היקף הונאות המשקיעים בעזרת AI – מיליארדי שקלים בשנה

אם אתם מתעניינים בטכנולוגיה או בכלכלה, ודאי נתקלתם בחודשים האחרונים במודעות ברשתות החברתיות שממליצות לכם היכן להשקיע. חלק מאותן מודעות אינן אלא הונאות של פושעי רשת, שאף מתחזים לבכירים ידועים בעולמות ההיי-טק והון-הסיכון. כך, למשל, בחודש מרץ האחרון דיווחנו על קמפיין בפייסבוק, שפורסם כביכול בשמם של איל ולדמן, דובי פרנסס ובכירים אחרים – והתגלה כהונאה.

מדובר בתופעה רחבה, מגפה, שמטרידה את הרגולטורים. יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, דיבר על כך בדיון שערכו היום (ד') ועדת המדע והטכנולוגיה ו-ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. הוא אמר כי "בשנה האחרונה הרשות מטפלת בהונאות משקיעים ברשתות החברתיות בהיקפים של מיליארדי שקלים, והדרך לשרש תופעה זו היא באמצעות אכיפה". לדבריו, "כלי האכיפה בחו"ל מוגבלים, וזאת תופעה בסדרי גודל שקשה להתמודד איתם".

יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, בדיון. צילום: דוברות הכנסת

חלק ניכר מאותן הונאות מתבצעות באמצעות פרסום ממומן – מה שאומר שהרשתות החברתיות מרוויחות מהמודעות האלה. לדברי עו"ד זינגר, הפרסום הממומן מקשה עוד יותר על גולשים להבין שמדובר במודעות כוזבות, עד כדי כך שהם לא יכול לדעת זאת.

הוא ציין שהרשות עשתה ניסיונות להגיע להבנות עם מטא, הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ. "ניסינו לפנות למטא, אבל קשה להגיע אליהם", אמר.

האם הפתרון הוא הזדהות של המפרסמים?

עו"ד זינגר ציין שהרשתות החברתיות יכולות להפעיל, גם בישראל, את המודל הקיים, שדורש מהמפרסמים להזדהות. "המנגנון הזה קיים במדינות אחרות. כמו סינגפור, ואין כל סיבה שהוא לא יגיע גם לארץ", אמר עו"ד זינגר. נציג מטא בדיון, יהודה בן יעקב, ציין שהחברה בודקת את הנושא, והתוכנית היא לבנות מודל מוגבר, שיצא בחצי השני של 2026. עוד הוא אמר כי "השנה הסרנו מעל 30 מיליון ניסיונות הונאה, ויש ירידה עולמית בדיווחים עליהן".

פרופ' חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, העלה בעיה חמורה לא פחות: הונאות שמתחזות לפרסום של תרופות ברשת. הוא אמר שבמקרים מסוימים, המודעות האלה הוסרו – אבל חזרו אחרי שעתיים. "זאת סכנה לבריאות", ציין. "חלק מהאנשים הפסיקו טיפולים בעקבותיהן. אנשים אמרו ש(לפי המודעות – י"ק) הם היו צריכים לשלם 50 דולר וחויבו על 500 דולר. הגשתי תביעה ייצוגית נגד מטא, ועד היום לא קיבלתי כל תשובה".

דובר נוסף בדיון היה עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. הוא ציין כי צריך להחיל אימות מפרסמים "גם על פרסומים של תכשירים רפואיים ומוצרי בריאות, שנועדו לפגוע בעיקר במשתמשים בני הגיל השלישי".

"מערכת החינוך צריכה ללמד איך לא ליפול בפח"

יו"ר ועדת המדע, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר כי "השימוש בבינה מלאכותית מביא גם דברים לא טובים. חשוב שמערכת החינוך תלמד כיצד להיזהר ולא ליפול ברשת של ההונאות".

מימין: ח"כ אורית פרקש הכהן וח"כ יאסר חוג'יראת. צילום: דוברות הכנסת

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה ל-AI, אמרה כי הבינה המלאכותית יצרה שטח הפקר שמאפשר את ההונאות הפיננסיות, "ומדובר ברווחי עתק לענקיות הטכנולוגיה".

בסיכום הדיון נקבע שהוועדה תכין הצעה לתיקון חוק אסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, כך שרשות ניירות ערך תהיה רשאית לקבוע כללים מול הרשתות החברתיות, על מנת לצמצם את פער הסמכויות שנוצר בשל התפתחות כלי הבינה המלאכותית, וכדי שלא תהיה תלות ברצון הטוב של החברות.