"ב-2026 נעבור ממשחקים וניסויים ליישום מעשי של AI בממשלה"

"ב-2026 נעבור בממשלה ממשחקים וניסויים בבינה מלאכותית ליישומים ממשיים בתהליכים העסקיים בתוך המשרדים", כך אמרה עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי, בשיחה עם אנשים ומחשבים.

פרנקל תשתתף בכנס השנתי AI-e-Gov של אנשים ומחשבים, שייערך, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, ביום ה' הבא, ה-11 בדצמבר, במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. היא תהיה בין דוברי המפתח בכנס ותנחה פאנל של מנמ"רים בממשלה, שיעסוק בסיכום השנה החולפת, בתוכניות לשנה הקרובה ובנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר היום שלהם ב-2026. בפאנל ישתתפו: אריה רימיני, מנהל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים; שושי בן אהרון, מנמ"רית משרד הרווחה; רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל; ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים; ברק שוקרון, מנמ"ר משרד הבריאות; ונעמה פרי כהן, מנהלת אגף טכנולוגיות, דיגיטל וחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות.

לדברי פרנקל, אחד הנושאים המרכזיים שבהם יידרשו משתתפי הפאנל לעסוק הוא האצת שילוב הבינה המלאכותית בפעילות משרדי הממשלה. "נעסוק בהשפעת השימוש בבינה מלאכותית הן על תהליכים עסקיים, והן על יחידות הטכנולוגיה שכבר משתמשות בכלי AI ועל המשרדים הממשלתיים בכלל", אמרה. היא ציינה כי "האתגר המרכזי כיום הוא מעבר מפיילוטים נקודתיים ליישום בתוך תהליכים עסקיים בעלי השפעה ממשית על השירות ועל ליבת הפעילות של המשרדים".

כמעט בכל משרד ממשלתי יש "התחלות משמעותיות" של פרויקטי בינה מלאכותית, שחלקם יוצגו ויידונו גם בפאנל, ציינה פרנקל. לדבריה, דוגמאות לכך ניתן למצוא ברשות המסים, במשרד המשפטים ובמערכת בתי המשפט.

אתגר מרכזי נוסף: הדאטה

לצד הדיון ביישום כלי בינה מלאכותית, הפאנל יעסוק באתגר מרכזי נוסף של המנמ"רים במשרדי הממשלה – הדאטה. לדברי פרנקל, "הדאטה היא הבסיס שעליו נשענת פעילות הבינה המלאכותית. מצד אחד, קיימת חובה לטייב את המידע – וזה תהליך מורכב ולא פשוט. מהצד השני, הבינה המלאכותית מקלה מאוד על אזורים שבהם מייצרים דאטה, ומאפשרת לבצע ניתוחים שעד היום לא היו אפשריים".

אתגר נוסף, שלדבריה ילווה את המשרדים גם בשנה הקרובה, הוא ניהול ותכנון בסביבה של חוסר ודאות – הן ברמה התקציבית והן ברמה הכללית. "אנחנו יודעים כיום את מה שאנחנו יודעים, אבל אנחנו לא יודעים לאן הדברים יתפתחו", אמרה. יצוין שאם תקציב המדינה לא יעבור, המדינה תיכנס לתקציב המשכי – מה שעלול לפגוע בפרויקטים קיימים ולעכב את התחלתם של פרויקטים חדשים.

גם הענן הממשלתי נימבוס יימצא על סדר היום של אנשי הטכנולוגיה וה-IT במשרדי הממשלה ב-2026. עם זאת, פרנקל הדגישה כי "הבנו כבר מזמן שנימבוס הוא לא מטרה בפני עצמה עבור המשרדים, אלא כלי למימוש יעדים – כמו שימוש בבינה מלאכותית, ייעול תהליכים ושיפור השירות לאזרח".

מתעניינים בבינה מלאכותית? במחשוב במשרדי הממשלה? בשניהם? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס AI-e-Gov של אנשים ומחשבים לחצו כאן.