"יישום תעשייה 4.0 היה יכול למנוע את משבר הסלמונלה בשטראוס"

כך אמר היועץ אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, שמיישמת תהליכי אוטמציה בתעשייה ● לדבריו, "שימוש בטכנולוגיה של בקרת איכות תוך כדי תהליך הייצור היה מאפשר לגלות את המפגע סמוך להתרחשותו, ללא תלות במקור הזיהום"

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

"יישום תהליכי תעשייה 4.0 באופן מלא היה יכול למנוע את משבר הסלמונלה בשטראוס", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, שמתמחה בייעוץ ובהטעמת תהליכים בתחום זה. אלתר העלה את השאלה: "איך מגיע חיידק צואתי לפס ייצור במפעל שוקולד, כאשר אמורה להיות בקרה מאוד רצינית על כל שלב ועל כל נקודה בפס הייצור?".

"מקור הזיהום יכול להיות פס הייצור, שיכול להיות מזוהם, עובדים חולים שהפרישו את החיידק, או, כמו שציינו בשטראוס, חומר הגלם – הקקאו שמיובא מרחבי העולם ויונים שעפו להן מעל השוקולד המאוחסן כחומר גלם במחסן המפעל, או זה שכבר נמצא בתהליך ייצור, במכונות הייצור עצמן", אמר.

לדבריו, "תעשייה 4.0 היא לא מוצר שרוכשים אצל ספק זה או אחר, אלא תפיסת עולם, שמהותה היא שכל תהליכי הייצור במפעל חייבים להיות מבוקרים ואוטומטיים, לרבות בקרת איכות מתמשכת על כלל התוצרים".

"שימוש בטכנולוגיה של בקרת איכות תוך כדי תהליך הייצור היה מאפשר לגלות את המפגע סמוך להתרחשותו, ללא תלות בסיבה", הוסיף. אלתר ציין כי "מפתיע שדווקא שטראוס, שקיים בה צוות שעוסק ביישום תעשייה 4.0 במפעלי החברה השונים, נפלה בבקרת איכות מיידית של תהליך הייצור במפעל שלם".

"אין ספק שהנזק ששטראוס סופגת בימים אלה, הן הכלכלי והן התדמיתי, הוא עצום ויעלה לחברה עשרות מיליוני שקלים, אם לא יותר מכך. אך הדבר החשוב מכל הוא בריאות הציבור, ושאלת המפתח היא כיצד על מפעלים להיערך כדי שאירועים שכאלה לא יתרחשו", אמר.

"הסלמונלה בשטראוס – עניין של כל אחד מאזרחי המדינה"

לדברי אלתר, "הסלמונלה שהתגלתה במפעל השוקולד של שטראוס היא לא רק עניינה של הנהלת החברה ולא רק עניינם של צרכני ענקית המזון, אלא היא עניינו של כל אחד מתושבי המדינה. זאת, משום שלאותה סלמונלה הייתה השפעה מיידית על הבורסה, שבה אנחנו מחזיקים במניות שטראוס באמצעות קרנות הפנסיה שלנו".

הוא ציין ש-"מנכ"ל שטראוס ישראל אמנם הודה במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי הקבוצה שהיו מספר אינדיקציות על הכשל המתחרש, אבל הן הגיעו באיחור. זה יכול היה להימנע אם היה שם יישום הדוק יותר של תעשייה 4.0".

"בתגובות הרבות שהיו ברשתות החברתיות בעקבות פרסום הפרשה נטען שתקלות קורות. אבל האם אנחנו, הצרכנים, צריכים ו/או יכולים לקבל את הטענה הזו? שהרי הטכנולוגיה המתקדמת שקיימת כיום בתעשייה 4.0 מאפשרת זיהוי של פגמים בייצור בזמן אמת, או בזמן הקרוב לאמת", אמר אלתר. "לצד זה", הוסיף, "יש לבדוק כיצד משרד הבריאות לא איתר את הכשלים בביקורות שאותן הוא מבצע במפעלי המזון באופן שוטף".

תגובות

(5)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עובר ושב

    יתכן והסיבה היא שהמוצרים שמיוצרים במפעל הזה פחות רגישים לקלקולים כך שמראש בקרת איכות המוצרים היתה נמוכה יותר? במחלבות המוצר יותר רגיש וחלק מהמוצרים במיוחד הנוזלים מיוצרים במערכות סגורות אספטיות פיסטור בחום גבוה,

  2. קורא סקרן

    יש מצב שהכותב לא עבד בעברו במפעל מזון?

  3. יורם

    תעשייה 4.0 היא שם כללי לאוסף טכנולוגיות. אפשר להשתמש בהן לקבל ערך או לא. מה שצריך במקרה זה היא הנדסת מערכות טובה שתתכלל את חיי המפעל מהקמתו ועד גריטתו עם כל מה שיכול להשפיע על ביצועיו. חלק מהפתרון יכול להיות הנדסה 4.0 ורובו יכול למנוע כשלים כאלו בתכנון יותר טוב.

אירועים קרובים