האם הבינה המלאכותית תחליף את המנהל האנושי?

בכנס תעשייה חכמה דנו הדוברים בתפקידה של הבינה המלאכותית בתהליכי הניהול בתעשייה

ילנה וילנצ'יק, מנכ"לית אפקטיבנס.

"הדגש בתהליכים של תעשייה 4.0 הוא על המרה דיגיטלית בהיבט של הגדרת תהליכים והתאמת שיטות עבודה חדשות, לצד הנגשת ידע עכשווי שמאוד נחוץ לאנשי הארגון. כמעט בכל ארגון שואלים אותה שאלה: כיצד לשמור על הרלוונטיות של המנהל האנושי בעידן של שיבושים רבים עם רובוטים וקובוטים, ובשנתיים האחרונות יש תופעה חדשה בארגונים רבים – הדבר היחיד שיש באמת הוא פלטפורמה שמחברת בין הלקוחות לנותני שירות, כך שהשאלה הופכת ליותר קשה". את הדברים אמרה ילנה וילנצ'יק, מנכ"לית חברת הייעוץ אפקטיבנס, שסיפרה בהרצאה שלה בכנס Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023 של אנשים ומחשבים על הכניסה של הבינה המלאכותית גם לתחום הניהול בתעשייה, ועל הבעיות שהיא יכולה ליצור אם לא משתמשים בה נכון.

היא ציינה, כי באופן טבעי למה שקורה בכל העולם הטכנולוגי יש המון הזדמנויות בהקשר של יישומי בינה מלאכותית, גם בתעשייה החכמה. "מדובר בניהול אלגוריתמי, שמתאר כיצד תהליכים חכמים יכולים ללמוד תוך כדי פעילות וגם לקבל החלטות ניהוליות. אבל זה משפיע על הניהול של החברה, ובמיוחד מול העובדים. זוהי קופסה שחורה שלא יודעים כיצד הגיעה לתוצאות כאלה או אחרות, ויש בכך אובדן כוח בקבלת החלטות, ומה שמפחיד את האנשים שקוראים לעצירה של פיתוח הבינה מלאכותית יוצרת התוכן", אמרה.

היא ציירה תמונה של אחד החששות הגדולים ביותר: "סופר בינה מלאכותית יכולה להחליט, שהיכולות הקוגניטיביות שלה הן מעל אלה האנושיות, ואם בן אדם יפריע לה, ייתכן מאוד שבחלק מהמקרים הבינה המלאכותית תחליט להגיע ליעד על חשבון האדם שמאט אותה או יוצר לה בעיה. יש גם אפשרות להטיה – זו תופעה שחשוב לקחת בחשבון, כי עכשיו זה הזמן לכוון את היישומים של הבינה המלאכותית לכיוון הרצוי כדי להישאר רלוונטיים וכדי שהם ישתלבו נכון במערכת", קבעה וילנצ'יק, וסיכמה: "אז בסופו של דבר שואלים: יחליפו אותנו? אז אענה כך: מכונות לא יחליפו רופאים אבל יחליפו אותם רופאים שיודעים לעבוד עם בינה מלאכותית".

הטמעת תעשייה חכמה – מסע ארוך

צביקה בובליצקי, מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל, אמר בכנס: "איפה התעשייה החכמה נכנסת בשרשרת הערך? זה עובר דרך הפיתוח ועד השירות, ונמצא כמעט בכל ארגון לכל אורכו. הטכנולוגיה המאפשרת מובילה להסרת חסמים הנובעים ממבנה ארגוני, והטכנולוגיה הזו, באמצעות שימוש במידע אחיד ואמין, וכאמור בכל רחבי הארגון, מאפשרת למקד אותו בערך המוסף של המוצרים והשירותים שהחברה מספקת".

צביקה בובליצקי, מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל

צביקה בובליצקי, מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל. צילום: עמית אלפונטה

הוא הוסיף, כי "פתרונות תעשייה חכמה המבוססים על טכנולוגיות עדכניות בונים את התשתית לפתרונות העתידיים, וחשוב לזכור את זה גם אם זה נראה טריוויאלי. מדברים הרבה על ארגונים שעומדים לפני הטמעה של פתרונות תעשייה חכמה, וכדאי להקשיב לכך, כי יש כבר הוכחות, כמו שיפור אמינות, הקטנת סיכונים תפעוליים, הקטנת עלויות – שניכרים בסיפורי לקוחות, שרק הולכים ומתרבים ככל שההטמעה מתפשטת בעולם – והטעמה של תעשייה חכמה זה מסע שנמשך שנים רבות".

שילוב חדשנות במפעל מסורתי

אורן בן נתן, מנכ"ל משותף בקצב מוצרי גומי, דיבר על כך שצריך לשמר את הליבה במקביל לעידוד הקידמה, ואיך לשלב חדשנות במפעל מסורתי כמו המפעל שאותו הוא מנהל. "אם בעבר היינו צריכים מכונה פשוטה לעובד מקצועי היום אנחנו צריכים מכונה חכמה לעובד הפשוט. אנשים לא נשארים כיום בעבודה זמן רב, ולכן חשוב לשמור את הידע הארגוני בארגון, במערכת, ולא אצל האנשים. איך מסירים את האחריות מהאנשים? למשל, אצלנו התקנו מערכת חשמל חכמה, שמכבה את התאורה כשיוצאים להפסקה ומחזירה אותו כשחוזרים ממנה. הכנסת התעשייה 4.0 לא מקטינה את כוח העבודה אלא משנה אותו".

אורן בן נתן, מנכ"ל משותף בקצב מוצרי גומי

אורן בן נתן, מנכ"ל משותף בקצב מוצרי גומי. צילום: עמית אלפונטה

הוא סיפר, כי הכניסה לתעשייה 4.0 בקצב הייתה מתוך הבנה, שאחרי 60 שנה המפעל יישאר רלוונטי גם ל-60 השנים הבאות. "המכון לייצור מתקדם עשה לנו אבחון ועזר לנו ליצור מפת דרכים עם קורס מובילי חדשנות, כדי ללמוד את כל התהליכים במפעל, במשרדים, והמשכנו דרך הייצור – שהיינו צריכים לבסס בו הכל, כי הדבר הכי ממוחשב היה לוח זמנים, ואז בנינו את החוט המקשר, את התוכנה שתיתן מענה לארבעה תחומים: ייצור, איכות, אנשי שטח וניהול פרויקטים. אנחנו רואים ניהול עקיבות מושלם לכל אורך הייצור ורואים הגדלת פריון. באופן נלווה ירדנו ב-50% בצריכת הנייר, ופועלים בשנה הבאה לרדת בעוד 50%. חסכנו גם אנרגיה, חשמל מים וגז", סיפר בן נתן.

גם לאריזה יש תפקיד

שירה רוזן, יו"רית המכון הישראלי לאריזה ומנכ"לית חברת פקטק, ציינה, כי התפקיד של האריזה בתעשייה החכמה חשוב מאוד, והביאה דוגמה מאוד רלוונטית: "כ-45% מהפירות והירקות נזרקים כי הם מתקלקלים, וכאן ההזדמנות להשתמש באריזות שיכולות להאריך את חיי המוצר. עוד היבט הוא המותג. כיום לא מסתפקים רק בהדפסה, אלא רוצים אריזה שהיא תלת ממדית ועם היבט אינטראקטיבי", היא סיפרה.

שירה רוזן, יו"רית המכון הישראלי לאריזה ומנכ"לית פקטק.

שירה רוזן, יו"רית המכון הישראלי לאריזה ומנכ"לית פקטק. צילום: עמית אלפונטה

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים