עד כמה הציבור הישראלי אימץ את הבנקאות הדיגיטלית?

תחום הבנקאות הדיגיטלית נכנס לישראל לפני שנים אחדות. במגזר הפיננסי מאוד שמחו על כך, ובפרט הבנקים, שכניסת הבנקאות הדיגיטלית אפשרה להם לסגור סניפים ולצמצם בהוצאות הקשורות בכך. זה נכון גם לחברות אחרות בתחום, שהאונליין חוסך להן הוצאות, למשל על ניירת. גם רבים מהציבור מעדיפים את האפשרות לקבל את שירותי הבנקאות בדיגיטל מאשר לגשת לסניפים או להתקשר בטלפון ולהמתין הרבה זמן – כמו פעם.

נשאלת השאלה: עד כמה הבנקאות הדיגיטלית חדרה לציבור הישראלי? כמה ישראלים אמנם משתמשים בה? התשובה היא: רבים, רבים מאוד. לפי נתונים שהלמ"ס מפרסמת היום (א'), 71% השתמשו אשתקד באתרים ובאפליקציות לקבלת שירותי בנקאות דיגיטלית.

הממצאים הם חלק מסקר שהלמ"ס ביצעה בקרב בני 20 ומעלה, ונכונים לשנה שעברה. על פי הנתונים, שליש מהישראלים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט, 33% בדקו מידע באתר אחד או יותר ו-22% הוציאו דו"ח אשראי או דירוג אשראי, לפי מאגר נתוני האשראי הלאומי. פחות מכך לקחו הלוואה דרך האינטרנט (13%) ורק 2.5% מהישראלים השתמשו במטבעות דיגיטליים.

הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בציבור

הסקר מעלה שקיימים הבדלים משמעותיים באימוץ הבנקאות הדיגיטלית בין גברים לנשים, יהודים לערבים ואזרחים ותיקים לצעירים יותר. כך, 37% מהגברים ו-30% מהנשים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט; 36% מהם ו-29% מהן בדקו מידע באתר אחד או יותר; בהוצאת דו"ח אשראי או דירוג אשראי המספרים הם 25% ו-19%; 16% מהגברים ו-11% מהנשים לקחו הלוואה דרך האינטרנט; ובעוד ש-3.1% מהגברים השתמשו במטבעות דיגיטליים, שיעור המשתמשות בהם עמד על 1.9%.

אם משווים בין יהודים לערבים, 38% מהיהודים ו-14% מהערבים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט; 37% מהיהודים ו-14% מהערבים בדקו מידע באתר אחד או יותר; 24% ו-14% בהתאמה, הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי; 14% מהיהודים ו-11% מהערבים לקחו הלוואה דרך האינטרנט; ו-2.8% מהיהודים ו-0% מהערבים שילמו במטבעות דיגיטליים.

בחלוקה לפי גיל, הסקר מעלה, שלא במפתיע, שבני 65 ומעלה מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט הרבה פחות מיתר האוכלוסייה. 33% מבני ה-44-20 השתמשו באינטרנט לבדיקת דו"חות פנסיוניים; 34% בדקו מידע באתר אחד או יותר, 26% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי; 15% לקחו הלוואה אונליין; ו-3.2% שילמו במטבעות דיגיטליים.

בקרב בני 45-64, הנתונים הם: 41% בדקו דו"חות פנסיוניים אונליין; 39% בדקו מידע באתר אחד או יותר; 23% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי מאגר נתוני האשראי; ו-16% לקחו הלוואה ב-ווב. בקרב האזרחים הוותיקים, השימוש הנפוץ ביותר בבנקאות דיגיטלית הוא לבדיקת הדו"חות הפנסיוניים שלהם, עם יותר מחמישית (22%) שעשו זאת. נתונים נוספים מעלים ש-19% מהם בדקו מידע באתר אחד או יותר, 9.9% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי ו-4.7% לקחו הלוואה דרך הרשת.

נתון מעניין נוסף, שגם הוא לא מפתיע, מצביע על כך שבעלי תעודה אקדמית מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט בשיעור גבוה יותר מחסרי תעודה. כך, כמחצית מהאקדמאים בודקים ברשת דו"חות פנסיוניים (52%) ושיעור דומה (51%) בודקים מידע באתר אחד או יותר. מדובר בשיעור גבוה פי שניים ויותר מיתר האוכלוסיה.