"רפואה מרחוק – לכאורה דבר קטן, אבל בפועל זה שינוי פורץ דרך"

"הקורונה לימדה אותנו שגם בתחום מורכב כמו עולם הרפואה יש הרבה תהליכים שניתן לבצע מרחוק. לא להאמין כמה דבר קטן שכזה הוא לא קטן בכלל, אלא שינוי פורץ דרך", כך אמרה ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת דיגיטל ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית.

שכטר השתתפה ברב שיח שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים בנושא חדשנות ו-IT במערכות בריאות, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדבריה, "רפואה מרחוק היא שינוי משמעותי לעתיד: שיחה מרחוק, מדידת מדדים חיוניים מרחוק, אבחון, הנפקת מרשם דיגיטלי – כך ניתן לקיים מפגש רפואי מקצה לקצה מבלי להגיע למרפאה, ולשם העולם הולך".

היא ציינה ש-"בשנתיים הבאות נקים תשתית Azure בפרויקט עצום בהיקפו. נס מספקת לנו פתרונות דיגיטליים על תשתית הענן של מיקרוסופט. הענן יאפשר לנו לתת תוצרים מהר יותר ובאופן יותר גמיש. המעבר לשירותי ענן ישרת כ-4.7 מיליון לקוחות של הכללית, שיקבלו גישה לשירותי דיגיטל מתקדמים ומאובטחים. התשתית תיתן מענה למוסדות הכללית ברחבי הארץ, ובהם 14 בתי חולים, כ-1,500 מרפאות בקהילה וחברות הבת של הקופה".

"הריבוי והגיוון של המערכות שלנו הפכו את המהלך לחיוני במיוחד, לנוכח האתגרים בתחומי הרפואה הדיגיטלית, המחקר ויצירת התובנות, הביג דטה, הריצוף הגנטי ומחשוב העל, לצד פתרונות הגנת הסייבר", אמרה שכטר. "מדובר במאות רבות של שירותי ענן, שכוללים שיהוי נמוך ועמידה בדרישות האחסון ואבטחת המידע הרגולטוריות".

"טרנספורמציה דיגיטלית מהותית"

שכטר ציינה כי "נעבור בשנים הקרובות טרנספורמציה דיגיטלית מהותית – הן בשירות האישי, המותאם לקוח, והן בקשר עם פתרונות חיצוניים מבוססי חברות מסורתיות וסטארט-אפים". לדבריה, "המעבר לארכיטקטורה היברידית מבוססת ענן הינו מפתח ליישום השינוי, ליצירת ענן כללית ולמינוף של הטרנספורמציה הדיגיטלית". היא הוסיפה, כי "השימוש בענן ילך ויגבר בעולמות הרפואה. משרד הבריאות פרסם את מדיניות הענן לכלל גופי הבריאות במדינה, ובכללית – גזרנו מדיניות ענן ארגונית, שאושרה, והתחלנו לפעול לפיה, תוך התייחסות להיבטי הפרטיות וההגנה על המידע של לקוחותינו".

"לצד הענן", אמרה, "נאיץ שירותי רפואה מתקדמים, הכוללים את המגמות החמות בעולמות ה-IT השונים, לרבות בינה מלאכותית, וקידום טיפולים שונים מבוססי פתרונות בעולם הרנטגן. ציר פעילות נוסף הוא טיפול מותאם אישית ופרואקטיבי למבוטח, גם בראייה משפחתית".

"אנחנו משקיעים משאבים בבניית ארכיטקטורה רובסטית, שכוללת הגנת סייבר", הוסיפה שכטר. "אתגר נוסף הוא כוח האדם הטכנולוגי. אנחנו יוצרים תרבות ארגונית שכוללת חיבור של העובדים והעובדות לחזון שלנו. אנחנו משקיעים בכך המון – זו החוזקה והאתגר: כיצד לייצר ארגון IT חזק, שייקח את הכללית קדימה".

"זה לא סוד שארגוני הבריאות בישראל לא מקבלים את התקצוב הראוי על מנת לספק את רמת הבריאות הרצויה", סיכמה. היא קראה למדינה, "לאור הקורונה, לבחון את עצמה – איך היא מתקצבת את ארגוני הבריאות כיאות. אנשי הרפואה נמצאו על סף משבר, ובמהלך המאבק במגיפה נתנו מעצמם 200%. הגיעה העת לתת להם כלים לעשות את עבדותם באופן יעיל ומתקדם ביומיום, ולא רק בקורונה".

"יותר לקוחות מבינים את היתרונות בענן – אבל עדיין יש בלבול וחשש"

ראובן בן חיים, מנהל מרכז מצוינות ענן ב-נס. צילום: יח"צ

דובר נוסף ברב שיח היה ראובן בן חיים, מנהל מרכז מצוינות ענן ב-נס. הוא אמר כי "יותר ויותר לקוחות מבינים את היתרונות הגלומים בשימוש בתשתיות ענן. עם זאת, המצב יוצר לעתים בלבול וחשש, בשל הרצון לענות לאתגרי הגנת הסייבר מחד גיסא והצורך להלום את הרגולציות השונות מאידך גיסא. נדרש לתת מענה ברמת התהליכים בארגון ולבנות תהליכים מסודרים, עם ניטור נכון".

לדבריו, "CCOE, מרכז המצוינות בענן שלנו, הוא מערך 'ממשל ארגוני', המהווה, לא פעם, את המפתח להנעת טרנספורמציית הענן בארגון. גוף זה מגדיר את האחריות וההשלכות הרבות שיש סביב המעבר לענן, לרבות הגדרת מדיניות ענן, הנחיית בחירת ספקים, סיוע בארכיטקטורת פתרונות ומיקום עומס עבודה, ניהול הסיכונים ועוד. זאת, במטרה לייעל ולשפר את התהליכים הארגוניים שלנו לתחום, כולל צוותי מומחים בכל עולמות התוכן הנדרשים לענן, שמטרתם להטמיע את המדיניות, הפרקטיקות והארכיטקטורה הנדרשות – כדי לאמץ את טכנולוגיית הענן בדרך הנכונה והיעילה".

עוד השתתפו ברב שיח: ליאורה בן אפרים. סמנכ"לית מערכות המידע של מכבי שירותי בריאות; רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות; קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת; מיכאל חיון, מנהל חטיבת מיקרוסופט ב-נס; וגבי גדג', מנהל תחום מרכזי תמיכה ושירות בקבוצת מיקור-החוץ של נס.

המשך הדיווח מרב השיח – מחר (ה').