להטמיע AI בארגון – ולא לפשוט את הרגל

"כניסת יכולות הבינה המלאכותית – ובתוכן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) – מייצרת לנו שיבוש ומשנה פעילויות ותהליכים בעולם העסקי. כל ארגון רוצה וצריך להכניס יכולות AI, על מנת לשפר ולייעל תהליכים עסקיים, אבל נדרש לעשות זאת באופן המאפשר יעילות עסקית מחד, ומטפל בהיבטי האחריות, העלות ואבטחת המידע מאידך. מחקר שנערך באחרונה העלה כי יותר מ-80% מהנהלות הארגונים בעולם מצפות להכניס לעבודה שכבת AI סוכנית (Agentic AI) – ואנו מציעים לעשות זאת באופן גמיש תפעולית ונכון אבטחתית וכלכלית", כך אמר שרון אוליאר, מהנדס מערכות בכיר במיקרוסופט ישראל.

אוליאר דיבר בוובינר מיוחד שערכה נס (Ness). הוובינר נערך אתמול (ד') תחת הכותרת "סוכני קופיילוט במודל PAYG", ופתח אותו שחר נתיב, מנהל תחום מיקרוסופט (Microsoft) בקבוצת הענן של נס. נתיב ציין כי שיתוף הפעולה של נס עם הענקית מרדמונד "נמשך יותר משני עשורים – ועם השנים רק הולך ומתהדק".

"ארגונים נמצאים על הרצף בין שלושה שלבים בהיבט מידת הבשלות של מערכות ה-AI שברשותם", ציין אוליאר. "רוב הארגונים ממוקמים בשלב בו קופיילוט משמש עוזר לעובד האנושי. השלב המתקדם יותר, בו נמצאים מעט ארגונים, הוא כשהארגון עובד עם אוטומציות AI. הסוכנים יודעים להתחבר ולהתממשק למערכות הארגוניות ואז לבצע פעולות. בשלב השלישי נמצאים רק ארגונים בודדים: תחת העובד בן האנוש יש כמה סוכנים העובדים עבורו. העובד מנחה את הסוכן מה לעשות – אבל לא איך לעשות. הסוכן 'מבין' את הנהלים, ויודע מה תקין ומה לא, ומבצע משימות A-Z".

שחר נתיב, מנהל תחום מיקרוסופט בקבוצת הענן של נס. צילום: פרטי

"הקופיילוט נכנס ומתממשק לאפליקציות 365"

"כלל הארגונים מכוונים להגיע ליעד המתקדם בעולם הבינה המלאכותית, של השלב השלישי", ציין אוליאר. "חלק מכלי קופיילוט מאפשרים זאת. עבור ארגונים הרוצים להתקדם בעולמות ה-AI, אנו מציעים יכולות מתקדמות הכוללות אפשרויות תשלום גמישות אשר מתאימות עצמן לדרישות הלקוח. הלקוח יכול לבחור בתשלום קבוע מראש – Copilot 365, תשלום מראש של חבילות על פי שימוש בהנחה, או תשלום לפי שימוש: PAYG שהם ראשי תיבות של Pay As You Go – מודל בו משלמים על השירות רק בעת הצריכה בפועל, בלא התחייבות או תשלום מראש. כך, אנו מציעים לארגונים גמישות ושליטה בהוצאות".

"הכניסה לעולם ה-AI המתקדם", ציין אוליאר, "כרוכה לא רק בטיפול בנושאים טכנולוגיים. יש המון היערכויות מראש לטפל בהן, ובראשן – מוכנות העובדים לתחום. יש להכשיר מבעוד מועד את המשאב האנושי בארגון לכניסה לעולם ה-AI הסוכנית. יש לכך השלכות מעבר לטכנולוגיה, אבטחת מידע ועלויות".

