ישראל במקום 7 במדד ה-AI העולמי – הרחק מאחור בהשקעה בתשתיות

עלייה לישראל במדד ה-AI: המדינה דורגה באחרונה במקום השביעי במדד בינלאומי, שמשווה בין השקעות, חדשנות ויישום בינה מלאכותית ב-93 מדינות בעולם. מדובר בעלייה של שני שלבים מהמקום התשיעי בשנה שעברה – היפוך מגמה לעומת הירידות בשנים שלפני כן. עם זאת, השקעה בתשתיות טעונה שיפור.

המדד, שפותח על ידי Tortoise Media, נחשב לאחד המדדים הנחשבים בעולם בתחום. במקום הראשון בו נמצאת ארצות הברית, ואחריה סין, סינגפור, בריטניה, דרום קוריאה, צרפת וישראל. קנדה, גרמניה ואיחוד האמירויות הערביות משלימות את העשירייה הראשונה. את המקומות האחרונים מאיישות מדינות מתפתחות כגון עיראק, אתיופיה, קמבודיה וסיירה ליאון, שסוגרת את הדירוג.

המדד מוכיח: המזהירים מהשקעה ממשלתית חסרה בתשתיות AI – צודקים

חלוקה לקטגוריות מעלה כי בהערכת הטאלנטים, ישראל נמצאת במקום התשיעי, בעוד שארצות הברית כובשת את המקום הראשון. כמו במדד הכללי, סין וסינגפור נמצאות במקומות השני והשלישי, בהתאמה. הן כובשות את הצמרת גם בדירוג התשתיות, אלא ששם ישראל נמצאת במקום ה-23 הנמוך – מה שמסביר את האזהרות שלפיהן ישראל לא משקיעה מספיק בתחום. תחום התשתיות כולל השקעות במחשוב עתיר ביצועים (HPC), ייצור מוליכים למחצה ויכולות חשמל.

כמו כן, ישראל דורגה במקום ה-12 בסביבה התפעולית (שבו סינגפור נמצאת בפסגה), במקום החמישי במחקר, בשביעי בפיתוח, ב-14 באסטרטגיה הממשלתית, בשלישי בהשקעות הפרטיות ובעוצמה, ובמקום התשיעי בדירוג הסקייל. ארצות הברית נמצאת בשלישייה הראשונה בכל הקטגוריות – חוץ מהסביבה התפעולית, שם היא מדורגת במקום ה-45 (!).

בשנים הקודמות, הניקוד לישראל בכלל הקטגוריות היה נמוך מאוד, והפערים בינה לבין המדינות שדורגו מעליה היו משמעותיים.

היכן מדורגות השכנות שלנו? ערב הסעודית, שמשקיעה בזמן האחרון הון רב מאוד בבינה מלאכותית, נמצאת במקום ה-14 והיחסית מכובד, קטאר במקום ה-36, בחריין ב-44, מצרים שלושה שלבים נמוך יותר, ירדן במקום ה-51, כוויית ב-59, וסוריה ולבנון כלל לא נכללות בו.

מה הממשלה בכל זאת עושה בתחום ה-AI?

בין הפעולות שנקטה הממשלה לשיפור מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית נמצאות התוכנית הלאומית ל-AI, ששותפים לה משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החדשנות, DDR&D והמועצה להשכלה גבוהה; הקמת מרכז מחקר מדעי אקדמי למדיניות בינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב; הקמת פורום המומחים הלאומי ל-AI, שמייעץ לממשלה; והקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית – מהלך כלל ממשלתי, שהוא תוצאה של מסקנות ועדת נגל, שיפעל במשרד ראש הממשלה וישמש כגוף מתכלל, שינחה את פעילות הממשלה בתחום. החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שלושה חודשים על בניית המטה מפקיעה חלק מסמכויות משרד המדע בתחום ה-AI. עם זאת, עד כה לא נעשו צעדים מעשיים למימוש ההחלטה והקמת המטה. אם אלה יינקטו בהמשך, ייתכן שזה יסייע להמשך השיפור במעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הגיבה על דירוגה הגבוה יחסית של ישראל במדד ואמרה כי "עם כניסתי לתפקיד מיקדתי מאמץ ארגוני והשקענו משאבים משמעותיים בפיתוח הבינה המלאכותית כמשאב לאומי, מתוך הבנה שהעתיד הכלכלי והטכנולוגי שלנו תלוי במצוינות המתמשכת, בהתוויית תוכנית לאומית לבינה מלאכותית ובהחלת רגולציה גמישה, שתאפשר צמיחה אסטרטגית לכלכלת ישראל. העלייה בדירוג הבינלאומי מוכיחה שהעבודה המאומצת והמערכתית שהובלנו משיגה את המטרות שהצבנו".