"כדי להביא את ה-AI לפס הייצור צריך להתמקד בבסיס"

"רמות השילוב וההטמעה של הבינה המלאכותית במגזרי התעשייה הן שונות, וההטמעות שלה הן בעיקר בשכבת ההנהלה ופחות בשכבת הייצור. כדי להעלות את רמות ההטמעה של ה-AI בתעשייה ולהביא אותה גם לשכבת הייצור, צריך להתמקד בבסיס – תעשייה 4.0. כלומר, להטמיע מערכות חכמות ואוטונומיות, ולדעת לחבר ביניהן", כך אמרה רעות שרון, מנהלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה.

לדבריה, "לא לכל מפעל מתאימים כלי ה-AI הכי מתקדמים, אבל כל מפעל צריך להיות מוכן להטמיע AI".

שרון דיברה בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה הכנס היה אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

שורה של אתגרים לתעשייה

ככלל, אמרה, "שאלנו את עצמנו, במינהל, איך אנחנו מביאים להטמעה כמה שיותר גדולה של בינה מלאכותית בתעשייה. ככל שהעמקנו וניסינו לחשוב על אסטרטגיות ל-2030 ו-2035, הבנו שצריכים לחזק את התעשייה 4.0, שהיא הבסיס". היא אמרה כי "נשקיע ב-2026 בדברים הכי בסיסיים – באיסוף וסידור הנתונים, חיישנים ועוד, כדי לאפשר לתעשייה ליהנות מזה ולהתקדם להטמעת בינה מלאכותית".

"אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים שתעשייה 4.0 היא הפתרון להם. לא באמת חזרנו לשגרה, אנחנו במצב חירום מתמשך, מסיבות משתנות. יש לתעשייה הישראלית כמה בעיות עמוקות, שכל אחת מהן מצריכה טיפול נפרד: תחרות גלובלית, בינה מלאכותית, מחסור בכוח אדם ואי ודאות גיאו-פוליטית. אנחנו מבינים שעם כל הרצון הטוב שלנו, העולם מתקדם מהר, וכדי שנוכל ליהנות מזה אנחנו צריכים לחזור לבסיס ולסייע לתעשייה בכל הרמות", ציינה שרון.

"אתגר נוסף הוא האוטומציה והרובוטיקה – קובוטים לצד עובדים", אמרה. "כדי להיות מוכנים לאתגר הזה, העובדים צריכים לשפר את המיומנויות שלהם. הקובוטים אמורים לסייע לעובדים, לא להחליף אותם. לטווח הארוך, אנחנו רוצים לקדם את הפתרון הזה".

היא הוסיפה כי "אנחנו פועלים להפחתת הרגולציה, כמנוע צמיחה. מרכז ההיתרים לתעשייה בגליל, שמרכז ממשקי רגולציה במקום אחד, מקצר זמנים ב-50% ונותן ליווי אקטיבי למפעלים. אנחנו גם צריכים להנגיש את הרגולציה. לצורך כך, ביצענו מיפוי של הרגולציה לפי ענפים וכלים דיגיטליים להבנת דרישות. אנחנו עובדים בימים אלה על מרכז נוסף בצפון, והמטרה היא שיהיו עוד מרכזים כאלה באזורים שונים בארץ, בפרט בצפון ובדרום, כדי לסייע לשקם אותם כמה שיותר מהיר".

שרון ציינה גם את המרכז לתעשייה מתקדמת שהמשרד מפעיל, ש-"יודע להתאים פתרונות למפעלים. הוא מספק אבחון של רמת מוכנות דיגיטלית, סיוע ב-'שרטוט' מפת דרכים למפעלים כדי להגיע לכך, ליווי – ידע, הדגמה ומימון, והטמעה של בינה מלאכותית, אוטומציה ורובוטיקה".

"התפקיד שלנו הוא לאפשר לתעשייה לפעול יותר טוב ולהיות חזקה, כי תעשייה ישראלית חזקה היא החוסן הלאומי", סיכמה.

אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות. צילום: עמית אלפונטה

דובר נוסף באירוע היה אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות. הוא הציג את הרשות ואת מטרתה "לסייע לתעשייה במגוון תחומים וכלים. אנחנו משתדלים להתאים את הכלים והסיוע שלנו למגמות המשתנות ולצרכי התעשייה".

"מפעלי הייצור הם לא הפעילות היחידה שלנו, אבל הם הבסיס המרכזי שלנו", אמר יוספי. "מטרתנו היא להטמיע כמה שיותר חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה, כדי להתפתח ולצמוח. על מנת שהכלכלה תצמח לא רק על בסיס צריכה, אלא גם על בסיס הסקטור התעשייתי".

"יש לנו שלל מסלולים לעידוד השקעות הון ופיתוח תעשייתי, קידום תעסוקה איכותית, וסביבה וקיימות", ציין. "אנחנו מציעים מסלול מענקים לפי החוק לעידוד השקעות הון, ייצור מתקדם לעידוד הפריון וסיוע לתשתיות לפי אשכולות (קלאסטרים). שינינו את הקריטריונים כך שיהיו מוטי טכנולוגיה".

"התעשייה הישראלית חייבת לנוע לכיוון הטכנולוגיה, זה צורך קיומי. לכן, בבואנו לשקול השקעות, אנחנו מתייחסים יותר להטמעת טכנולוגיה ופריון במפעלים, ופחות לגידול במספר העובדים ובמחזורים הכספיים שלהם", הוסיף יוספי.

לדבריו, "יש לנו גם תוכנית להשקעה בהון אנושי איכותי ובמשרות בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית. זאת תוכנית שפונה לחברות תעשייה ולחברות טכנולוגיה, אבל בפועל עשו בזה שימוש עד היום רק חברות טכנולוגיה. זה עוד סיוע שיכול לתת למפעלים כיוון להתקדם לכיוון הטכנולוגי".