אוליאר הציג שבע פונקציות ויכולות שיש לקופיילוט צ'ט של מיקרוסופט: להשיב לשאלות; לשמש כמנוע חיפוש; לבנות סוכן או לרכוש אחד שכזה בחנות סוכנים; להפוך את כלל השיח מול הסוכן לדף מסכם שמאפשר שיתוף עם עובדים אחרים בארגון; שימוש ב-NoteBook כפונקציה שתפעל נקודתית בסביבה מגודרת, לטובת קבוצות עבודה ממוקדות משימה או פרויקט; וכן – לבנות עזרים ויזואליים כמו וידיאו או תמונות על בסיס שאילתה.

הוא הוסיף כי "אחד היתרונות המשמעותיים הוא שהקופיילוט נכנס ומתממשק לאפליקציות 365 כמו אקסל, וורד, פאואר-פוינט וטימז, ומרחיב את היכולות לעבוד עליהם בצורה מדהימה".

"בעולם התוכן של AI", סיכם אוליאר, "הסוכנים הם הדבר החם. כמו כל יישום AI, זה כולל מודלי שפה גדולים (LLMs), אך מרחיב את היכולת הבסיסית של צ'אט רגיל, כך שניתן לחבר אליו מערכות ארגוניות שונות לטובת פעולות ותובנות ארגוניות. מיקרוסופט תומכת במגוון רחב של סוכנים, ומתאימה אותם לרמת הידע הטכני של המשתמשים. סוכני ה-AI מסוגלים להתחבר ל-1,500 כלים שונים Built-in, ללא צורך בקוד. כך, ארגונים יכולים לפתח בקלות ובמהירות סוכני AI מתקדמים.

על מנת לסייע לארגונים עוד יותר, מספקת מיקרוסופט סוכנים מוכנים מראש המאפשרים, באמצעות שימוש במודלים מתקדמים, יכולות מתקדמות כגון ביצוע מחקרים עמוקים לניתוח נתח שוק על מוצר או פיתוח מוצר קיים, תרגום בזמן אמת, ניתוח נתונים כמותיים כגון דו"חות כספיים מורכבים, נתוני מעבדה, ניתוח ביצועים ועוד", אמר.

לבסוף, הזכיר אוליאר את הכלי ה-Copilot 365, אשר יתרונו המרכזי שהוא מביא את כל עולם המידע המיקרוסופטי כמקור ידע לעולמות ה-AI. כך למשל, תוך כדי שמירה על אבטחת מידע והפרטיות, יכול הקופיילוט לגשת לדוא"ל, לשיחות טימז ולקבצים של המשתמש ולהיעזר בידע הטמון בהם במענה לשאילתות וביצוע פעולות.

אמיר פלס, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה והנדסה ברדוור. צילום: יח"צ

"עם סוכני ה-AI מגיעים גם סיכוני אבטחת מידע לארגון"

אמיר פלס, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה והנדסה ברדוור (Radware), חתם את המפגש בהציגו את היבטי ההגנה לקופיילוט באמצעות פתרונות החברה, אותם נס מייצגת ומטמיעה.

"אנו נמצאים בצונאמי של שיבושים", אמר. "עם סוכני ה-AI מגיעים גם סיכוני אבטחת מידע לארגון, ואלו נדרשים להיזהר ולהתמודד מול הסכנות הרבות. הסכנות הכי גדולות הן התערבות חיצונית בהוראות הניתנות – חוקרים שלנו הצליחו לעשות זאת באמצעות פיתוח מערכת הגנה אקטיבית המבינה את ה'כוונה' (Intent) שמאחורי הפעולות – Agentic AI Protection. המערכת יודעת לזהות כוונות זדוניות בזמן אמת, למנוע זליגת מידע (DLP מבוסס AI) ולנהל מצב אבטחה (AI-SPM). כל אלו במטרה לאפשר למנהל אבטחת המידע וה-IT בארגון להגיד כן לקופיילוט הארגוני בביטחון מלא".