החדשנות האמריקנית לאן? תוכניות ה-DEI באקדמיה תחת מתקפה

בתקופה הסוערת הנוכחית, שבה תוכניות גיוון, שוויון והכללה (DEI) הפכו לנושא לוויכוח ציבורי ומשפטי בארצות הברית, הצטרף באחרונה קולו של מארק אנדריסן – איל הטכנולוגיה – שהוא המייסד השותף של ענקית ההון סיכון, אנדריסן הורוביץ, ויועצו של הנשיא דונלד טראמפ – למקהלת המבקרים. לדבריו, החלת תוכניות גיוון והכללה באוניברסיטאות – פוגעת בחדשנות האמריקנית. 

ממשל טראמפ מפעיל כמעט מתחילת דרכו בינואר לחץ הולך וגובר על מוסדות ציבוריים ופרטיים לחסל תוכניות לגיוון והכללה, וכעת נראה כי מבחינת שלטון טראמפ נרשמת הצלחה למגמה – השינויים כבר מחלחלים הן לחברות טכנולוגיה והן לאוניברסיטאות ברחבי המדינה.

ה"סאגה" החלה עם צו נשיאותי של דונלד טראמפ, שכאשר נחתם, כוון בעיקר כלפי קבלני ממשל, ולחץ עליהם לבטל יוזמות גיוון, שוויון והכללה שאומצו בעבר תחת השלטון הדמוקרטי. נזכיר כי תוכניות DEI – ראשי תיבות של Diversity (גיוון), Equity (שוויון), ו-Inclusion (הכללה) – נוצרו בארצות הברית לאחר חקיקת חוק זכויות האזרח בשנת 1964. מטרתן העיקרית הייתה לתקן אפליה היסטורית ולקדם ייצוג של קבוצות מיעוט בתעשייה – קבוצות אלו כוללות נשים, שחורים, אסיאתים, היספאנים, וחברי קהילת הלהט"ב, בין היתר. בעשור האחרון, חברות רבות, ובמיוחד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אפל ומטא, הציבו לעצמן יעדים שאפתניים להגברת גיוון מגדרי ואתני בכוח העבודה שלהן.

אלא שבחודשים שחלפו מאז שיבת טראמפ לבית הלבן, וכחלק ממגמה רחבה יותר, דברים השתנו – ראשית, הממשל, כאמור, פעל לצמצום המגמה של גיוון והכללה. במקביל, כוחות רפובליקנים החלו בקמפיין נגד תוכניות ה-DEI והשקיעו מאמץ להוקיעו אותן. כך למשל, אילון מאסק – כשעוד היה מקורב לטראמפ ואף תפקד כיועץ להתייעלות בממשלו – טען אז שמדיניות הגיוון וההכללה בלוס אנג'לס היא שהובילה לכשלים בטיפול בשריפות חמורות שהשתוללו באזור. גם צ'רלי קירק, מייסד ארגון Turning Point USA, טען כי התמקדות הממשל בנושאי DEI ו"פרויקטים של להט"ב" מסיטה את תשומת הלב מהדברים הבסיסיים.

עקב לחצים אלו, וניסיונות לנשיאת חן בעיניי הממשל הנכנס, חברות טכנולוגיה מובילות, בהן מטא ואמזון, מיהרו "לגלגל לאחור" את מהלכי ה-DEI שכבר ביצעו בעבר, ולהחיל שינויים משמעותיים על מדיניות הגיוון וההכללה שלהן. גוגל הצטרפה אף היא למגמה וצמצמה חלק ממטרות הגיוון שלה, תוך שהיא מסירה הצהרה שהדגישה בעבר את מחויבותה לגיוון והכללה מדו"חותיה השנתיים לרשות ניירות ערך האמריקנית ה-SEC. פיונה צ'יקוני, סמנכ"לית משאבי האנוש של אלפבית (החברה האם של גוגל), ציינה כי החברה בוחנת את השינויים הנדרשים לצורך עמידה בהחלטות בתי המשפט ובצווים נשיאותיים בנושא.

Marc Andreessen: if you're the parents of a smart kid where I grew up [rural Wisconsin] and you think you're going to get them into a top university in this country, you're fooling yourself…

What level of untapped talent exists in this country that a combination of DEI and… pic.twitter.com/qEqtUR0SwS

— American Optimist (@AmOptimistShow) July 11, 2025

לפי אנדריסן: תוכניות ה-DEI נועלות דלתות בפני ילדיהם של מצביעי טראמפ

ולא רק חברות טק, אלא גם תאגידים גדולים כמו דיסני, וולמארט ומקדונלד'ס החלו לצמצם את מאמצי ה-DEI שלהן. ואף באקדמיה האמריקנית הנושא על הפרק – ובגדול. בהקשר האקדמי, כאמור, ביקר באחרונה אנדריסן בחריפות את האוניברסיטאות, ובמיוחד עסק בדבריו בסטנפורד ו-MIT, ותיאר אותן בשיחה קבוצתית פרטית עם מדעני AI ופקידי ממשל טראמפ כ-"פעולות לובי פוליטיות הנלחמות בחדשנות האמריקנית". את הדברים ציטט בלעדית הוושינגטון פוסט בכתבה ארוכה שהקדיש לדברי אנדריסן.

