"בעידן ה-AI, החיבור בין חדשנות, למידה ואנושיות – הכרחי"

"הבינה המלאכותית היא כלי שמשרת את המורים ולא מחליף אותם. היא מאפשרת לכל משתתף בכיתה – תלמיד או מורה – להיות מעצב פעיל של חוויות הלימוד. בעידן ה-AI, החיבור בין חדשנות, למידה ואנושיות – הכרחי", כך אמר אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה.

בן ארי דיבר בכנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') באולם האירועים איסט בתל אביב והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בדבריו הציג בן ארי, שיזם ומוביל את פרויקט מעבדות הדמיון של קרן אתנה, את המרחבים האימרסיביים-אינטראקטיביים שיצר הפרויקט: כיתות לימוד בארבעה ממדים, "שבהן הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים לחוות את החומר הנלמד באופן מוחשי. באמצעות מערכות הקרנה על קירות ורצפה, סאונד היקפי וכלים אינטראקטיביים, התלמידים חשים שהם נמצאים בתוך החומר הנלמד – מה שמגביר את ההבנה, הסקרנות והמעורבות שלהם".

"הבינה המלאכותית משולבת בפרויקט מעבדות הדמיון, ומסייעת למורים ולתלמידים ליצור מערכי שיעור באופן מהיר, יעיל ואיכותי", ציין.

שיעור אימרסיבי על עונות השנה במעבדת הדימיטון בחצור הגלילית. צילום: קרן אתנה

בן ארי הציג את הערכת הפורום הכלכלי העולמי, שלפיה עד 2030 ייווצרו כ-170 מיליון משרות חדשות וכ-92 מיליון משרות ייעלמו. "חלק מכישורי הליבה של העובדים ישתנו, וחלק מהמעסיקים צפויים להקטין כוח אדם בתחומים שבהם ניתן להטמיע אוטומציה באמצעות AI – מה שמדגיש את הצורך בהסבה מקצועית, שדרוג כישורים (Upskilling) והסבת כישורים (Reskilling)", הוסיף.

"יש חשיבות לתמיכה במורים", אמר בן ארי. "בספטמבר האחרון השתתפתי בכנס של אונסק"ו, שעסק בבינה מלאכותית ועתיד החינוך. אמרו שם שקיים מחסור אדיר במורים בעולם, שההשקעה במורים היא קריטית ושה-AI צריכה לשרת אותם – ולא להחליפם". "בישראל", אמר, "החינוך פונה אל הבינה המלאכותית בגלל ארבע סיבות עיקריות: אותו מחסור עולמי במורים, ירידה במוטיבציה ובהישגים, עומס אדמיניסטרטיבי ודור דיגיטלי חדש".

הוא ציטט נתון שפרסמה מיקרוסופט, שלפיו "86% ממוסדות החינוך בעולם כבר משתמשים בבינה מלאכותית, עם עלייה משמעותית בקרב התלמידים והמורים כאחד, של 20%-25%, לעומת השנה הקודמת".

"העולם הולך לבינה המלאכותית בחינוך"

לדברי בן ארי, "העולם הולך לבינה המלאכותית בחינוך. בסין קיימת הטמעה רשמית ומדיניות ממשלתית רחבה, שילוב AI בשיעורים וקורסים ייעודיים, שירותים חינוכיים חכמים, ודגש על אוריינות AI ואתיקה. בהודו פותחה פלטפורמת Mindspark ללמידה אדפטיבית מבוססת AI, שהביאה לשיפור של 38% בציונים של תלמידים חלשים במתמטיקה. בארצות הברית פותחה פלטפורמת למידה אדפטיבית למתמטיקה, שכבר נמצאת בשימוש ב-6,000 בתי ספר, והראתה שיפור במבחנים. אחד המחקרים, שנערך בבריטניה, גילה שמורים שהשתמשו ב-ChatGPT לתכנון שיעורים רשמו חיסכון ממוצע של 25.3 דקות בשבוע, בלי ירידה באיכות המשאבים".

בינה מלאכותית לסיוע מערכת החינוך. צילום: ShutterStock

מה באשר לישראל? "מערכת החינוך בארץ נמצאת בעיצומה של תנופה לשילוב AI. המטרה היא לחולל שינוי בהוראה, בלמידה ובניהול החינוכי, תוך הקניית מיומנויות AI לכלל באי המערכת והכנת התלמידים לעולם העבודה העתידי", ציין בן ארי. "משרד החינוך ורשות החדשנות הכריזו על השקת 'ארגז חול רגולטורי' – סביבת ניסוי שתאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לבחון וליישם פתרונות חדשניים מבוססי AI בחינוך הציבורי".

"עם זאת", הוסיף, "קיים פער משמעותי במוכנות המורים וביישום בפועל בכיתות – דבר שיוצר תמונת מצב מורכבת של יוזמה ממשלתית נרחבת מול אתגרי שטח מהותיים". הוא הדגיש כי "מחקרים מראים שבין 70% ל-90% מהמורים בישראל לא מוכנים או מוכנים חלקית בלבד לעידן הבינה המלאכותית במיומנויות מפתח, כגון חשיבה יצירתית, גמישות, חשיבה אנליטית וביקורתית. מומחים מצביעים על כך שרמת המוכנות של המורים בישראל כיום אינה מספיקה כדי להכין את התלמידים לעולם המחר. בתעשייה מציינים שתלמידים רגילים לטכנולוגיה מחוץ לבית הספר, אך כשהם נכנסים לכיתה הם נסוגים 200 שנה לאחור. קיימת מציאות של חוסר רלוונטיות בין חוויית הצריכה הטכנולוגית של התלמיד לסביבת הלמידה המסורתית. עדיין אין חוקים או תקנות ספציפיות רחבות היקף שמסדירות את הנושא האתי בישראל באופן ישיר. המערכת צריכה להתמודד עם אתגרים כמו שמירה על פרטיות המשתמשים, אבטחת מידע והקמת מנגנוני הערכה חלופית, שימנעו רמאות מבוססת AI".

בן ארי סיכם בהציגו את החזון של קרן אתנה: "להעצים את המורה הישראלי בעידן הדיגיטלי, לבנות גשר בין חדשנות לבין המורה, לקדם שוויון הזדמנויות ולמידה חווייתית, ולהוות מודל עולמי לשילוב בינה מלאכותית בחינוך. התחזית שלנו לכיתת העתיד בשנת 2030 היא מנטור אישי מבוסס AI, מערכת ניהול דאטה בזמן אמת, מורה עם עוזר חכם וחיבור בית ספר-קהילה בענן למידה".