"הובלת ישראל ב-AI: הכרח קיומי ולא אופציה"

"חשוב להפנים וליישם בהקדם: הובלה של מדינת ישראל בעולם הבינה המלאכותית – הינה הכרח קיומי, ולא אופציה אסטרטגית. לישראל יש את כל המאפשרים הבסיסיים הנדרשים להתארגנות ראויה וקוהרנטית על מנת להתבסס בחמישייה הראשונה של המדינות המובילות בתחומי ה-AI. אין מדובר באופציה אסטרטגית, אלא בהכרח קיומי, על מנת לשמר את יתרונה הביטחוני, הכלכלי והמדעי בעולם המשתנה במהירות. עידן ה-AI מזמן לישראל הזדמנות גדולה – לצד האיום", כך קבעו חברי ועדת נגל שכתבו והגישו את הדו"ח המסכם להאצת תחום הבינה המלאכותית לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הוועדה, בראשות פרופ' ותא"ל (מיל') יעקב נגל, מונתה בהחלטת ממשלה וביוזמת נתניהו, עבדה ארבעה חודשים והציגה תכנית לאומית והגדרת יעד לאומי למיצוב ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם ב-AI. חברי הוועדה הם אל"מ (מיל') ראין גיטי, סא"ל (מיל') אתי בן זאב, לשעבר מנמ"רית בנק הפועלים, פרופ' שרית קראוס, פרופ' שמואל פלג ותא"ל (מיל') עומר דגן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר.

"המצב בישראל כיום", נכתב, "הוא שאין לישראל אסטרטגיה לאומית מתואמת בתחום ה-AI, יש פיצול בתחום בין גופים ממשלתיים, התקצוב שלו נמוך מאוד, וישראל יורדת בדירוגים העולמיים". עוד ציינו בדו"ח כי "יש חסר חמור בכוח אדם, מחקר, מחשוב-על ורגולציה מותאמת. ישראל עלולה להידחק לשוליים – ולאבד את מעמדה כסטארט-אפ ניישן (Startup Nation). מדינות כמו ארה"ב, סין, אירופה ומדינות המפרץ משקיעות בתחום יותר מ-100-400 מיליארד דולרים – נדרשת פעולה מיידית לשינוי כיוון".

בשאיפה להיות בחזית ה-AI בעולם. ישראל. צילום: Shutterstock

"מדינות שלא יתארגנו – יימצאו מאחור באופן בלתי הפיך"

"מדינת ישראל ניצבת בפני רגע היסטורי מכריע של קבלת החלטות בתחום הבינה המלאכותית", נכתב. "הטכנולוגיה הפכה במהירות חסרת תקדים לכוח מעצב של כלכלות, חברות וביטחון לאומי ברחבי העולם. המהפכה הטכנולוגית הזו אינה רק עניין של חדשנות או צמיחה כלכלית – היא מגדירה מחדש את עצם יסודות הכוח הלאומי במאה העשרים ואחת. מעצמות עולמיות מבינות כי מי שיוביל את מרוץ הבינה המלאכותית יקבע את המבנה הגיאופוליטי והכלכלי של העתיד הקרוב, והן מגייסות משאבים עצומים כדי להבטיח את מקומן המוביל בחזית הזו. מורכבות התחום נובעת לא רק מהטכנולוגיה עצמה, אלא מהצורך לתכלל בין תחומים רבים בו-זמנית, זה האתגר המשמעותי ביותר, תוך מרוץ נגד הזמן. מדינות שלא יצליחו להתארגן במהירות וביעילות, יימצאו מאחור באופן בלתי הפיך, כפי שכבר קורה".

תא"ל (מיל') עומר דגן, חבר הוועדה. צילום: דויד גראב

"במהלך עבודת הוועדה", כתבו חבריה, "התגלתה בפנינו תמונה מורכבת ומדאיגה בו-זמנית. מאידך, ישראל מחזיקה בנכסים יוצאי דופן: הון אנושי איכותי, אך לא בהיקף הנדרש לתחום, מסורת של חדשנות ויזמות טכנולוגית, אקדמיה מחקרית מצטיינת, ואקו-סיסטם חזק של חברות הזנק. מאידך, היתרונות הללו אינם מנוצלים למלוא הפוטנציאל, ושורת חסמים מערכתיים מונעים מישראל להפוך יתרונות טבעיים אלה לעוצמה לאומית בתחום ה-AI. יש פערים מהותיים בתשתיות המחשוב, מחסור חמור בכוח אדם מומחה, בעיות מבניות ברגולציה ובגישה למאגרי נתונים".

