"הענן מאפשר להסתגל לאירועים מיוחדים, כמו שקרה עם הקורונה"

כך אמר ליאור ביאליק, סמנכ"ל יחידת הענן של קומיט, כשתיאר בפאנל הממשלה של כנס ה-IT של אנשים ומחשבים את המיגרציה לענן של המגזר הציבורי והממשלתי

ליאור ביאליק, סמנכ"ל יחידת הענן של קומיט.

"למה הארגונים רוצים לעבור לענן? כל תהליכי השירות אוספים מידע, וזה הולך לכיוונים של ביג דטה אבל אנחנו רוצים כלים שינתחו את זה, והענן נותן פתרון. בנוסף הענן מאפשר להסתגל לאירועים מיוחדים, כמו שקרה עם הקורונה שביום אחד, בבת אחת, היינו צריכים להתחיל לתת פתרון, בזמן קצר, ובנגישות גבוהה", אמר ליאור ביאליק, סמנכ"ל יחידת הענן של קומיט, כשתיאר בפאנל הממשלה של כנס ה-IT של אנשים ומחשבים את המיגרציה לענן של המגזר הציבורי והממשלתי.

"אנחנו רוצים בסופו של דבר לתת שירות טוב לכולם, והענן מאפשר זאת. הוא גם מאפשר להוריד את העלויות של תפעול ה-IT, וזה לא רק עלויות החומרה, זה עלות הבעלות הכוללת. האבטחה כמובן לא פחות חשובה והיא נוחה כי היא מוטמעת בפלטפורמה מראש, ויש עוד דבר מאוד חשוב: הענן מזניק את העסקים, מאפשר לחברה למנף תהליכים חזק ומהר יותר", הוסיף ביאליק.

לדבריו 2022 תהיה שנה טובה יותר אפילו מ-2021 להגירה לענן. "עד עכשיו זה היה בעיקר בהיי-טק, מעכשיו זה המגזר הציבורי. למה? כי הטכנולוגיות כבר כאן כבר כמה שנים והן רק הולכות ומשתפרות. גם עברנו שלב. לא מסתכלים יותר על הענן כחלופה, אלא מחפשים את אסטרטגיית הענן המתאימה. חברות שנולדו לענן כבר עוקפות אל כל החברות האחרות, וגם בשוק הציבורי-ממשלי הבינו את זה, ולכן המיקוד בענן במרחב הציבורי יהיה מאוד מאוד חזק, גם בגלל פרויקט נימבוס", הוא סיכם.

רובי כהן, מנהל קבוצת קדם מכירות בארובה ישראל.

רובי כהן, מנהל קבוצת קדם מכירות בארובה ישראל. צילום: ניב קנטור

להבין מה קורה ברשת ולתת תגובה כתוצר כולל

רובי כהן, מנהל קבוצת קדם מכירות בארובה ישראל, סיפר כי היתרון של המערכת שמציעה החברה הוא היכולת להתאים אותה לצרכים, כשמדובר במערכת המציעה פלטפורמת שירות בקצה הרשת. "נוצרות כל מיני תובנות, החל מתקלות וביצועים ועד תובנות שמובילות פתרון", אמר כהן בפאנל.

"צריך להבין מה קורה ברשת ולתת תגובה כתוצר כולל. הגישה של אורבה היא בואו נבנה את הרשת שלנו על בסיס התפקיד שהיא צריכה למלא. האם זה משתמש עם פרופיל מסוים, האם זה התקן ייעודי כזה או אחר או שרת, או אם זה אורח. לכל אחד יש תפקיד שונה, ולכן לכל אחד מהם יש מדיניות אחרת ברשת", סיכם כהן.

אביתר פרץ, מנהל בכיר לתחום חדשנות ודיגיטל במנהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר.

