"הממשלה פוגעת ביכולת לקנות ולמכור ברשת מבלי לפגוע בפרטיות"

מבקר המדינה מצא שהממשלה פוגעת ביכולות של צעירים, אזרחים ותיקים וערבים לבצע מסחר מקוון, ושהיא תיקנה ליקויים שנמצאו בדו"ח הקודם שעסק בנושא - באופן חלקי בלבד

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

הממשלה התמודדה בהצלחה חלקית בלבד עם הגידול במסחר המקוון – ובשל כך נפגעת שמירת הפרטיות של האזרחים הצרכנים בכללותם. התמודדות הממשלה אף מביאה לפגיעה באוכלוסיות ספציפיות – אזרחים ותיקים, עסקים קטנים במגזר הערבי ובני נוער – כך עולה מהדו"ח השנתי של מבקר המדינה בנושאים כלכליים-מערכתיים, שפורסם היום (ד').

לפי המבקר, "הכלכלה הדיגיטלית היא תופעה המעוררת בשנים האחרונות עניין רב בהיבטי הצרכנות, התחרות והפרטיות, והיא נמצאת על סדר יומן של רשויות רבות בעולם, בין היתר לאור העלייה בכוחן של ענקיות האינטרנט, הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות".

הפדיון הממוצע השנתי במסחר המקוון למשתמש בישראל צפוי לעלות מ-1,101 דולר ב-2017 ל-2,311 דולר ב-2025. השימוש ברכישה מקוונת, שעמד על כ-28% ב-2017, עלה ב-2020 לכ-45%.

"לכלכלה הדיגיטלית השלכות חשובות", קובע המבקר, "בין השאר, לנוכח איסוף המידע על הרגלי צריכה והעדפות של צרכנים. כל אלה מציבים אתגרים לאומיים וגלובליים ניכרים, המחייבים בחינה מחודשת של האסדרה הקיימת, וכן פיתוח ושילוב של כלים מתקדמים לניתוח ואכיפה".

הגידול במסחר המקוון מציב אתגרים לאומיים וגלובליים.

הגידול במסחר המקוון מציב אתגרים לאומיים וגלובליים. צילום: BigStock

ב-2018 פרסם המבקר דו"ח בנושא התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון, שהעלה ליקויים בהתמודדות הממשלה עם נושא זה, ובהם: לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לא היה פתרון טכנולוגי, המאפשר שליפה אוטומטית של נתונים על סעיפי החוק שבגינם נקבעו הפרות בתיקי האכיפה, ועל היקף השימוש שלה בסמכותה להטיל קנס כספי על המפירים; בנוסף, משרד החינוך לא לימד בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים תוכניות לחינוך פיננסי ולצרכנות נבונה במרשתת. הדו"ח הנוכחי עקב אחר תיקון הליקויים מהדו"ח הקודם, ומצא שרק חלקם תוקנו.

לפי המבקר, "56% מהצרכנים המקוונים אינם קוראים את תנאי השימוש באתר הקנייה. שיעור הצרכנים הרוכשים ביגוד והנעלה במרשתת עומד על 58%, ו-45% מהם דיווחו שנעשתה להם עוולה. בענף המזון שיעור הצרכנים הרוכשים במרשתת עומד על 42%, ו-59% מהם דיווחו שנגרמה להם עוולה".

"רק כרבע מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת מבצעת רכישות מקוונות, לעומת יותר ממחצית משאר האוכלוסייה", צוין, "ונמצאו חסמים בכישורי האוריינות הדיגיטלית בקרב אוכלוסייה זו".

לפי המבקר, "משרד המשפטים… אינו פועל לבדיקת חוזים אחידים-תקנונים של אתרי הסחר המקוון באופן יזום מבעוד מועד". המבקר אף בדק את הליכי האכיפה על ידי הרשות להגנת הפרטיות: ב-2020 חלה עלייה של 22% בפתיחת תיקי הליכי אכיפה מינהליים (מ-88 תיקים ב-2019 ל-107 תיקים ב-2020), אבל במקביל חלה ירידה של 40% בהשלמת הטיפול בהליכי אכיפה (מ-58 תיקים ב-2019 ל-35 ב-2020). היקף הקנסות הכולל שניתן הוא מזערי, ועמד על 135 אלף שקלים – מתוך סחר מקוון בהיקף כ-5 מיליארד דולרים. "חוק הגנת הפרטיות כולל הגדרות לא עדכניות של מושגי מפתח, ואינו נותן מענה לסוגיות משמעותיות במסחר מקוון", קבע המבקר, "עם זאת נמצא, כי משרד המשפטים פעל לקדם תיקונים בחוק הגנת הפרטיות".

תוכניות משרד החינוך לחינוך פיננסי – לא מספקות

בדו"ח הקודם נבדק נושא תוכניות לחינוך פיננסי במשרד החינוך ונמצא כי הן אינן עוסקות בנושא צרכנות נבונה במרשתת. בביקורת הנוכחית נמצא כי "הליקוי תוקן במידה מועטה" וכי "בשבוע גלישה בטוחה שערך משרד החינוך בפברואר 2022 השתתפו 191 אלף תלמידים, ובשבוע הכסף שנערך במרץ 2022 השתתפו רק 4,000 תלמידים – מתוך כ-758 אלף תלמידי חטיבת ביניים ותיכון… בתוכנית העתידית של משרד החינוך בנושא המסחר המקוון אין התייחסות לנושא ההגנה על הפרטיות וההונאות במרשתת".

