בא לבקר במאורת הנמר: פרופ' עמי מויאל, מכללת אפקה

באחרונה פקד את מאורתי פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. פרופ' מויאל הוא דוקטור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה בתחום של זיהוי דיבור אדם באמצעות מחשב.

מויאל, אב לארבעה, גדל ומתגורר עד היום באשדוד. בעולמות ההיי-טק, מויאל היה מחלוצי טכנולוגיית זיהוי הדיבור בישראל – טכנולוגיה שזוכה היום לשימושיות רבה וממשיכה להתפתח.

משיחתנו למדתי שאחרי שסיים דוקטורט במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 1993 ויתר על פוסט-דוק במכון מחקר בקנדה, הצטרף כעובד הראשון לשני חברים שהקימו את NSC – חברת סטארט-אפ המפתחת פתרונות זיהוי דיבור – שמוצריה נמכרו בין היתר לחברות, למרכזי שירות לקוחות ולארגונים בשוק הביטחוני.

במהלך שנותיו בחברה מויאל מילא תפקידים שונים בשרשרת הניהול – ממהנדס פיתוח, לראש צוות פיתוח אלגוריתמים, לסמנכ"ל פיתוח טכנולוגיה וסמנכ"ל פיתוח עסקי, ועד לתפקיד המנכ"ל, שאותו מילא במשך שבע שנים.

במקביל לעבודתו בהיי-טק, כיהן פרופ' מויאל כיו"ר הוועד המנהל של אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך – קרן מלגות ללימודים באקדמיה כבסיס למוביליות חברתית. ב-2009 חש כי נושא החינוך בוער בתוכו, כך סיפר לי, והחליט לחזור לאקדמיה. הוא הצטרף למכללת אפקה וייסד את מרכז אפקה לעיבוד שפה – מרכז למחקר יישומי בתחום מומחיותו, שהפך לימים להיות מרכז מחקר מוביל בישראל.

אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

כשנה לאחר הצטרפותו לאפקה, התמנה פרופ' מויאל לתפקיד ראש מחלקת הנדסת חשמל, וב-2014 מונה לנשיא המכללה, תפקיד בו הוא מכהן עד היום.

במהלך שנותיו כנשיא אפקה, פרופ' מויאל מוביל אסטרטגיה של הגדרת דמות המהנדס.ת הבוגר.ת של המכללה ושינוי התהליך החינוכי, כך שמהנדסים בוגרי המכללה יהיו בעלי הידע, המיומנויות והערכים הנדרשים על ידי התעשייה שמעסיקה אותם. בזמן הזה, סיפר, המכללה גדלה ב-50% בכל פרמטר של פעילותה – במספר הסטודנטים וחברי הסגל ובפעילויות הרבות המתקיימות בתוך הכיתות ומחוצה להן.

בנוגע לאמירות קודמות של בכירים בתעשייה כי הם לא יקבלו בוגרי תוכניות הכשרה ובוטקאמפים למיניהם – בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה ובעקבות המחסור במהנדסים ניתן לראות גם בוגרי בוטקאמפים מועסקים בשוק ההיי-טק. עם זאת, עמדתו של מויאל בעניין, כפי שציין בשיחתנו, היא שאין מקום להשוות בין בוגרי קורסים שונים לתכנות לבין בוגרי תואר בהנדסה.

"החלטנו שנדרש שינוי עמוק בתהליך חינוך המהנדסים"

"לכל הכשרה יש דמות בוגר.ת וניכר כי לכל סוגי הבוגרים יש מקום בשוק התעסוקה", אמר פרופ' מויאל, "אך ליבת הפיתוח הטכנולוגי המתקדם מבוססת על בוגרי תואר בהנדסה. מה גם שבלימודי תואר ראשון בהנדסה, מעבר להכשרה לשוק התעסוקה, ישנו תהליך של התפתחות אישית של הלומד ורכישת מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות רב-תחומי ויכולת תקשורת אפקטיבית".

"כמי שמגיע מתעשיית ההיי-טק", המשיך והסביר, "אני מבין את החשיבות ולהעניק לסטודנטים את הכלים שיסייעו להם להצליח בעולם בו קצב ההתפתחות הטכנולוגית הוא אקספוננציאלי והידע משתנה תדיר. לכן, אחרי ששאלנו את עצמנו שאלות קשות, בדקנו מה עושים במוסדות המובילים בעולם וביצענו סקר בקרב תעשיית ההיי-טק הישראלית, החלטנו שנדרש שינוי עמוק בתהליך חינוך המהנדסים.

למדתי מפרופ' מויאל שעל בסיס התובנות מהשינוי הסיסטמתי ש-אפקה הובילה בשנים האחרונות, המכללה גיבשה את 'מתווה אפקה'. המתווה הוא הצעה לתכנון ומימוש השינוי הדרוש בתהליך החינוך ל-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) על פני הרצף החינוכי כולו, מהגן ועד התעשייה, בגישה ייחודית המבוססת על עקרונות התכנון ההנדסי (שאל, דמיין, תכנן, צור, התנסה ושפר), מתוך הבנה שרצף חינוכי ל-STEM המתואם ברמה הלאומית הוא הבסיס לחוסנה החברתי-כלכלי-לאומי של מדינת ישראל.

לפי פרופ' מויאל, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מדגישה את החשיבות של תחומי ה-STEM, אולם גם בישראל, אומת הסטארט-אפ, למרות המשבר של החודשים האחרונים, יש מחסור רב-שנים בכוח אדם מיומן בתחומים אלה, ובפרט במהנדסים. לכן, לדבריו, "יש לפעול למהלך לאומי מתואם על פני כל הרצף החינוכי שיש לו מרכיב כמותי להגדלת מספר הפונים ללימודים, תוך מתן הזדמנות שווה לכל צעיר וצעירה, וכן מרכיב איכותי של שינוי התהליך החינוכי על פני הרצף כולו".