אביתר פרץ, מנהל בכיר לתחום חדשנות ודיגיטל במנהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר. צילום: ניב קנטור

"בזכות נימבוס יש ארבעה ספקי ענן שבונים פה אזורים חדשים"

אביתר פרץ, מנהל בכיר לתחום חדשנות ודיגיטל במנהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, שמלווה את פרויקט נימבוס, סיפר כי כבר ב-2016 הייתה מחשבה להעביר את המחשוב הציבורי לענן. "אבל זה לא הבשיל כי לא היה ממש עניין בזה. אבל הפעם זה קורה, ואני רואה כאחת ההצלחות בנימבוס את זה שהצלחנו להביא את ספקי הענן הגדולים ביותר לישראל. בזכות נימבוס יש ארבעה ספקי ענן שבונים פה אזורים חדשים. אני לא בטוח שזה היה קורה בלי", הוא סיפר.

הוא הוסיף כי קביעת המכרז הייתה קשה. "אבל פצחנו את הנוסחה כדי שזה יצליח, וזה הממשלה, כולל מערכת הביטחון, ובתנאים מדהימים ממש מול גוגל ואמזון, כשהערך המרכזי זה ההסכמה לתנאי השימוש של הממשלה. זה לא רק להקים את האזור בישראל, זה גם איך עובדים, וזה מאפשר לקחת את המידע האזרחי ולשים בענן, כל אחד בתחום האחריות שלו".

ערן ראובני, מנהל אגף בכיר, מערכות מידע ומחשב ברשות מקרקעי ישראל.

ערן ראובני, מנהל אגף בכיר, מערכות מידע ומחשב ברשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור

"להטמיע מערכת במקביל לניהול שוטף של מחוז זה אתגר"

לפעמים הקמת מערכת חדשה יכולה להיכנס בגלגלים של התפעול השוטף, הזכיר ערן ראובני, מנהל אגף בכיר, מערכות מידע ומחשב ברשות מקרקעי ישראל. "להטמיע מערכת במקביל לניהול שוטף של מחוז זה אתגר. זה היה תהליך מיוחד. האגף של מערכות מידע לא היה מעורב כל כך בביזנס של הארגון. אופיינה מערכת, אבל לא בתיאום הדוק עם האנשים בקצה".

"עסקנו רבות בשכנוע אנשים שעבדו שנים רבות על מערכות ישנות לעבור למערכת החדשה. לאחר שעברנו את התהליך בהצלחה במחוז דרום, בחודשים האחרונים עשינו העברה זהה במחוזות תל אביב והמרכז. בשנה הקרובה נשלים את המהלך עם מחוזות צפון וירושלים", הוא סיפר.

נתן הרשקוביץ, סמנכ"ל מחלקת מערכות מידע ברשות לניירות ערך.

נתן הרשקוביץ, סמנכ"ל מחלקת מערכות מידע ברשות לניירות ערך. צילום: ניב קנטור

"הרשות לניירות ערך מודדת חדשנות וגם מעודדת חדשנות"

נתן הרשקוביץ, סמנכ"ל מחלקת מערכות מידע ברשות לניירות ערך, סיפר בפאנל על השינוי והחדשנות שהתרחשו בזמן תהליך ההמרה הדיגיטלית, שהייתה חדשנות ושינוי בפני עצמה.

"הרשות לניירות ערך מודדת חדשנות וגם מעודדת חדשנות, ולא רק ללקוחות, אלא גם עבורנו, עצמנו. חדשנות וראייה מערכתית יכולים לפתור בעיות גם אם ברגע הראשון לא רואים את התמונה הזו במלואה. ב-2015 הוקמה מערכות הצבעות לחברות. נדרש להגיע לישיבות פיזית. חשבנו שהיא תשפר שירות לציבור, אבל לא, אז הגיעה הקורונה והציבור לא יכול היה להשתתף בהצבעות פיזיות, אז שוב נאלצנו לחדשנות והתוצאה היא שאוספים אל כל הנתונים האינטרנטיים של כל ההצבעות ושומרים באמצעו בלוקצ'יין. יודעים מה הצבעת, איך הצעת, האם נכנסת ושינית את ההחלטה. הכל", אמר הרשקוביץ.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים