הממשלה פרסמה קול קורא למשרדיה, לביצוע ניסויים ביישומי AI

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסם באחרונה קול קורא למשרדי הממשלה ולגופי סמך שלה, להגשת מועמדות לתמיכה וניהול ניסויים וארגזי חול רגולטוריים בתחום הבינה המלאכותית.

מטרת הקול הקורא היא לאפשר ואף לעודד פיתוח והטמעה של כלי בינה מלאכותית לטובת המשק, בדרך של ביצוע ניסויים באמצעות "ארגזי חול רגולטוריים" (שדי ניסוי בתנאי מעבדה חיה) ולהציע דרכים להסרת חסמים שמעכבים את פיתוח ההטמעה, על ידי התאמת הרגולציה והמדיניות הממשלתית. במשרד אומרים שבחירת המשרדים שייענו לקול הקורא תהיה בדרך תחרותית, והזוכים יקבלו מענקים בהיקף כולל של עד מיליון שקלים, שתוקצבו במיוחד לצורך זה.

שותפים נוספים לקול הקורא הם משרד האוצר, רשות החדשנות, רשות האסדרה, שאחראית על שיפור הרגולציה בישראל, ומשרד המשפטים. הוא הוצג אתמול (ב') בכנס של פורום הרגולטורים של הממשלה, שמונה 150 בכירים ממשרדיה השונים, והשתתפה בו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל.

2,200 חברות שמציעות שירותי או מוצרי AI

בקול הקורא צוין שבישראל פועלות 2,200 חברות שמציעות שירותים או מוצרים מבוססי בינה מלאכותית, וכן חברות רבות שמשלבות את הטכנולוגיה החדשנית בפעילותן. היקף ההשקעות בתחום גדל במהירות, והשימוש ב-AI מחולל מהפכה בענפים רבים במשק. אולם, לצד ההזדמנויות, מערכות ה-AI מעוררות אתגרים הקשורים בשימוש בה, כגון אפליה מגדרית, חולשות וניצול לרעה. לכן, מציינים בממשלה שהיא מאמצת דבר שקיים בעולם – את הביצוע של אותם ארגזי חול רגולטוריים לטובת ביצוע ניסויים בזמן אמת ובהיקף משתמשים מוגבל, כדי לבחון את הכלים ואת המשמעויות שיש בשימוש בהם.

כחלק מהניסויים, משרדי הממשלה ישתפו פעולה עם התעשייה, האקדמיה וארגונים נוספים, שיציעו רעיונות להסרת חסמים, עידוד חדשנות ואפשור של למידה בתחום. כך יוכלו משרדי הממשלה לבחון את המדיניות שלהם בתחום על בסיס האתגרים שבשטח.

כאמור, רשאים להיענות לקול הקורא משרדי ממשלה וגופי סמך. הקריטריונים לבחירת ההצעות של כל משרד הם: מידת ההשפעה על החדשנות, מידת ההשפעה על כלל המשק, הפוטנציאל בתעשייה, מפת דרכים לתוכנית עבודה, הצגת סיכונים פוטנציאליים ושיתופי פעולה רחבים ככל האפשר. המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 16 באוקטובר. פרסום המשרדים הזוכים צפוי להיות ב-30 באוקטובר.

השרה גמליאל אמרה כי "מהפכת הבינה המלאכותית מחייבת לפעול באחריות ובחוכמה, ותפקיד הרגולציה הוא לא להיות מעצור, אלא מנוע שמעודד חדשנות. ישראל יכולה להוביל בתחומים הללו, אם תדע לשלב בין טכנולוגיה לערכים, בין יוזמה לאמון הציבור".