"ה-AI מגבירה את הסכנה לשיבוש הבחירות – ישראל לא ערוכה"

אחד הנושאים המדוברים לקראת מערכת הבחירות שאמורה להתקיים מתישהו בשנה הקרובה (המועד הקבוע בחוק הוא 27 באוקטובר השנה) הוא החשש שנדע במהלכה קמפייני השפעה רבים – בין אם על ידי שלוחים של מפלגות או מדינות זרות. גורמים שונים, בעלי אינטרסים, עלולים להפיץ פייק ניוז, תמונות מומצאות ואף סרטוני דיפ-פייק של מועמדים, שיציגו כאילו הם אמרו משהו – שלא אמרו מעולם. אלא שמדיון שערכה היום (ב') ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת עולה שהחקיקה בישראל לא מתאימה למצב החדש, ועדת הבחירות המרכזית לא ערוכה לכך והרשתות החברתיות עונות לאט מדי, בטח אל מול ההשפעה המיידית והמהירה של הקמפיינים השקריים.

סכנת ההתערבות הזרה בבחירות אינה חדשה, ומדינות כבר השתמשו בטכנולוגיה כדי להתערב במערכות בחירות במדינות אחרות, בין היתר על ידי פישינג, זריעת מסרים מפחידים וסרטוני פייק. זה קרה, למשל, בשלושת הקמפיינים האחרונים לבית הלבן, בבחירות בצרפת ואף לקראת משאל העם בבריטניה על הברקזיט. הנושא עלה גם בישראל במערכות הבחירות האחרונות, אולם מהפכת ה-AI מעלה את הסכנה הזאת בכמה וכמה מדרגות.

יו"רית הוועדה, ח"כ אורית פרקש-הכהן, אמרה כי "מהפכת הבינה המלאכותית הפכה את הסכנה לשיבוש בחירות דמוקרטיות לאחרת ורבה יותר. מעולם לא היה קל יותר לשקר, להפיץ מידע כוזב, להעלות סרטוני פייק – כי קשה להבדיל בין דמות אמיתית לבדויה, לפרוץ לטלפונים של דמויות פוליטיות, לזרוע שקרים להטיית דעת הקהל, לבלבל ולהטעות את הציבור".

ועדת הבחירות מחפשת מומחה AI

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, הזהירה כי "חוק הבחירות הוא מיושן, משנת 1959. נעשו בו מעט מאוד תיקונים וברור שאין בו מענה ספציפי לכלי התעמולה הנוכחיים. התעמולה פוליטית היא בלב ליבו של הערך של חופש הביטוי. יחד עם זאת, לוועדת הבחירות אין את הכלים לבדוק כל דבר האם הוא אמת או שקר. בשביל זה צריך הליך שיפוטי. צריך קודם להצביע על הפרה של סעיף מחוק התעמולה, וההחלטה תלויה בשיקול דעתו של השופט. מה גם שלא בהכרח כל החלטה במקרה אחד תקפה או רלוונטית למקרה אחר".

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס. צילום: דוברות הוועדה

במענה לשאלת ח"כ פרקש הכהן האם ועדת הבחירות תעסיק יועצים לתחום הבינה המלאכותית ענתה עו"ד עדס: "אנחנו רוצים לאתר מומחה שיהיה אחראי על הנושא, וכרגע עוסקים בהליך לאיתורו". היא אף ציינה כי הוועדה מתכוננת למקרים כאלה, בין היתר על ידי קיום דיונים משותפים עם גורמי האכיפה והביטחון, נציגי הפלטפורמות הדיגיטליות והחברתיות, וכן עם אמצעי התקשורת המסורתיים.

"הציבור הישראלי – יעד קל למניפולציות, תעמולה והונאה"

גם איגוד האינטרנט הישראלי סבור שישראל לא ערוכה בצורה מספקת לאיומים של התערבות והשפעה זרה בבחירות, ונציגיו שהשתתפו בדיון הציגו נייר עמדה שתומך בהנחה זו. "הסכנה היא קמפיינים תודעתיים, דיסאינפורמציה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, חלקם מבוססי בינה מלאכותית וחלקם מניפולציות מתוחכמות באמצעות תוכן אמיתי. שיבוש הבחירות הוא איום קיים, ולא דיון תיאורטי", אמר עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט.

רינג ציין כי "מתקפות השפעה כבר פועלות נגד אזרחים ישראלים, והפלטפורמות הדיגיטליות והרשויות לא מספקות מענה מהיר, שקוף ויעיל".

עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. צילום: עדו לביא

"ישראל היא מדינה פגיעה במיוחד", הזהיר. "כמעט 100% מהציבור משתמשים בווטסאפ וביוטיוב, כ-90% בפייסבוק ומעל 70% בטלגרם. אלה נתונים חריגים בקנה מידה עולמי. שילוב זה, יחד עם רמות נמוכות של אוריינות מדיה ואמון נמוך בתקשורת, הופך את הציבור ליעד קל למניפולציות רגשיות, תעמולה והונאה".

באיגוד מציינים שניטור הפעילות בישראל חושף כשלי אכיפה חמורים: תגובות איטיות של פלטפורמות המדיה החברתית, היעדר חמ"לים ייעודיים לתקופת הבחירות וחוסר מוחלט של שקיפות לגבי טיפול בתכנים זדוניים – בעברית ובערבית. "בבחירות, איחור של שעות במענה הוא כשל דמוקרטי", אומרים באיגוד, וקוראים להיערכות מיידית, שקיפות וכינון אמצעי אכיפה כלפי הפלטפורמות, כדי שינטרו קמפייני תודעה מבוססי AI.

בדיון השתתפו גם הח"כים איתן גינזבורג וקרין אלהרר, שקראו לממשלה להקים גוף מתכלל, שינטר קמפיינים מבוססי בינה מלאכותית, והוסיפו שמתחייבת התערבות בולטת יותר של גופי הביטחון בנושא, במיוחד כלפי תעמולה שמקורה במדינות זרות. "תופעת ההתערבות הזרה הייתה קיימת במערכות בחירות קודמות, והיא עלולה להקצין במערכת הבחירות הקרובה", ציינו.