למרות החיכוכים: הממשלה והאקדמיה השיקו מרכז מחקר לאומי ל-AI

שנה אחרי שהחל לפעול, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ואוניברסיטת תל אביב השיקו היום (ד') מרכז לידע ומחקר בינה מלאכותית, שיפעל באוניברסיטה. המרכז מבצע מחקרים על AI בתחומים שונים, כגון בריאות, חינוך ותעשייה, ומחבר במקום אחד את האקדמיה, הממשלה והמגזר הפרטי.

באוניברסיטת תל אביב אומרים כי "מטרת המרכז היא הנגשת ידע וקידום חשיבה משותפת בין הממשלה והאקדמיה על סוגיות הקשורות להטמעת הבינה המלאכותית, ותמיכה מחקרית ומדעית בממשלה לקידום מדיניות ורגולציה תומכת חדשנות ומבוססת נתונים". אלא שאנשי המרכז מבינים גם את החשיבות של רתימת המגזר הפרטי לנושא, ופועלים לשיתוף פעולה בין שלושת המגזרים.

"קידום ה-AI כדי שתביא פירות – ולא פירות באושים"

פרופ' רן גלעד-בכרך, מנהל המרכז לידע ומחקר בינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב. צילום: יניב הלפרין

המרכז הוקם בתמיכה ממשלתית של שלושה מיליון שקלים לשלוש שנים, כאשר לשנת הפעילות הקרובה היא החליטה להקצות מיליון שקלים נוספים. הוא מנוהל על ידי פרופ' רן גלעד-בכרך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. פרופ' גלעד-בכרך אמר בכנס השקת המרכז כי "אנחנו משוכנעים שה-AI תביא הרבה דברים טובים, אבל גם מודעים לסכנות שבה ולצורך בצמצום שלהם. אנחנו רוצים לקדם את הבינה המלאכותית בצורה שתביא פירות ולא פירות באושים".

"מטרת המרכז היא להיות ערוץ שיח בין מקבלי ההחלטות, האקדמיה וגופים נוספים, לדיון ופתרונות של הסוגיות שהבינה המלאכותית מעלה", הוסיף.

"המטרה: לסייע בניצול היתרונות של ה-AI – בלי הסיכונים"

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, אמר כי "היוזמה להקמת המרכז מתבקשת וחשובה. מטרתו היא לסייע בניצול היתרונות של הבינה המלאכותית, תוך צמצום הסיכונים, שעלולים להאפיל על ההישגים המדעיים, ובכלל, בתחום".

ככלל, הוא טען שהאצת הפיתוחים המדעיים בתחום הבינה המלאכותית "עלולה לקחת אותה למקומות לא טובים", וזה כבר בא לידי ביטוי בתחום הסייבר. "שילוב של סייבר עם בינה מלאכותית עלול להביא סיכון ברמה של נשק גרעיני", ציין פרופ' פורת. "נכון שיש גם את הסייבר ההגנתי, אבל אי אפשר לדעת אם הוא ישיג את הסייבר ההתקפי".

"רגולציה לא מספיקה, צריך לדעת לאכוף אותה ולא ברור עד כמה אפשר לאכוף אותה. המדענים בתחום הבינה המלאכותית צריכים לקחת את זה בחשבון", ציין.

"המרכז הוקם למרות הקונפליקט בין הממשלה לאקדמיה"

הקמת המרכז בוצעה בתקופה שבה יש מתחים בין הממשלה לאקדמיה, ובין שרים לאנשי אקדמיה. פרופ' ניבה אלקין-קורן, מנהלת מרכז שמגר למשפט וחדשנות ופרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שמשמשת גם כחברה בוועדת ההיגוי של המרכז החדש, הצביעה על כך שהוא מוקם, דווקא בתקופה שכזו, בשיתוף פעולה בין הגופים. "אנחנו מקימים מיזם לאומי לעידוד מחקר – במקרה זה מחקר בינה מלאכותית – כשיש חברי כנסת שמפקפקים בחשיבות של העשייה המדעית והידע המדעי לעיצוב מדיניות", הוסיפה.

פרופ' אלקין-קורון אמרה כי "הרבה חוקרים ואנשים התעלו על המחלוקות הפוליטיות והצטרפו יחד למרכז החדש, מתוך הבנה שאנחנו נמצאים במהפכה ענקית ובעידן של תחרות גלובלית, וזה מחייב היערכות ממשלתית, אקדמית וכלכלית כאחד. יש כאן מאמץ משותף של האקדמיה, הממשלה והמגזר הפרטי, על מנת להגיע להישגים וליצור תשתית אקדמית לעיצוב מדיניות. זה לא היה קורה בלי הרוח הישראלית".

מהצד של הממשלה דיבר באירוע יוסף גדליהו, שאף הוא חבר בוועדת ההיגוי של המרכז האקדמי החדש, ומנהל מרכז אחר – המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא ציין כי "הצורך בהקמת מרכז הידע והמחקר לבינה מלאכותית מגיע מכך שיש ברחבי העולם עדכוני מדיניות תכופים, עקב ההתקדמות המאוד מהירה של הטכנולוגיה, בגלל קיומם של גופים דומים בעולם ועקב הרצון לקדם שיתוף פעולה בין מגזרי. יש לו תפקיד חשוב בקידום התחום והכלכלה הישראלית, ובהיותו חלק מהשיח הבינלאומי אודות ה-AI".