אנשי היי-טק מהנגב מדברים על המצב

המלחמה השפיעה לרעה על ענף ההיי-טק הישראלי באופן כללי, אלא שאלה שנפגעו ראשונים, וכנראה שגם הכי הרבה, הם חברות ואנשי ההיי-טק בעוטף עזה – מה שקרוי הנגב המערבי – ובנגב בכלל. החברות הדרומיות סבלו, ועדיין סובלות, לא רק מסגירת הארנקים של המשקיעים ומהגיוס של רבים מהעובדים למילואים – זה מנת חלקן של חברות ההיי-טק והסטארט-אפ בכל הארץ, אלא גם מאתגרים ייחודיים, ובמרכזם סגירת מקומות העבודה בימים הראשונים של המלחמה והפינוי של חלק ניכר מהעובדים שלהן מבתיהם.

שורה של אנשי היי-טק מאזור העימות דיברו בפאנל שעסק באתגרי ההיי-טק בנגב ובעוטף עזה – אלה שנולדו כתוצאה מהמלחמה, אבל גם אלה שהיו כאן לפניה. הפאנל התקיים השבוע, במסגרת ועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים. הנחו אותו ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת InNegev, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואת הכנס כולו הנחתה עיתונאית חדשות 12 דפנה ליאל.

משמאל: חגי בלשאי, מנכ"ל רובוטיכאן, וחנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. צילום: ניב קנטור

נפתח במשהו חיובי, לפחות באופן יחסי: חגי בלשאי הוא מנכ"ל רובוטיכאן – חברה שעוסקת בפיתוח רובוטים קרקעיים ואוויריים, בעיקר לשוק הביטחוני. הוא אמר כי "המטה של החברה נמצא בעומר ורוב העובדים שלה גרים בעוטף עזה ובשדרות. העשייה שלנו ביום יום היא ביטחונית, וחברה ביטחונית כמונו מוכרת יותר במלחמות, אז המצב שלנו יחסית בסדר – גם אם חסר לנו כוח אדם".

פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון. צילום: ניב קנטור

פרופ' דן בלומברג הוא סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון – אחד ה-האבים הגדולים של ההיי-טק בדרום. בכובע נוסף שלו, פרופ' בלומברג הוא יו"ר סוכנות החלל הישראלית. לדבריו, "המלחמה משפיעה רבות על אוניברסיטת בן גוריון. גיל הסטודנטים הוא כגיל המילואימניקים, וכ-30% מהם עדיין מגויסים. כ-90 א.נשים מקהילת בן גוריון נהרגו ונרצחו במלחמה עד כה, ויש עדיין שלושה חטופים שנמצאים בעזה, מתוך שישה אנשי האוניברסיטה שנחטפו. אחת מהם חזרה ושניים נרצחו בעזה, למרבה הצער. כמו כן, 200 עובדי אוניברסיטת בן גוריון נעקרו מבתיהם ב-7 באוקטובר. חלק מהם מגיעים לעבודה בקמפוס שלנו באילת, אבל זה לא אותו הדבר".

הוא ציין שתי פעולות שהאוניברסיטה עשתה: "יום לאחר תחילת המלחמה, ב-8 באוקטובר, נפתח בבן גוריון חמ"ל אזרחי, של ארגון לב אל לב. כמו כן, ארגנו יום לסטארט-אפים מהדרום, שבו הם היו יכולים לשוחח עם אנשי רשות החדשנות על הקשיים שלהם".

"הלימודים נפתחו לפני שלושה שבועות, וזה עושה טוב לסטודנטים. יש 100% התייצבות בקרב אלה מהם שלא מגויסים", ציין פרופ' בלומברג. באשר לסטודנטים המגויסים, אמר, "אנחנו עושים כל מאמץ כדי ללמד את החומר, וגם להקל ולהבין".

יונת מרטון רוזן, ראשת היחידה לתכנון מערכות אזרחיות במסגרת מעבר צה"ל לנגב. צילום: ניב קנטור

יונת מרטון רוזן, ראשת היחידה לתכנון מערכות אזרחיות במסגרת מעבר צה"ל לנגב, אמרה כי "אנחנו נמצאים לקראת המעבר הדרמטי ביותר לדרום – של היחידות הטכנולוגיות, אלה של אגפי התקשוב והמודיעין. יש ביחידות האלה הון אנושי איכותי, שיש לו הרבה מאוד אפשרויות ומסוגלות תעסוקתית. לכן, להעביר אותם דרומה זה אתגר משמעותי, ויש פעמים שבהן הוא הופך להיות קשה יותר, כמו במלחמה. אתגר נוסף הוא להשאיר אותם בנגב – ומן הסתם, הוא קשה יותר בקרב אנשי ונשות הקבע, ופחות בקרב החיילים".

מרטון רוזן ציינה כי "כיום, אין מספיק בוגרי מערכת החינוך מהדרום ביחידות הטכנולוגיות. זה עניין של היכרות עם היחידות ותוכניות מצוינות, שאין הרבה מהן בדרום. עם זאת, יש שינוי: הבאנו חלק מהתוכניות האלה למערכת החינוך בנגב, בשיתוף עם משרד החינוך ואוניברסיטת בן גוריון. זה נותן מקום לאופטימיות, כמו גם העובדה שיש כיום בבסמ"ח (בית הספר למדעי המחשב של צה"ל – י"ה) ייצוג של אנשי הדרום ושל נשים שהוא קצת מעבר לחלקם.ן באוכלוסייה. באגף המודיעין, יש עוד עבודה לעשות".

היא ציינה כי "בחודש הבא ייפתח בנגב מרכז הכשרות, שמטרתו היא להכשיר בוגרי צבא להיי-טק, בקורס ברוח יחידה 8200. אנחנו עובדים עם האקדמיה ועם תעשיית ההיי-טק כדי לעשות את השינוי, על מנת להוריד את החומות. זה משמעותי – אבל זה לוקח זמן".

דובר נוסף בפאנל היה חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. הוא ציין את מסלולי הסיוע שהרשות מציעה לסטארט-אפים בכלל, ומהדרום בפרט, בימי המלחמה, ואמר כי "אנחנו מסתכלים מלמטה למעלה, מה הביקושים – ופועלים לפי זה. הממשלה יכולה לסייע, אבל היא לא תקבע לחברות מה לעשות".

ברנד התייחס לביקורת על התוכנית הממשלתית לסיוע לסטארט-אפים, שאמנם, היא בהיקף נרחב, אבל היא מתנה את קבלת המענק בגיוס הון פרטי על ידי הסטארט-אפ שמבקש אותו – דבר שחברות הזנק מתקשות לעשות בימים אלה. הוא אמר כי "ההישג הכי גדול מבחינתנו יהיה אם הקרנות הפרטיות יתגייסו למען הסטארט-אפים כמו הממשלה".

"שווה לחברות ההיי-טק לרדת לנגב, כי יש שם פעילות נהדרת", אמר ברנד. "אנחנו צריכים להנגיש את החברות בנגב למשקיעים מהמרכז. אין כל סיבה שקרן הון-סיכון מתל אביב לא תשקיע בחברות בבאר שבע או בירוחם, הן לא נחשפות אליהן מספיק".

ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת InNegev. צילום: ניב קנטור

קולומבוס סיכם את הדיון באומרו כי "בקיומו של ההיי-טק בנגב יש ממילא מורכבות, והיא הופכת עם המלחמה להיות מורכבת שבעתיים. בפרפראזה על האמירה של דוד בן גוריון, בנגב ייבחן העם בישראל – גם בהיי-טק".