מחסור חמור בהון אנושי

"הוועדה חשפה חולשות קשות שמונעות מישראל למצות את הפוטנציאל שלה בתחום הבינה המלאכותית", ציינו בדו"ח. "הבעיה החמורה ביותר היא מחסור חמור בהון אנושי מומחה וזליגה משמעותית של מוחות לחו"ל, בלא מעטפת סדורה להשארתם בארץ. באוניברסיטאות בישראל פועלים כיום רק 120 חוקרים בתחום… בהשוואה לאוניברסיטת ברקלי בה פועלים 70 חוקרים. יש צוואר בקבוק קריטי ביכולת להכשיר את הדורות הבאים של המומחים. בעיה נוספת חמורה היא היעדר תשתיות מחשוב לאומיות. ישראל טרם הקימה מחשב-על לאומי, בהיקף ראוי, שיהיה זמין לכלל החוקרים… פיזור הסמכויות הוא בעיה מבנית נוספת, אין רשות ממשלתית אחת המופקדת על תחום הבינה המלאכותית בישראל בראייה לאומית… הרגולציה הקיימת מיושנת ואינה מותאמת לעידן הביג דאטה".

המלצות – אז מה צריך לעשות?

בפרק ההמלצות, חברי הוועדה קוראים ל"הקמה מיידית של מטה לאומי לבינה מלאכותית (מלב"מ), שיגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה בכפיפות לראש הממשלה, עם סמכויות רגולטוריות וביצועיות". עוד הם ממליצים לבנות מחשב-על לאומי בבעלות המדינה – 60,000 יחידות GPU תוך שנתיים-שלוש, לשימוש המגזר הציבורי, כשמתוכן לפחות 50% יוקצה לאקדמיה.

לפי הוועדה, יש להשקיע בהון האנושי: "נדרש להקים תכניות מצוינות מהתיכון עד הדוקטורט, לצד בניית מסלולים להשבת טאלנטים מחו"ל". עוד נכתב כי "יש להקים תכנית אנרגיה לאומית ייעודית ל-AI – כולל חיבור חוות שרתים בפריפריה". הם מציעים להקצות לתחום סך 25 מיליארד שקלים – 5 מיליארד מדי שנה, למשך חמש שנים, כהשקעה לאומית בעתיד ישראל.

על מימוש התוכניות, ציינו, "יש לדאוג לעשות בהקמה מהירה ובביצוע מיידי, להתניע את הפעילויות בתחום בחודש הקרוב, להתחיל בביצוע כבר באוקטובר 2025, ולהביא לסיום שלב התשתיות ומימוש ההמלצות הראשוניות – בתוך שלוש שנים, עם תמיכה שוטפת בהמשך".

בדיון בממשלה אתמול (ג') אמר נתניהו כי "זהו דו"ח חשוב, מפורט ומעורר מחשבה. הבינה המלאכותית היא מנוע צמיחה, אמצעי אסטרטגי, וכלי כלכלי. מי שיוביל – ישפיע. מי שיישאר מאחור – יהפוך ללא רלוונטי. עם ביצוע ההמלצות נצליח להציב את מדינת ישראל במקום הראוי לה: בשורה הראשונה של המובילות בתחום, בדיוק כפי שעשינו בסייבר".

פרופ' נגל אמר כי "הדו"ח הוא קריאת השכמה. ישראל היום אינה במקום טוב להאצת התחום, אך היא יכולה להוביל למהלכים משמעותיים שיאטו את ההתדרדרות ויאיצו קדימה את המדינה בתחום הבינה המלאכותית. המדינות הגדולות משקיעות מאות מיליארדים, בונות תשתיות עצומות – ואנחנו בפער עמוק".