הוכרזה רפורמה במיסוי ההיי-טק: "יום דרמטי לכלכלה הישראלית"

משרד האוצר השיק היום (א') רפורמה בתחום המיסוי של חברות ההיי-טק. הרפורמה, שהוכנה בשיתוף רשות החדשנות, רשות המיסים וגופים מהתעשייה, מבקשת לתת תשובה לאתגרי המיסוי שעלו בשנים האחרונות – על קרנות הון-סיכון, סטארט-אפים, אקזיטים ומרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות, שפועלים בישראל.

המהלך מגיע בתקופה שבה יש אמנם עלייה בהשקעות – וברשות החדשנות חוזים כי השנה היא תהיה גבוהה במיוחד, עם שיא חדש של יותר מ-10 מיליארד דולר, אבל גם בתקופה בעייתית לישראל מבחינה מדינית. לעומת זאת, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר כי "אני לא רואה בידוד מדיני. על כל ביטול של עסקה או השקעה יש 10 קופצים, ובתעשיות הביטחוניות אין קווי ייצור פנויים, כי בחו"ל ראו את הצלחות של הטכנולוגיה הישראלית בשדה הקרב. משקיעים רוצים להרוויח כסף ומי שרוצה להרוויח כסף מגיע לישראל, וספציפית להיי-טק הישראלי".

לדברי סמוטריץ', הרפורמה היא "יום דרמטי להיי-טק הישראלי". היא עומדת על כמה רגליים: מתן ודאות למשקיעים ולקרנות הון-סיכון, עידוד צמיחה באמצעות הקלות במיזוגים ורכישות, עידוד חברות רב לאומיות והחזרת ישראלים לארץ. שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, אמר כי הרפורמה מסדירה את תחום הון-הסיכון לאחר "30 שנים של אי ודאות", וכי היא הופכת את ישראל למדינה אטרקטיבית ביותר להשקעות, עם שיעורי מס נמוכים מאשר במדינות אחרות, כולל ארצות הברית.

מה כוללת הרפורמה?

להלן עיקרי התוכנית: שותף מנהל ישראלי בקרן הון-סיכון יצטרך מעתה לשלם מס של 27% (קרוב ל-30%, כשמוסיפים מס יסף) – בין אם הוא הביא את הכסף ממשקיעים ישראליים או זרים. עד היום, שיעורי המס היו 50% כאשר הכסף הגיע מישראלים ו-25% כאשר הוא הגיע מזרים. המשמעות היא ירידה חדה בשיעור המס כשההון מגיע ממשקיעים ישראליים, אולם עלייה של קרוב ל-10% כשהוא מגיע ממשקיעים זרים – אם כי ברשות המסים מצביעים על שיעור ממוצע של יותר מ-26% עד היום, ואומרים שלכן, העלייה היא שולית.

בממשלה משווים את השיעור החדש לשיעורים בחו"ל: אהרונוביץ' ציין כי בארצות הברית יש מס פדרלי של 20% ועוד מיסוי למדינה ממדינות ארצות הברית שבה החברה נמצאת, בשיעור ממוצע של 18%, ומס אובמה קר של 4%. כמו כן, התוכנית החדשה מבטלת למנהל הישראלי את החיוב במע"מ.

במידה שהשותף הכללי הוא תושב חוץ, שיעור המס יורד מ-15% ל-10% והוא יקבל פטור ממס רווחי הון להשקעות של עד 10%.

סעיף נוסף מבקש להביא לעידוד צמיחה באמצעות הקלות במיזוגים ורכישות: הסרת מגבלות על אחזקות של בעלי המניות לאחר המיזוג, הקלה במיזוג של חברות בינוניות והקלות על קבלת תמורה במזומן, במקרה שהמזומן מהווה עד 49% מסכום העסקה ולא עד 40%, כמו שהיה עד עכשיו. כמו כן, ישראלים שיקבלו אופציות למימוש בחברות יוכלו לעשות זאת באופן מיידי, במקום כעבור שנתיים. חלקים אלה של הרפורמה כבר עברו בכנסת במרץ 2025.

עוד כולל המהלך קביעת כללים מנחים, שמסדירים מכירת קניין רוחני של חברה ישראלית שנרכשת על ידי חברה מחו"ל ומסלול לפיתוחו בישראל. כמו כן, חברות רב לאומיות יוכלו לקבל מסלול הסדרה פרטני של המיסוי שלהן, ולדעת מראש מהי השיטה שלפיה היא תצטרך לשלם מיסים. החברה תצטרך להציג את עמדתה ובמידה שהיא לא תקבל תשובה מרשות המסים בתוך חצי שנה – עמדה זו תתקבל אוטומטית. רשות המיסים אף קבעה כללים מנחים לתהליך קביעת שיטת התמחור של מרכזי המו"פ, ומיקוד הטיפול על ידי גורמי מטה בכירים. כמו כן, התוכנית כוללת אימוץ כללי PILAR 2 של ה-OECD וקביעת מנגנון תמריצים התואם לכללים הבינלאומיים, ואימוץ מודל המס הגלובלי המינימלי האחיד – QDMMT.

חלק מהמהלכים מצריכים הליכי חקיקה בכנסת, וסמוטריץ' מעריך כי הוא יוכל להעביר אותם כבר בחודש-חודשיים הקרובים.

"ישראל תהיה אטרקטיבית להשקעה מבחינת פשטות תהליכי המס והוודאות הרגולטורית"

לדברי שר האוצר, "כבר כיום, ישראל היא אחת המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם להשקעה בהיי-טק, בשל שיעור המיסוי ואיכות כוח האדם. מהיום היא תהיה גם מדינה אטרקטיבית מבחינת פשטות תהליכי המס והוודאות הרגולטורית".

אהרונוביץ' ציין כי "רשות המסים מכירה במעמדו של ההיי-טק כקטר של המשק הישראלי ומבינה את הצורך של הענף במהלכים שיוצרים סביבת מס יציבה ושקופה, שתומכת בהרחבת השקעות קיימות, במשיכת השקעות חדשות ובהתרחבות של חברות ישראליות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר ש-"ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אך כדי לשמור על מעמדה כמעצמת היי-טק עולמית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנחנו מביאים היום נולדה מתוך היכרות עמוקה עם צרכי האקו-סיסטם ומייצרת שינוי מהותי בסביבה העסקית על ידי הענקת ודאות מיסויית, פישוט תהליכים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק, שממשיך ומבסס את ישראל כיעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות, לקרנות השקעה וליזמים".