כפי שתיאר הוושינגטון פוסט, אנדריסן, שהוא משקיע משפיע ומי שתמך במועמדותו של טראמפ לנשיאות, טען כי האוניברסיטאות "הכריזו מלחמה על 70% מהמדינה ועכשיו הן ישלמו את המחיר". הוא התמקד ספציפית בתוכניות ה-DEI ובהגירה, וטען שאלו מהוות "שתי צורות של אפליה" שהן "קטלניות מבחינה פוליטית". לדבריו, שילוב זה "מנתק באופן שיטתי את רוב הילדים של בסיס הבוחרים של טראמפ מכל סיכוי ריאלי לגישה להשכלה גבוהה ולעולם התאגידים האמריקני". בהתייחסו לרקע הטכנולוגי והמדעי, אנדריסן אף קרא להחיל "עונש מוות בירוקרטי" על הקרן הלאומית למדע (National Science Foundation) – סוכנות ממשלתית המממנת מחקר בארה"ב – בטענה שהיא תומכת בפרויקטים שהובילו לצנזורה מקוונת של אזרחים אמריקנים. הוא גם חשף מחלוקת אישית עם סטנפורד, בטענה שהאוניברסיטה אילצה את אשתו, הפילנתרופית לורה אריאגה-אנדריסן, לעזוב את תפקידה כיו"ר המרכז לפילנתרופיה וחברה אזרחית, והסביר כי צעד זה, לטענתו, "יעלה להם 5 מיליארד דולר בקירוב בתרומות עתידיות".

White man goes berserk with rage against the world for not letting him be the total racist that proves the need for DEI. Well done, sir.

Tech billionaire Trump adviser Marc Andreesen says universities will ‘pay the price’ for DEI https://t.co/d9d1vs7CCF

— The American Human 🇺🇦 (@calvin_portland) July 12, 2025

יצוין כי כיום בחלק מהמדינות בארה"ב הנושא כבר עבר את סף הוויכוח העקרוני. כך למשל, בעקבות החוק החדש של ניו המפשייר האוסר על יוזמות DEI במוסדות ציבוריים, מערכת האוניברסיטאות בניו המפשייר נקטה בצעדים לציות. אוניברסיטת ניו המפשייר (UNH) הסירה את עמוד המגוון, שוויון, גישה והכללה מאתרה, ונאדין פטי, שהוגדרה עד לאחרונה כקצינת המגוון הראשית, שינתה את תוארה לסגנית נשיא לענייני קהילה, זכויות אזרח וציות. גם אוניברסיטת פלימות' סטייט הסירה הצהרה המדגישה את מחויבותה למגוון מאתר האינטרנט של ה-IDEA Center – המרכז להכללה, גיוון, שוויון ונגישות – ומכללת קין סטייט אף היא הסירה תכנים הקשורים ל-DEI מדף האינטרנט של המשרד לצדק, שוויון, גיוון והכללה. אוניברסיטת מישיגן סטייט (MSU) הודיעה כי תפסיק להשתמש בהצהרות DEI בתהליכי הקבלה, ההערכה, הקידום והקביעות של הסגל האקדמי שלה, והסירה את התוכנית האסטרטגית ותוכנית ה-DEI שלה מאתרה. גם באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון נסגרה חטיבת ה-DEI, אם כי קנצלרית האוניברסיטה, ג'ניפר מנוקין, הדגישה כי "מגוון מכל הסוגים, כולל מגוון דעות ומגוון זהויות ורקע, נותר ערך ליבה של האוניברסיטה שלנו".

עם זאת, לא כל הגופים נכנעו ללחץ. כפי שדיווחנו בעבר, בעלי המניות של חברת אפל, למשל, הצביעו נגד הצעה לסגת ממדיניות ה-DEI של החברה, וזאת על אף שהענקית מקופרטיו אותתה על צורך אפשרי בשינויים עקב הסביבה המשפטית המשתנה בארה"ב. טים קוק, מנכ"ל אפל, הביע תמיכה במאמצי הגיוון בחברה, באומרו כי "החוזק של החברה תמיד נבע מהעסקת האנשים הטובים ביותר, ולאחר מכן מתרבות של שיתוף פעולה, שבה אנשים מרקע ונקודות מבט מגוונות – מתאחדים". קוק הוסיף כי "כוכב הצפון שלנו, של כבוד והערכה לכולם, והעבודה שלנו למען מטרה זו – לעולם לא יתערערו".

יתרה מכך, שופט בבית משפט מחוזי בארה"ב חסם כמה מצווי ה-DEI של ממשל טראמפ, תוך ציון חששות חוקתיים. גם בתוך הקבוצה הפרטית שבה אנדריסן השמיע את דבריו, חלק מחברי קהילת ה-AI מצאו את הערותיו קיצוניות והזהירו מפני הרחקת מהגרים מהאקדמיה ותקיפת אוניברסיטאות על בסיס נושא זה, כפי שעשה אנדריסן – דבר שעלול, לטענת המתנגדים, לערער את יכולתה של ארה"ב לשמור על מובילותה הטכנולוגית באמצעות משיכה והכשרה של טאלנטים מובילים.