לא תוקנו הליקויים בנושא הסברה לאזרחים ותיקים

אוכלוסייה נפגעת נוספת היא אזרחים ותיקים: בביקורת הקודמת נמצא כי סדנאות הסברה בנושא "צרכנות נבונה" אינן שמות דגש על נושא צרכנות נבונה במרשתת. בביקורת הנוכחית נמצא, כי הליקוי לא תוקן: רק כמה אלפי מבוגרים קיבלו הדרכות במסגרת תכנית ישראל דיגיטלית בשנים 2018-2021 לגבי צרכנות נבונה, או שמירה על פרטיות ובטיחות במרשתת – מתוך אוכלוסיית האזרחים הוותיקים במדינה, המונה 1.12 מיליון. "המשרד לשוויון חברתי והמועצה הישראלית לצרכנות לא מיפו את הצרכים והחסמים של האזרחים הוותיקים ולא השלימו גיבוש תוכנית לנושא הצרכנות במרשתת בקרב אוכלוסייה זו".

עסקים קטנים במגזר הערבי

בדו"ח הקודם נמצא כי אין גוף פרטי או ממשלתי המחזיק בנתונים על מספר העסקים הקטנים מהמגזר הערבי המוכרים במרשתת. בביקורת המעקב עלה, כי הליקוי תוקן במידה מועטה. כך, שיעור האנשים שלא ביצעו קניות במרשתת בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי 11 משיעורם באוכלוסייה היהודית ועומד על 57%. עוד עלה, כי "הסוכנות לעסקים קטנים והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים לא אספו מידע על מספר העסקים הקטנים מהמגזר הערבי המוכרים במרשתת. לרשות אין תוכנית למגזר זה בנושא המסחר המקוון, ובהיעדר מידע על מספר העסקים הקטנים במגזר היא איננה מודדת את יעילות פעולותיה".

בדו"ח הקודם נמצא כי משרדי הכלכלה והאוצר טרם השלימו את הקמת המערכת הממוחשבת לייבוא אישי, ובביקורת המעקב עלה, כי הליקוי תוקן באופן מלא.

שיפור בנושא הגנת הפרטיות והנגשת האתרים עבור אנשים עם מוגבלות

בביקורת הקודמת נמצא כי חוק הגנת הפרטיות כולל הגדרות לא עדכניות של מושגי מפתח ואינו נותן מענה לסוגיות משמעותיות במסחר המקוון. בביקורת הנוכחית, קובע המבקר, "הליקוי תוקן במידה רבה: משרד המשפטים לא תיקן את החוק, אך משרד המשפטים פרסם נייר עמדה בנושא הזכות לניוד מידע והוא פועל לאסדרת הנושא".

בדו"ח הקודם נמצא כי הנציבות לא אספה מידע המלמד באיזו מידה התיקון לתקנות תורם להנגשת האתרים עבור אנשים עם מוגבלות, ומידע על שיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים במרשתת, לרבות אתרי מסחר מקוון. בביקורת המעקב עלה, כי הליקוי תוקן במידה רבה, הנציבות הגבירה את האכיפה ואתרים חיוניים ומרכזיים הונגשו לציבור. עם זאת, הדבר לא הביא לידי עלייה בשיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים בהם.

"הגידול במסחר המקוון מציב אתגרים לאומיים וגלובליים המחייבים בחינה מתמדת של האסדרה הקיימת, כדי להביא לשגשוג המשק כולו", סיכם המבקר. "על משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים להשלים את תיקון הליקויים מהדו"ח הקודם".

משרד הכלכלה מסר בתגובה כי "הוא ביצע מהלכים לקידום מסחר מקוון בקרב עסקים קטנים ובינוניים, ובכלל זה מתן מענקים עבור הקמת מערך מכירה מקוון, קידום מיזמי סיוע לעסקים בתחומי המסחר המקוון והכשרה ליצרנים בעלי תו 'מיוצר בישראל'".

הרשות להגנת הצרכן השיבה, כי הוראות חוק הגנת הצרכן חלות על מסחר מקוון, וכי הרשות שמה לה זה שנתיים את הנושא הזה בעדיפות עליונה.

משרד המשפטים מסר, כי "החוק אינו עוסק באופן פרטני בזכויות צרכן או במסחר מקוון… תיקונים שונים לחוק הגנת הפרטיות נותנים מענה להיבטים שונים של הגנה על מידע אישי המעובד במאגרי מידע, בין היתר במסגרת מסחר מקוון… הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מסמכי מדיניות והמלצות בתחום המסחר המקוון… משרד המשפטים מגבש תזכיר חוק נוסף לתיקון חוק הגנת הפרטיות שיכלול עיבוי של זכויות נושאי המידע, הרחבת בסיסי העיבוד המותרים ועיגון עקרון הנשיאה באחריות  של בעל השליטה במאגר".

הרשות להגנת הפרטיות מסרה, כי "הליכי החקיקה של התיקון לחוק הגנת הפרטיות טרם נשלמו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים