"AI נדרש לבנות מההתחלה – ולא להזריק לתהליכים קיימים"

"עם תחילת ה-'התפוצצות' של תחום ה-AI, ארגונים הסתכלו על תהליכים וניסו להכניס אותה לשם. עד מהרה הם הבינו שזאת טעות. הדבר המשמעותי ביותר הוא לא להזריק בינה מלאכותית לתהליכים קיימים, אלא לבנות אותה מההתחלה. זה נותן ערך משמעותי ביותר לאוטומציה ול-IT, עזרה בקוד ויצירת סוכני AI", כך אמר ליאור חקלאי, מנהל מכירות דאטה, בינה מלאכותית ואוטומציה ביבמ ישראל.

חקלאי דיבר בכנס NimbuSummit 2025 של אנשים ומחשבים, שהתקיים ביום ה' האחרון באקספו תל אביב ועסק בהתפתחויות השונות בפרויקט הענן הלאומי נימבוס, שאפשר לומר שהוא הפרויקט הטכנולוגי הגדול ביותר שמתקיים בימים אלה במדינת ישראל. מנחת הכנס הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

חקלאי פתח את הרצאתו בכמה נתונים: האחד הוא ששווי שוק הבינה המלאכותית יגיע השנה ל-4.4 טריליון דולר. נתונים נוספים מצביעים על כך ש-72% מהמנכ"לים סבורים שה-AI תהיה במרכז השנה הקרובה, אולם רק 23% מהם אומרים שהבינה המלאכותית כבר שיפרה את שורת הרווח של החברות שהם עומדים בראשן.

"כדי לייצר יתרון תחרותי בעולם ה-AI צריך להעביר את הטכנולוגיה לייצור. כדי לעשות זאת, צריך לדבר על הדאטה ולהבין שהיא סופר קריטית. צריך לטייב אותה. נדרש לדעת אילו מודלים מנגישים לטובת המעבר של הטכנולוגיה לייצור – לא רק מודלי שפה גדולים (LLMs), אלא גם מודלי AI מסורתיים. על המנהלים להבין שלא כל מודל AI יודע לפתור כל בעיה. כמו כן, צריך לאפשר משילות AI, ואם התהליך נעשה בארגון שכפוף לרגולציה, עליו להבטיח שיש אחריות בכל תשובה של כלי בינה מלאכותית. כמו כן, על המנהלים הרלוונטיים להנגיש אפשרות לייצר סוכנים ועוזרים של AI לארגון", ציין.

הפתרון של יבמ לעולם זה הוא WatsonX, שכולל שכבת ענן היברידי, שמבוססת על רכישת הענק של יבמ את רד האט. בנוסף, הוא כולל פלטפורמת אוטומציה שיש בה מגוון של כלים, ופלטפורמת דאטה לטיפול במעגל החיים שלה. חקלאי ציין כי "אנחנו מאפשרים למפתחים לפנות למודלים, לדעת על מה הם עובדים ואיך. אנחנו נותנים מבט מלמעלה".

לסיום הוא אמר ש-"הבינה המלאכותית בכלל והנגישות אליה הם נושאים מורכבים, ו-WatsonX מאפשר נגישות למגוון הכלים במקום אחד".

מימין: אמיר הראל, מנהל קשרי יצרנים וסגן מנהל חטיבת מוצרי התוכנהשל מטריקס, ואלי כהן, מנהל פיתוח עסקי ומוביל פעילות נימבוס בחברה. צילום: ניב קנטור

לאחר מכן עלו לבמה אלי כהן ואמיר הראל ממטריקס. כהן הוא מנהל פיתוח עסקי ומוביל פעילות נימבוס בחברה, והראל – מנהל קשרי יצרנים וסגן מנהל חטיבת מוצרי התוכנה.

לדבריהם, "מטריקס מציעה מעטפת שירותים גדולה למי שרוצים לעלות לענן נימבוס. כבר כיום יש בה מעל 50 שירותים, והיא ממשיכה להתפתח. היא משתפת פעולה עם יצרני ענן ישראליים מכל מיני מדינות, כולל מישראל – וזאת רק ההתחלה. כוונתו להגיע למעל 100 שירותים בעתיד הקרוב". מדובר במרקט פלייס, שבו משרדי ממשלה יכולים לקנות שירותים שונים, על גבי הפלטפורמות של AWS וגוגל קלאוד.

כהן אמר כי "באמצעות הפעילות של מטריקס ושיתופי הפעולה שיש לה בתחום, היא רוצה להיות מאפשרת ואקסלרטור במסע לענן של גופים שרוצים לעלות לנימבוס. אנחנו פועלים כדי לאפשר לגופים אלה לעלות לנימבוס בצורה יעילה, מהירה ומאובטחת, ולהאיץ את המודרניזציה של המגזר הממשלתי".

"המטרה של מטריקס היא להוות למעשה אקסלרטור בתחום, עם מתן יכולות כשירות בתחומי הדאטה אנליטיקס והנראות, כמו גם אוטומציה, קישוריות ופיתוח מאובטח", ציינו השניים.