבו שאלתא תטפל, כחברה אזרחית, בתדרים של המכ"ם, אך בסוף פנו אלינו. מסתבר שהיו זליגות במכ"ם שגרמו להפרעות לתדרים שכנים. בדיעבד הסתבר שחלקן הפריעו למערכות של נתב"ג ולכן, לא אישרנו להציב את המערכת במרכז הארץ, עד שאלתא ביצעה את התיקונים הנדרשים. הסוף ידוע – המערכת כל כך מוצלחת שאנחנו רוצים לקנות עוד ממנה".
אחד ההיבטים המשמעותיים במערכות האלה הוא ההשפעה של שידורי האנטנות על הבריאות של הסובבים. אמנם, היבט זה אינו בתחום אחריותו של אגף התאימות האלקטרומגנטית, אולם סא"ל אלונה ואנשיה פועלים גם בתחום זה. "אנחנו דואגים שהקרינה תהיה בתקנים המחמירים ביותר. גם אם מדובר בחיילים, אין שום סיבה לחשוף אותם לקרינה מיותרת", אמרה.
בין יתר תחומי האחריות של סא"ל אלונה נמצא הצורך למצוא תדרים כדי שמדינת ישראל תוכל להפעיל דור רביעי ו-LTE. "הגענו להסכם עם משרד האוצר לפנות מערכת כלשהי שהייתה עלולה להיות מופרעת אם הסלולר בדור הרביעי היה מתאפשר", ציינה. "צריך להבין שהעברה כזו דורשת זמן ואי אפשר לעשות זאת מהיום למחר".
סא"ל אלונה סיכמה באומרה, כי "אני עומדת לפשוט את המדים ולצאת לשוק האזרחי לאחר שצברתי בצה"ל מקצועיות שגרמה לכך שגם גורמים ממפעלים אזרחיים ביקשו להיפגש ולהתייעץ אתי לאיזה תחום תדרים ללכת, כדי שגם להם לא יהיו הפרעות והם יוכלו לעבוד בצורה יעילה".
