"ענקיות הטכנולוגיה מהוות האיום הגדול ביותר על הבנקים"

"הפיתוחים הדיגיטליים מאיימים על השליטה של הבנקים בשוק הפיננסים", אמרה מירב הראל, מומחית ל-"שיבוש" בתחום הטכנולוגיה הפיננסית, והסבירה כיצד

מירב הראל, מומחית ל-"שיבוש" בתחום הטכנולוגיה הפיננסית. צילום: ניב קנטור

בעידן הדיגיטלי והאינטרנטי, כשהכול נמצא בכף ידינו, בטלפונים הניידים – תחום הבנקאות נפגע; כך על פי מירב הראל, מומחית ל-"שיבוש" (Disruption) בתחום הטכנולוגיה הפיננסית.

הראל אמרה את הדברים בכנס הפסגה הדיגיטלית של הלשכה לטכנולוגיות המידע, שנערך באחרונה, בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים LAGO בראשון לציון.

היא ציינה כי "אפשרויות כמו שמציעה אמזון (Amazon) לתשלום בחשבון, או WeChat – הווטסאפ (WhatsApp) הסיני – להעברת כספים בין משתמשים ואפילו לקבלת הלוואות, מאיימות על השליטה של הבנקים בשוק הפיננסים באופן מוחשי. המשמעות היא שיש חברות טכנולוגיות שלמעשה הופכות לבנקים". הראל סיפרה כי בסין יש התפתחויות מעניינות נוספות בתחום, כמו ברשת המזון קנטקי פרייד צ'יקן (KFC), שהכניסה סריקת חיוך ופנים עם חיוב ישירות מהארנק הדיגיטלי.

היא ציינה במיוחד את תחום ההלוואות. "פעם ביקשנו הלוואה מהבנק. כיום יש P2P, מימון המונים וגיוס מטבעות מהציבור ליזמות, אפילו עד סכומים של עד 20 מיליון דולר. גם אמזון מציעה הלוואות לבעלי עסקים", אמרה.

חברות הפינטק, לדברי הראל, הביאו יעילות ונוחות בעיסוקים הפיננסיים. כך, למשל, האפשרות להתכתב עם הבנקאים נוחה ומאוד זמינה, וכן יכולותיהן של העוזרות הווירטואליות החכמות, דוגמת אלקסה (Alexa) וסירי (Siri), להתממשק ליישומי פינטק כדי לספק לנו מידע. במקום יועץ ההשקעות האנושי, המוגבל לידיעותיו בלבד, נכנסים לפעולה הרובו-יועצים, שיכולים לייעץ בשקלול הנתונים כולם איזו השקעה הכי כדאית והכי פחות מסכנת את המשקיע.

בנוסף, היא ציינה שחוכמת ההמונים מאפשרת לעקוב אחרי משקיעים שונים ברחבי העולם, לתקשר עם קולגות ואנשים בנוגע לתיקי ההשקעות שלהם ואפילו לצפות בתיקיהם וכדומה. הראל סיפרה על רובין הוד (Robinhood) – אפליקציה שמאפשרת לסחור בניירות ערך בלי עמלה.

כיצד הגיבו הבנקים?

"כל אלה נכנסו לבנקים לטריטוריה", אמרה, "והתגובה הייתה חריפה וכללה אפילו איומים. אבל לבסוף החלו הבנקים לשתף פעולה עם הסטארט-אפים הפיננסיים. הם הבינו שחברות הטכנולוגיה מאפשרות לייצר חדשנות, לעומת המערכות המסורתיות המיושנות יותר ולכן יצרו אינטגרציה לתועלתם".

לדבריה, ארבע הענקיות אמזון, פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) ואפל (Apple) נכנסות לזירת הפיננסים צעד אחר צעד באופן סיסטמתי, ומסתבר שהציבור דווקא מתעניין במגמה. סקר שנערך באחרונה גילה ש-31% היו מוכנים לעבור להיות לקוחות בנק של גוגל. "בעיקר נמשכים לכך בני הדור הצעיר, למשל אם לא יהיו עמלות", הסבירה הראל. "כך מעידים מחקרים על בני דור המילניום. זה קורה אולי כי אין להם היכרות עם תסריטים של מה שעלול להשתבש כשמשהו לא עובד טוב".

הראל ציינה שפייסבוק הוציאה רישיון באירלנד שמאפשר העברת כספים דרכה. "גם אם אנחנו חושבים שזה לא יקרה – יש להם כבר דברים מוכנים", הוסיפה. "אם אמזון תרצה לקנות בנק – האם מישהו יוכל לעצור אותה? ענקיות הטכנולוגיה מהוות את האיום הגדול ביותר על הבנקים כיום".

חדשנות, חדשנות – אבל מה עם העמלות?

כאמור, לדבריה, הבעיה המרכזית של תעשיית הבנקאות המסורתית היא שחברות הטכנולוגיה יודעות לייצר חדשנות. אלא שהשאלה שעולה היא: מה הן יגבו מאתנו, המשתמשים, כעמלות? "הזהב החדש האמיתי הוא הדטה", הבהירה הראל. "רתימת הדטה של הלקוחות, שמספקים אותה ברצון, היא העמלה החדשה בעצם. גוגל משתמשת בנתונים העצומים שיש בידיה".

הראל ציטטה את ביל גייטס, שאמר ש-"בנקאות היא הכרחית, אבל בנקים לא". כאן נכנסים לפעולה היישומים הפיננסיים: הבנקים שינסו לשרוד יפנו גם הם כנראה לשימוש בדטה, אמרה. לדבריה, "הבנקים יצטרכו לעשות שימוש חדש בדטה. התחרות אינה בין הבנקים לחברות הפינטק אלא ביניהם לבין הענקיות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים