עד כמה המלחמה משפיעה על החברות הרב לאומיות?

המלחמה משפיעה על חברות ההיי-טק הרב לאומיות שפועלות בישראל: מסקר של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) עולה כי היא משפיעה על כולן – 100%. על 10% מהן היא משפיעה באופן משמעותי, על 30% – השפעה מוגבלת, והשפעתה על 60% מהחברות היא מינימלית. רוב החברות הללו הוציאו הצהרות תמיכה בישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, שמרו על המשכיות עסקית, תרמו ותמכו בעובדים שלהן במהלך המלחמה.

הסקר נכלל בדו"ח של האיגוד על חברות אלה, שנערך על ידי ארנסט אנד יאנג. הדו"ח הוצג אתמול (א') לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, במפגש של מנכ"לי החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל. הנשיא הרצוג קרא לחברות הללו לשמור על זכויותיהם של המילואימניקים והמפונים שעובדים בהן.

בדו"ח צוין כי בישראל פועלות כ-430 חברות רב לאומיות. רובן מעסיקות עובדים בשכר גבוה ויציב. חברות אלה מעסיקות 86 אלף עובדים, שמהווים 18% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק, בהעסקה ישירה, וכן עשרות אלפי עובדים על ידי ספקים וקבלני משנה. 29% מהחברות הרב לאומיות מעסיקות 85% מהעובדים. 83% מהחברות הללו (אלה שמעסיקות יותר מ-250 עובדים) מגיעות מצפון אמריקה, 11% מאירופה ו-6% מאזור אסיה-פסיפיק.

על פי הנתונים, 43% מהחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל עוסקות במגזרי ה-IT והתוכנה לעולמות האנטרפרייז. כמו כן, 10 החברות הרב לאומיות הגדולות ביותר שפועלות בישראל מעסיקות 37% מהעובדים (מעל 31 אלף), במקצועות מגוונים: מו"פ, ייצור, לוגיסטיקה ועוד.

רוב העובדים בחברות הרב לאומיות מועסקים בצפון

נתון מעניין בדו"ח הוא שהרוב המכריע של העובדים בחברות רב לאומיות מועסקים בצפון המדינה. זאת, בין היתר על רקע העובדה שמפעלי הייצור של אחת המרכזיות שבהן, אינטל, נמצאים בקריית גת, ושיש עוד חברות רב לאומיות שפועלות בדרום הארץ, ובמיוחד במרכזה.

הדו"ח מציין כי "החברות הרב לאומיות הן בית הספר הטוב ביותר להיי-טק שקיים במדינת ישראל. היזמים הכי מצליחים שצמחו בישראל בשנים האחרונות התחילו את דרכם כעובדים בחברות הרב לאומיות בארץ, שם הם רכשו את הכלים שאפשרו להם להצליח".

נתונים נוספים מראים שרוב החברות עוסקות ביוזמה חדשנית אחת לפחות באקו-סיסטם המקומי; 47% מהן ביצעו מיזוגים ורכישות בישראל; ו-41% השקיעו בחברות טכנולוגיה מקומיות.

הדו"ח מתייחס לביקורת שנשמעת כלפי חברות אלה, שנוגעת למרדף שלהן אחרי טאלנטים איכותיים, בטענה שהחוזק הפיננסי שלהן מאפשר להן להציע לאותם טאלנטים שכר ותנאים טובים יותר מאשר חברות ההיי-טק הישראליות, ו-ודאי מאשר הסטארט-אפים. ואולם, ב-IATI אומרים ש-"המאמץ (של החברות הרב לאומיות – י"ה) להביא את המוחות הטובים ביותר מוביל לעליית משכורות, שמשפיעה על היכולת של כלל ההיי-טק להתחרות על עובדים איכותיים".

"אנחנו עמידים, חדשניים ומתחדשים – זה ה-DNA שלנו"

הנשיא הרצוג אמר כי "אנחנו עוסקים בנושא המילואים רבות, ומודעים לעובדה שכשחוזרים מהחזית, לוקח זמן לחזור לשגרת היום יום. הכניסה של המילואימניקים חזרה לעבודה, כאשר יש להם זיכרונות ואולי גם טראומות מהשירות בעזה, היא דבר משמעותי, ולכן אני קורא לשמור על זכויותיהם ומעמדם של מי שלא היו כאן שלושה חודשים".

"משברים גדולים מביאים עימם גם הזדמנויות גדולות, ובלב ליבה של הישראליות ניצבת היכולת שלנו, כפרטים וכחברה, לקוות, לחלום, להמשיך לטפח תקוות וחלומות ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל – ובמיוחד כשהמציאות מאתגרת. זהו סוד כוחנו כחברה", הוסיף הרצוג. "אני קורא לזה 'יכולת ההתחדשות', שלא פעם, מנהיגים בעולם הופתעו לראות אותה. זהו הנשק הסודי שלנו, שמביא אותנו לפריצות דרך מפתיעות גם במלחמה, ובעזרת השם גם בשלום".

נשיא המדינה, יצחק הרצוג. צילום: גלעד ארצי

"אנחנו עמידים, חדשניים ומתחדשים. זה ה-DNA שלנו. אותה יכולת התחדשות, אותן איכויות של חוסן, תושייה, מרץ, נחישות ויצר חַיּוּת אינסופי – הן הסיבה לכך שתאגידים בינלאומיים רבים כל כך הקימו פה מרכזי מחקר ופיתוח, מפעלים וחברות בנות. אלה אותן תכונות שאפשרו לסניפים הישראליים של החברות הרב לאומיות לפתח כאן טכנולוגיות פורצות דרך, להביא מפיסת הארץ הקטנה והיפה שלנו בשורות של חדשנות, שהשפיעו על העולם כולו, ועוד ישפיעו. אלה הן אותן התכונות המאפיינות את רוח היוזמה הישראלית, את המהנדסים, את המדענים – לחשוב מחוץ לקופסה, וגם לברוא דרכים שהופכות את הבלתי אפשרי לאפשרי", ציין.

"אני מודע לכך שהחודשים האחרונים היו מאוד לא פשוטים גם לתעשיות ההיי-טק – הן במישור האישי והן במישור הארגוני, עקב הגיוס הנרחב למילואים, העובדה שהעובדים צריכים מעת לעת לעזוב את שולחן העבודה כדי לרוץ למרחב המוגן והקושי לנסוע לחו"ל", אמר הנשיא. "זה דורש מאנשי החברות הרב לאומיות הרבה תעצומות נפש, והם עומדים בכך בכבוד".

עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, ציינה כי "החברות הרב לאומיות הן שחקן משמעותי באקו-סיסטם הישראלי. החברות הללו מעסיקות כוח אדם במשרות יציבות בשכר גבוה בכל רחבי הארץ. העובדים שלהן זוכים להיחשף לטכנולוגיות הכי חדשניות ולקבל הכשרה ברמה גבוהה ובינלאומית. הן קולטות מדי שנה אלפי ג'וניורים ונותנות להם את ההכשרה הנדרשת לעשות את הצעדים הראשונים שלהם בתעשיית ההיי-טק. הפעילות שלהן כאן מייצרת הרבה מאוד ערך לישראל".

עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI. צילום: גלעד ארצי

"במהלך המלחמה, החברות הללו נרתמו לסייע למשק. הן פעלו ותרמו בכל היבט אפשרי, וההנהלות בחו"ל הוציאו הצהרות תמיכה ברורות בישראל. למהלכים האלה יש משקל מהותי במשיכת השקעות זרות ואיתות חיובי בעולם, שמעודד המשך פעילות בישראל", הוסיפה.