על דאטה, AI ואבטחת מידע ברשויות המקומיות

"אנחנו רשות מקומית קטנה, שנעזרת רבות בהיבט הטכנולוגי ברשויות גדולות, שמראות את הדרך ומשתפות בידע ובכלים שהן צברו באמצעות המשאבים הגדולים הרבה יותר שלהן. זה עוזר לנו, כמו לרשויות קטנות אחרות, ונותן לנו אפשרות להתקדם בתחום", כך אמרה עינת ברעם, מנמ"רית המועצה האזורית דרום השרון.

ברעם דיברה בכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו שבראשון לציון.

לדבריה, "האתגר המרכזי שלנו הוא לבנות מעבר חלק של מידע בין היישובים במועצה המקומית למועצה עצמה – ולהיפך. צריך לקחת בחשבון שהניהול ביישובים נעשה בהתנדבות, כוועד מקומי, והמערכות הטכנולוגיות שלהם עוד יותר מצומצמות. אנחנו מפתחים כיום פלטפורמה, דרך מערכת ה-CRM, כדי להעניק את האפשרות ליישובים עצמם לראות את הנתונים שלהם במערכות של המועצה. אנחנו מנסים ליישר קו בין היישובים, וזה ממש לא פשוט. זהו אחד האתגרים של רשויות מקומיות, במיוחדות במועצות מרובות יישובים".

ברעם הייתה אחת הדוברות בפאנל הנרחב "אתגרים ביישום פרויקטים של בינה מלאכותית יוצרת ברשות המקומית", שאותו הנחה מנמ"ר עיריית רמת גן, קובי נוח. כמו המשתתפים האחרים בפאנל, היא ציינה כי קיימים קשיים בשילוב תהליכי בינה מלאכותית ברמות השונות של העבודה והמימוש במועצה האזורית דרום השרון, ובמקביל יש שם ניסיון כן להוביל מהלכים משמעותיים, גם אם המשאבים לא תמיד מאפשרים זאת.

רותם עינב, מנמ"רית המועצה המקומית גני תקווה. צילום: ניב קנטור

דוברת נוספת הייתה רותם עינב, מנמ"רית המועצה המקומית גני תקווה. היא אמרה כי "הקוטן שלנו הוא-הוא היתרון שלנו. כשהתחלנו לבחון את הנושא של AI, כטרנד, עצרה אותי במסדרון הגזברית ואמרה לי: תלמדי אותי AI. אז הבנתי שיש פה אירוע שדורש עבודה. הבנתי גם שלא יעזור לעשות קפסולה רק למנהלים. לכן, עשינו האקתון בהשתתפות כמעט כל עובדי המועצה, כשהרעיון היה שרק אם האחרון העובדים יביא רעיונות נראה את המחט זזה. אחרי ארבע שעות של האקתון ראינו התקדמות אדירה – וזה עזר. עם זאת, כרשות קטנה, אין לנו יכולת לבנות אגם נתונים, ואני לא רוצה לבנות צ'טבוטים שלא מובילים תועלת. אנחנו מקיימים כעת פיילוט של סיילספורס, כי אנחנו בכל זקוקים ל-CRM עוצמתי".

יוגב אריה, מנהל מחלקת תכנון תשתית עיר חכמה בעיריית רעננה. צילום: ניב קנטור

יוגב אריה, מנהל מחלקת תכנון תשתית עיר חכמה בעיריית רעננה, סיפר על פרויקט מבוסס AI שבוצע בארכיון העירוני. "אחד הפרויקטים הראשונים במסגרת זו היה לסיכום דיונים. אחרי שסיימנו את ההטמעה באגף המחשוב ואת הדיגיטציה של המסמכים, הגענו בשלב מסוים גם לארכיון. מלבד מה שהעירייה מעבירה לארכיון יש תכנים שהתושבים מעבירים, והכול היה בתמלול ידני, כולל של הקלטות וסרטים. המערכת שפיתחנו מתמללת את החומרים בצורה מדויקת והופכת אותם למידע שמונגש חזרה לתושבים. זמן העבודה התקצר באופן משמעותי, חסכנו כסף והארכיון הפך למשהו משמעותי יותר", אמר.

