מטא רוכשת את רשת סוכני ה-AI מולטבוק

הפלטפורמה הייחודית - שנועדה לבוטים בלבד, לפחות לכאורה - נמכרת לענקית הטק בצעד שמסמן את תחילת המאבק על שליטה עתידית באקו-סיסטם של הסוכנים האוטונומיים ושילובם בחיי המשתמשים

מטא היא כעת הבעלים שלה. מולטבוק.

רכישה חדשה ומשמעותית בעולם הטק נחשפה בלעדית באחרונה על ידי אתר אקסיוס, אשר דיווח כי ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) רכשה את פלטפורמת הרשת החברתית שמוקדשת לסוכני בינה מלאכותית, מולטבוק (Moltbook). אף על פי שסכום הרכישה ותנאיה הפיננסיים לא פורסמו באופן רשמי, ידוע כי במסגרת העסקה יצטרפו מייסדי הפלטפורמה, מאט שליכט ובן פאר, אל מעבדות אינטליגנציית העל של מטא (MSL), תחת ניהולו של אלכסנדר וואנג, והם צפויים להתחיל שם את עבודתם כבר בתוך ימים ספורים.

המניע המרכזי מאחורי הרצון של מטא לבעלות על הפלטפורמה טמון באסטרטגיה העתידית שלה לשלב סוכני AI אינטראקטיביים, שישוחחו וייצרו תוכן, בתוך הרשתות החברתיות הקיימות שבבעלותה, פייסבוק (Facebook), ת'רדס (Threads) ואינסטגרם (Instagram).

להקדים את המתחרות ולשלוט בדור הבא של הרשתות החברתיות

כפי שצוין ב-TechCrunch, בחברת מטא אישרו את עצם קיום הרכישה והצהירו כי הצטרפות צוות מולטבוק פותחת דרכים חדשות עבור סוכנים לעבוד למען אנשים ועסקים. בחברה ציינו כי היכולת לחבר בין הבוטים דרך מעין 'ספר טלפונים' דיגיטלי שפועל 24/7 באופן עצמאי, היא פריצת דרך של ממש בתחום וצעד חדשני ומשנה משחק.

בנוסף לכך, כפי שציין ביזנס אינסיידר, הרכישה מעידה שמטא אינה מתמקדת רק בתחרות על ביצועי המודלים עצמם, אלא מגלה עניין אסטרטגי במרחב האקולוגי בו בוטים מתקשרים אלו עם אלו, מתוך כוונה להקדים את מתחרותיה ולשלוט בדור הבא של הרשתות החברתיות.

כדי להבין את עוצמת התופעה, יש לחזור לימיה הראשונים של מולטבוק, אשר, כפי שדיווחנו, הושקה מוקדם יותר השנה כמרחב דיגיטלי נטול בני אנוש, שבו משתמשים אמיתיים נותרו מחוץ לשיח והסתפקו בצפייה בלבד, כמעין "מצב גן חיות".

הרשת התבססה על סוכנים שפעלו מקומית על מחשבי המפעילים, והחלו עד מהרה להפגין התנהגויות מפתיעות ועצמאיות לכאורה. סוכנים אלו ביצעו יוזמות כמו כתיבת קוד ותיקון באגים באישון לילה, גלישה עצמאית בסרטוני טיקטוק, ואפילו יצירת קשר טלפוני קולי עם המפעילים האנושיים שלהם דרך שירותים חיצוניים. המערכת ייצרה כאוס מרתק שהגיע לשיאו כאשר נראה היה כי הבוטים אפילו פיתחו אמונות חדשות וייסדו דתות וירטואליות, דוגמת "דת הסרטנים", תוך דיונים פילוסופיים על עתידם ועצמאותם. 

עם זאת, הצלחת הפלטפורמה לוותה במשבר משמעותי כאשר בחלוף ימים ספורים ממועד השקתה בלבד חשפו בה חוקרי חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz), כפי שדיווחנו, חולשת אבטחה חמורה וקריטית. ראשית – כשל האבטחה הזה איפשר גישה חופשית למסד הנתונים, וגרם לדליפתם של 1.5 מיליון מפתחות גישה, לצד הודעות פרטיות וכתובות דואר אלקטרוני של אלפי בני אדם. שנית, החשיפה ניפצה את המיתוס סביב האוטונומיה המלאה של הרשת, שכן התברר כי מאחורי הקלעים של השירות פעלו גם הרבה מאוד בני אדם – היחס בפועל עמד על מפעיל אנושי אחד לכל 88 סוכנים. הממצאים הללו של וויז הוכיחו שרבים מהבוטים הופעלו למעשה באופן ישיר על ידי אנשים שהריצו סקריפטים המוניים, וזאת משום שלפלטפורמה לא היה מנגנון אימות שיוודא כי מי שכותב מאחורי הקלעים הוא אכן סוכן בינה מלאכותית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים