חברי ועדת הרוגלות התפטרו

התפטרו חברי ועדת הרוגלות – ועדת הבדיקה הממשלתית "לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלי סייבר אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה". חברי הוועדה הודיעו ביום ה' בערב ליריב לוין, שר המשפטים, על התפטרותם.

השלושה – יו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה דרורי; הסנגורית הארצית לשעבר, ענבל רובינשטיין; וראש אגף לשעבר בשב"כ, שלום בן חנן, כתבו כי "נוכח הנסיבות שנוצרו והמגבלות הקיצוניות שמבקשים להטיל על עבודתנו, אנו נאלצים לקבוע כי אין ביכולתנו להגיע לחקר האמת ולספק לציבור דין וחשבון אמין וממצה, לפיכך – החלטנו להתפטר מתפקידנו".

במכתב ההתפטרות שלהם, חברי ועדת הבדיקה הממשלתית הסבירו כי מיום מינויים על ידי הממשלה, באוגוסט 2023, ועד לרגע זה, "פעלו ביד אחת מספר גורמים. ובראשם גורמי האכיפה (משטרת ישראל והפרקליטות – י"ה), שעניינם אמור היה להיבדק על ידי הוועדה, לשם סיכול פעילותה. בכלל זה סירבו גורמי האכיפה למסור לוועדה את המידע הנדרש לבדיקתה, או לאפשר חקירת עדים מרכזיים, ואף נמנעו מלבוא בדברים עם הוועדה בניסיון למציאת מתווה מוסכם. זאת, תוך הטחת האשמות מפורשות או מרומזות בוועדה, אשר לוו בתילי תילים של קונספירציות באשר לתכלית פעילותה, שאין בינן לבין המציאות דבר".

השלושה ציינו כי הצעת פשרה שבג"ץ הציע להם ביום ד' האחרון, לגבי היקף פעילות הוועדה, "נותנת תוקף לדרישה לפיה הגורמים הנבדקים על ידי הוועדה, הם ורק הם, יחליטו מה גבולות פעולתה ומה המידע שהוועדה רשאית לעיין בו, לדון בו או לשמוע עדויות בנוגע אליו". 

בג"ץ, בהצעת הפשרה שלו לחברי הוועדה, גיבה את גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, לפיה הוועדה לא תעסוק בתיקים פתוחים, או בכאלה שהוגש בגינם כתב אישום. מצב זה הותיר לוועדה בערך פחות ממחצית החומר הדרוש לעבודתה. 

חברי הוועדה הסבירו, כי אינם יכולים לעסוק ולקבל מידע מתיקי חקירה ומודיעין שהם פתוחים במשטרה, או לגבי מקרים שבהם הוגש כבר כתב אישום, ולכן לא יוכלו לחקור לעומק ו"להגיע לחקר האמת".

חברי הוועדה סיימו את מכתבם במילים: "צר לנו כי בנסיבות שנוצרו נמנע מאיתנו לתרום להגנה על הזכות לפרטיות של אזרחי מדינת ישראל כפי שהתבקשנו".

דו"ח המבקר: כשלים מערכתיים ופגיעה בפרטיות

מצא בעבר כשלים מערכתיים ופגיעה בפרטיות בכלי האזנות הסתר. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור

בינואר השנה הוציא מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח מיוחד שפרסם בנושא "שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה – האזנות סתר ונתוני תקשורת".

בדו"ח קבע המבקר כי "משטרת ישראל ביצעה פעולות אסורות: היא עקבה וריגלה בדיגיטל, תוך פגיעה בזכויות הפרט, ועשתה זאת בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות. נטל כבד מונח על כתפי המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות – ועליהם לפעול באופן משמעותי, תכליתי ומהיר לתיקון הליקויים… השימוש בכלים טכנולוגיים שונים צריך להיות מוגבל וכפוף לדינים ולנורמות".

המשטרה משתמשת בכלים טכנולוגיים לקבלת נתוני תקשורת החל מ-2009, ולהאזנות סתר מ-2011 לפחות. ב-2017 גיבשה המשטרה כיווני פעולה חדשים וחיזקה דרמטית את היכולות הטכנולוגיות שלה, ומאז חל גידול חד, של מאות אחוזים, בהיקף האזנות הסתר שהיא מבצעת.

מעט רקע: ב-2020 החליט המבקר לערוך ב-2022 ביקורת בנושא שימוש המשטרה בכלים טכנולוגיים. באותה השנה התפרסמו בכלכליסט כתבות ולפיהן המשטרה משתמשת בכלי שחורג מהמותר לפי חוק האזנות סתר (על פי הדיווח, כלי זה היה 'סייפן' – גרסה משונמכת של 'פגסוס' מבית NSO). או אז, המבקר פתח בביקורת בנושא. הייעוץ המשפטי לממשלה הקים צוות לבדיקת הטענות, בראשות המשנה דאז ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, ובאוגוסט 2022 הוא פרסם דו"ח. הצוות קבע שלא נמצאה אינדיקציה שהמשטרה התקינה את הכלי בטלפונים בלא היתר כדין, למעט בארבעה מקרים. כמו כן, הוא מצא חריגות בשימוש בכלים, המאפשרות לקבל סוגי תוצרים אסורים.

ב-2023 הקימה הממשלה ועדת בדיקה עם סמכויות של ועדת חקירה בנושא.

"שימוש המשטרה בכלי האזנות הסתר – פוטנציאל לפגיעה יסודית בזכויות הפרט"

על פי המבקר, "בעשור האחרון המשטרה רכשה ופיתחה בעבודתה שורה ארוכה של כלים טכנולוגיים בעלי יכולות חדשניות ומהפכניות, ובעלי פוטנציאל פגיעה בזכויות הפרט ובזכות לפרטיות. השימוש בכלים אלה במשך השנים נשען על תשתית חקיקתית ישנה ובלתי מתאימה". הוא כתב כי "שימוש המשטרה בכלי האזנות הסתר מגלם פוטנציאל לפגיעה יסודית בזכויות הפרט. הייעוץ המשפטי לממשלה היה צריך לבחון את היכולות וההשלכות של השימוש בכלים אלה".

"מ-2016 השתמשה המשטרה בכלי טכנולוגי מסוים מאות פעמים, בלי שהשימוש בו הוסדר בחקיקה, או שנבחן ואושר משפטית", ציין המבקר. "כך, במשך שנים הפעילה המשטרה כלי האזנת סתר שהיועצת המשפטית קבעה בדיעבד, לאחר פרוץ פרשת פגסוס, שיכולות מסוימות שלו חורגות מסמכות המשטרה ואסורות… היה ליקוי מערכתי ויסודי בהליכי הבחינה והאישור שהתקיימו לפני השימוש בשורה ארוכה של כלים טכנולוגיים, ומתווים בעלי יכולות עוצמתיות ופוטנציאל פגיעה נרחב בזכויות הפרט".

"עלו עשרות רבות של ממצאי ביקורת יסודיים ומשמעותיים בעבודת המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה", ציין אנגלמן. "יש כשלים ופערים מערכתיים: היעדר הסדרה חקיקתית ומשפטית, ליקויים בתהליכי קידום החקיקה, פרקטיקות עבודה שמעוררות קשיים במשטרה, קשיים בממשקי העבודה בין המשטרה למשרד המשפטים, וחולשה מקצועית בתחומי הטכנולוגיה והמשפט".