אלון אופיר, מנהל אגף חדשנות בעיריית נתניה. צילום: ניב קנטור

אלון אופיר, מנהל אגף חדשנות בעיריית נתניה, הזכיר בתחילת דבריו היבט מאוד חשוב במה שנוגע לבינה מלאכותית: "אם הדאטה לא טובה – ה-AI לא טובה. הבינה המלאכותית מתחילה מלמטה, והבנו כבר לפני כמה שנים מה החשיבות של תיקוף הדאטה והארכוב של הנתונים. ה-AI ששמנו על האתר של העירייה עובדת בצורה מאוד טובה, גם כי אימנו את המערכת היטב".

לדבריו, "אם לא מסמנים את הדאטה מההתחלה כתפיסה שירותית, שום דבר לא ייצא, ולא משנה הטכנולוגיה".

עוד הוא אמר כי "אנחנו בוחנים, בתהליך מסודר, הקמה של אגם נתונים, כדי לייצב את המיגרציה של הדאטה תחת פקודות הפרטיות ואבטחת מידע. יש חיבור בטבור בין השירות לטכנולוגיה".

איילה יחזקאלי, מנמ"רית עיריית ירושלים. צילום: ניב קנטור

האמירה של איילה יחזקאלי, מנמ"רית עיריית ירושלים, הייתה דומה. "האסטרטגיה שלנו מבוססת על תהליכים, במיוחד בעירייה עם כמות גדולה ומורכבות של שכונות ותושבים כמו שלנו", אמרה. "לפני שאנחנו מתנפלים על ה-AI אנחנו צריכים לדבר דאטה. יש לנו עשרות מערכות, שמייצרות כמות עצומה של דאטה, וצריך לבדוק מה רלוונטי ולסדר את זה. רק אז אולי נוכל לשאול שאלות עסקיות שייתנו ערך לארגון".

היא הוסיפה ש-"אני רוצה למשוך מהנתונים רק את מה שרלוונטי לי, לצד בניית תשתיות של אגם נתונים, שהוא השלב הבא, אחרי שנבנה את הבסיס. אנחנו נותנים פתרונות AI עם הדאטה הקיימת, וזה צריך לקרות בלי קיצורי דרך".

בני קשת, מנמ"ר עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה בני קשת, מנמ"ר עיריית באר שבע. הוא סיפר כי "בנינו הרבה מאוד תהליכים המבוססים על מערכת Dynamics של מיקרוסופט – כדי לשרת את מוקד 106, את הגבייה, את פניות הציבור ועוד. התאמנו את עצמנו לבחירת מערך הדיגיטל, כדי לבחון את הצדדים הטכנולוגיים ואת מפת הדרכים העתידית של המוצר למה שקורה באופן כללי במדינת ישראל. בדקנו במה משתמשים לצורך ה-CRM המודרני בשוק האזרחי וגם בממשלה, ולכן בחרנו בסיילספורס".

קשת הצביע על כך ש-"יש תופעה של פחד לפספס משהו ב-AI, ויש הנהלה שדוחפת כדי שלא אותו, אבל בסופו של דבר, השירות שאנחנו צריכים לתת לתושב צריך להיות מבוסס על מידע אמיתי. אנחנו משתמשים בכלים גנריים, כדי קצת לחסוך, ונמצאים בתהליך של פיתוח אלטרנטיבות אפשריות, לפני שנתחיל לחסום כלים חיצוניים".

דוד אדלר, מנמ"ר עיריית חיפה. צילום: ניב קנטור

דוד אדלר, מנמ"ר עיריית חיפה, הוסיף דברים על אסטרטגיית אבטחת המידע וכיצד זה מיושם בפרויקטים של העירייה. "האסטרטגיה של אבטחת המידע אצלנו היא בהתאם לתקן המקובל, ועם חלוקה לכמה רבדים – החל במודעות עובדים, שכדי להשיג אותה העברנו הרצאות לא מעטות, המשך ברכישה של פיירוולים חדשים עם יכולת ניתוח, כדי לקבל תבונות עסקיות, וכלה בשימוש ב-AI כדי לזהות אנומליות ולחסום. עברנו מאנטי וירוס מסורתי, שמבוסס על חתימות, ל-XDR מתקדם. בנוסף, בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי אנחנו מייצרים לוגים שעוברים עליהם עם AI ברמה של SOC ממשלתי", סיפר.