"הרחבנו את תשתיות המוביל הארצי של המידע בצה"ל"

"מאז השביעי באוקטובר אנו עוסקים בלתת מענה תקשורתי לכלל הכוחות, מהלוחם בקצה ועד המפקדים במטכ"ל. אנו הברז המוביל את המידע של צה"ל, ועלינו לספק לכולם מענה – מהלוחם בשטח בעזה, עד כוחות בסוריה, לבנון ובמקומות אחרים, רחוקים יותר. אנו יודעים לרשת תקשורתית מחוץ למדינה כמו שאנו מרשתים בתוך ישראל", כך אמרה בכירה באגף התקשוב וההגנה בסייבר.

בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמרה הקצינה כי "גופי התקשורת באגף נערכו לקראת מלחמה, לשורה של תוכניות מבצעיות, מול עזה, לבנון, מעט עבור איו"ש, וגם למתארים רחוקים יותר. עסקנו בשימור ושיפור הכשירות, נערכנו למלחמה עם כלל מערכי התקשורת בכל תווך – לוויינית, סלולר, סיבים, וגופי ממסר תקשורתי, בקרקע ובאוויר. פעלנו ואנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם חברות אזרחיות, בזק וסלקום בראשן, כדי לתת מענה תקשורת רציף ונרחב גם מחוץ לגבולות המדינה".

"על מנת לתת מענה מבצעי, עם יכולות המשכיות עסקית ושרידות", אמרה, "הגדלנו את הקוטר של ה'צינורות', הגדלנו את ה'קוטר' שלהם עם רכיבים ופתרונות מגוונים, בעיקר בתחום התמסורת. כך אפשרנו לכל מפקדה רוחבי פס של יותר מ-1 גיגה ביט לשנייה, זו מהירות גבוהה המאפשרת שינוע נתונים בלא הפרעות".

על מלחמת תריסר הימים הקצינה ממעטת לדבר: "גם באיראן עסקנו בהתעצמות היכולות שלנו והגנה עליהן, במסגרת המערכים האסטרטגיים שאנו מפעילים, כדי לאפשר לצה"ל לפעול ככל שנדרש, עם מתקנים נייחים וניידים, והענקת רציפות תפקודית. בעולם הסלולר, הרשת הצה"לית מושתתת על אתרי צה"ל ואתרים של ספקיות הטלקום, הכל עובד במקביל וכך אנו יכולים לתת כיסוי תקשורתי מלא לתא שטח. זאת, לצד פתרונות של אתרים נייחים ופתרונות לעולם הלווייני".

בפעילות ענפה מהשבעה באוקטובר. כוחות אגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל

להגיע לכל מקום מכל מקום

"בין השאר", סיפרה, "עשינו שימוש בטכנולוגיית OTN (ר"ת Optical Transport Network). זו מעין 'עטיפה דיגיטלית', המעניקה יכולת להעברת נתונים יעילה ומאובטחת על גבי סיבים אופטיים, תוך תמיכה במגוון רחב של שירותים ופרוטוקולים, באיכות גבוהה ובשיהוי נמוך. כך קיבלנו יכולות להעברת נתונים ברוחבי פס גדולים, עם שרידות, גיבוי וניתוב תעבורה אפקטיבי, המאפשר להגיע לכל מקום מכל מקום".

היא הוסיפה כי "בעזה הגענו ל'אקסטרים': הקמנו תשתיות תקשורת שנתנו לכל לוחם ומפקד בקצה להרגיש 'בבית' – כאילו הוא בצאלים או ברמת הגולן – מבחינת יכולות התקשורת, רדיו, סלולר ולוויין – ובשל כך, קיבל גם יכולות שליטה ובקרה (שו"ב)".

בסייבר "פועלים להגנה על התשתיות, הרכיבים והמון המערכות"

"בתחום הסייבר אנו עוסקים רבות", ציינה הבכירה, "ופועלים להגנה על התשתיות, הרכיבים והמון המערכות. יש לנו אנשי מקצוע ברמה הכי גבוהה שיש, והם עוסקים בהיבטי הגנה וציד כל הזמן. הם נערכים להתמודד עם האיומים. אנחנו יודעים להגן בסייבר על עצמנו ועל הנכסים האסטרטגיים שלנו".

"אין דבר כזה יותר מדי גיבוי", קבעה הבכירה. "בכל מקום שהדבר התאפשר, ערכנו גיבוי שלישי, בנוסף לשני. רציפות תפקודית היא המוטו".

"בעולם ה-IT", ציינה הבכירה, "היו לנו חששות בתחילת המלחמה מ'אירוע עומסים', משמע ש-צה"ל יגייס מערכי מילואים נוספים ולא נוכל לתת לכולם מענה. הקפדנו על ניתוב, חלוקה חכמה והקצאה של עומסים, כחלק מהמערכות שעלינו לנהל. עסקנו בפיתוח רכיבים למיטוב ולשיפור העומסים, וסיפקנו ל'לקוחות' לוחות מחוונים (דשבורדים) יעודיים, חלקם פרי פיתוח עצמי, וחלקם – הנשענים על פתרונות מדף אזרחיים. פעלנו באופן פרו-אקטיבי, כדי להימנע מהגעה למצב של 'פיק', של שיאי עומסים". 

"אנשי ונשות המילואים סייעו לנו המון", סיכמה הקצינה הבכירה. "ב-7 באוקטובר 2023 הגיעו ליחידות השונות 900 מהם.ן. גם כיום יותר מ-300 עושים מילואים. התרומה שלהם חשובה ביותר, הם חלק אינטגרלי מהיחידה זה שנתיים, ועושים עבודה מדהימה. כל מה שהשגנו, לא היינו יכולים בלעדיהם".

היא סיכמה באומרה: "נמשיך לחבר בין צרכים מבצעיים ליכולות טכנולוגיות ולייצר פתרונות ומערכי תקשורת מאובטחת – לכל פעילות בצה"ל, עם קישוריות, סגירת מעגלים וחיבור בין יכולות שונות – מודיעין, אש, אוויר והכוחות בשטח – לטובת זמינות ורציפות תקשורתית הבונה תמונת מצב מבוססת נתונים".