"יש להקים בדחיפות מחשב על ייעודי למחקר בבינה מלאכותית"

האקדמיה הלאומית למדעים קוראת להקים בדחיפות מחשב על ייעודי לצרכי מחקר בתחום הבינה המלאכותית, שישמש גם למחקר אקדמי, לטובת מענה (ולו חלקי) לאחד האתגרים המרכזיים של ישראל בתחום – הכשרת הון אנושי איכותי. בדו"ח שפרסמה האקדמיה היום (א') היא מתריעה כי "מחשב העל הצפוי להיבנות השנה לא יספיק, כי הוא מיועד לכלל המשתמשים, ולא רק לצרכי מחקר אקדמי. זהו עניין מכריע".

בחודש מאי האחרון הודיעה רשות החדשנות כי יוקם מחשב על לאומי, בהשקעה של יותר מחצי מיליארד שקלים. המחשב, שמוקם בימים אלה על ידי חברת נביוס, יציע כוח עיבוד של 16 אלף פטה-פלופים, ואמור להתחיל לספק שירותים בחודשים אלה. הוא נועד לתמוך בתוכנית הלאומית של הממשלה לבינה מלאכותית, ולהגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודולים. אלא שבמועצה אומרים כי הוא לא מספיק לצרכי מחקר, החיוניים לפיתוח נושא הבינה המלאכותית בישראל.

עורכי הדו"ח מצטטים מחקר שערך ועד ראשי האוניברסיטאות, שקבע כי מחשב על ייעודי לצרכי האקדמיה הוא תנאי הכרחי ליכולתה של ישראל להוביל חדשנות בתחום הבינה המלאכותית, ולעמוד בחזית המחקר הלאומי. מסקנות המחקר אומצו על ידי ועדת נגל של הממשלה, שהגישה דו"ח ובו המלצות כיצד להאיץ את יישום תחום הבינה המלאכותית בישראל. "זהו לא רק צורך אקדמי, אלא יסוד מכונן בכוחה של המדינה לשרוד בזירה הבינלאומית במאה ה-21", כתבה האקדמיה הלאומית למדעים.

עוד צוין בדו"ח כי ניכרת הצלחה ביישום תוכניתה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ה-ות"ת), שמהווה חלק מהמועצה להשכלה גבוהה, להקמת תשתיות במוסדות האקדמיים, כולל בתחום המחשוב הקוונטי, "אבל על הממשלה להתערב כדי לשמר את ההצלחות הללו".

ירידה בהשקעות במו"פ בישראל – אל מול עלייה ב-OECD

הדו"ח מציין בנוסף כי בעשור האחרון ניכרת ירידה מתמשכת בהשקעה של הממשלה במו"פ, בשיעור של 4%, לעומת עלייה של 20% בממוצע מדינות ה-OCED. ההשפעה של זה הורגשה במיוחד בשנה שעברה, כאשר שיעור הזכייה של מחקרים של חוקרים ישראליים בתחילת דרכם העצמאית, במסגרת האיחוד האירופי, היה אז הנמוך ביותר, וירד לשפל של 8% לעומת בין 29% ל-32% בשנים הקודמות. על פי הדו"ח, במענקים העיקריים של האיחוד, שמיועדים לחוקרים בשלבים מתקדמים יותר, שיעור הזכייה של המחקרים הישראלים היה הגבוה ביותר. לדברי המחברים, "המצב הנוכחי דורש התערבות ממשלתית מיידית, כדי לחזק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל".

האקדמיה התייחסה גם לחרם האקדמי שנבע מהמלחמה בעזה. היא קובעת כי הדבר פוגע בעיקר ביכולתם של חוקרים צעירים, מכל תחומי המחקר, ושל חברי סגל שעומדים לקבל קביעות, ליצור קשרים בחו"ל. בנוסף, החרם גורם לעזיבה לחו"ל של חברי סגל בכיר מתחומי מחקר ייחודיים. זאת, בנוסף לנזק החמור שנגרם למכון ויצמן בעקבות פגיעת הטילים מאיראן בקיץ האחרון.

ההמלצה: קרן מלגות חדשה במימון המדינה

הדו"ח ממליץ לממשלה לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לביסוס העתיד של החוקרים, ידי הקמת קרן מלגות מצוינות חדשה במימון המדינה. עוד קוראים מחבריו לחזק עוד יותר את הממשק בין המחקר הבסיסי לתעשייה, כדי לשמר את ההון האנושי באקדמיה.

על הכנת הדו"ח עבדו חברי ועדה, בהובלתה של פרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן, שריכזה עבודה של שש תת ועדות, שחבריה נפגשו עם עשרות בעלי תפקידים במוסדות ההשכלה הגבוהה.

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל, אמר כי "הדו"ח מצביע על אתגרים משמעותיים, הכוללים ירידה מתמשכת בהשקעה הלאומית במו"פ. דווקא עכשיו, כשהמציאות מערערת את יסודות שיתוף הפעולה המדעי, עלינו להתעקש על הגדלת התקציבים ועל הגנה חסרת פשרות על החופש האקדמי".

"המדע אינו מותרות – הוא מנוע מרכזי לצמיחה כלכלית, ביטחון ושיקום לאומי", ציין פרופ' הראל.