לנשום עמוק, להתבונן אל עצמך ולמנוע אלימות

כיצד אפשר להושיב 20 ילדים בחדר אחד ולהשיג מהם שקט, מתוך הכרה והבנה ולא על ידי משמעת?

משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל ויו"ר עמותת אח"י

השיח החברתי-הישראלי, שהופך להיות אלים מיום ליום, חודר אל שערי בתי הספר ולכיתות הלימוד. גישת ה-״תודעה המתבוננת״, Mindfulness הפכה בעולם לכלי התמודדות מהותי בתופעות אלו, עם יותר מ-1,000 בתי ספר בעולם שמיישמים את השיטה או חלקיה.

בארץ, בית הספר תל-חי בכפר שלם הוא הראשון והיחידי בשלב זה, שמימש לעומק את הגישה.

בשנת 2011, יזמה עדי דביר, בוגרת תואר שני בחינוך, והקימה את עמותת אח"י, במטרה להתמודד עם התופעה באמצעות מה שבספרות המקצועית נקרא, כאמור, "תודעה מתבוננת", Mindfulness.

משה חורב, מנכ"ל אורקל (Oracle) ישראל לשעבר, הצטרף לעמותה, לצד המנכל"ית דביר, ומשמש כיום כיו"ר העמותה.

מחקרים רבים בשנים האחרונות מצאו תמיכה חזקה לכך, שמדיטציה ו-Mindfulness קשור לבריאות פיזית ונפשית, לרמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים, אופטימיות ואושר, אינטליגנציה רגשית, קשרים חברתיים והשגת מטרות. איכויות ההרגעה העצמית של המדיטציה נחשבות כמעוררות יכולת לאינטימיות, להישגי ביצוע גבוהים יותר, ולהתמודדות מוצלחת יותר עם הסביבה.

בעמותה שותפים חברים רבים – אקדמיה, אנשי חינוך, פסיכולוגים ומדריכים מהרמה הראשונה, והיא מורכבת בעיקר ממתנדבים.

מהי השיטה?

"שיטת Mindfulness משלבת בין תרגילי מדיטציה, יוגה (אריות לילדים), טאי-צ׳י (נינג'ות), תרגילי נשימה ועוד, ומועברת לילדים בדרך משחקית, וגם בדינמיקה קבוצתית", אומרת דביר. "זו הכשרה למודעות – מודעות לגוף, למחשבות ולרגשות. אחד המרכיבים העיקריים של תרגול מדיטציה הוא להיות מודע לנשימה. בדרך זו, המוח נעשה שקט, ומשיג מצב של רגיעה נפשית, קשב וריכוז גבוה, ובנוסף – ירידה בפעילות אוטומטית ולא רצונית".

איך זה עובד?

לדברי דביר, "מדריכים מיומנים שעברו הכשרה בבית ברל על ידי עמותת אח"י מגיעים לבתי הספר, ופעם בשבוע הם מקיימים יחד עם התלמידים והמחנכות שיעור חווייתי שנקרא 'קשב פנימי'".

"תנשום אוויר רגע לפני שאתה עושה מה שאתה עושה – זה נותן לנו בדיוק את השהיית התגובה למה אני רוצה לעשות, מה אני מרגיש ואיך אני מנהל את זה בצורה הכי מיטיבה לעצמי ולסביבה".

"בשנת הלימודים הנוכחית החלו שלושה בתי ספר במרכז הארץ; בית הספר ע״ש אילן רמון ברמת חן, בית ספר 'אופק' ברמלה ובית ספר 'במעלה' ביהוד, ליישם את הפעילות. התוצאות בסיום הסמסטר הראשון היו הרבה מעבר למצופה, לפי עדות המנהלות, המורים בבית הספר, ובעיקר הילדים עצמם", אומרת דביר.

ורד מזרחי, מנהלת בית הספר במעלה ביהוד

ורד מזרחי, מנהלת בית הספר במעלה ביהוד

"בית הספר 'במעלה' הוא בית ספר ממלכתי-דתי, שמונה 240 ילדים, חלקם הגדול ילדי עולים מאתיופיה והפלשמורה. זוהי שכבה סוציו-אקונומית מורכבת", אומרת מנהלת בית הספר, ורד מזרחי. "באופן טבעי נחשפנו לתופעות של אלימות ובעיות של משמעת.

יש כאן פוטנציאל לשינוי

"יש לתוכנית שעמותת אח"י הצלחה מוכחת בשטח! וההוכחה היא שלפעילות מצטרפים הורים של ילדים, שהבינו שיש כאן פוטנציאל לשינוי אצל ילדיהם, שראו שזה עוזר גם מחוץ לבית הספר", אומרת מזרחי.

"בערב, אני יושבת במיטה ישיבה מזרחית, ואני עושה את התרגילים שלימדו אותנו. לפעמים לפני מבחן אני לחוצה, ואז אני נושמת עמוק כמו שלמדנו ונרגעת", מספרת נעמי, תלמידת בית הספר.

דורית נבו, מנהלת בית הספר אופק ברמלה

דורית נבו, מנהלת בית הספר אופק ברמלה

גם בבית הספר "אופק" ברמלה, מופעלת השנה התוכנית של עמותת אח"י. בבית הספר 408 תלמידים עד כיתה ו', כאשר האוכלוסייה מעורבת: ילדי יוצאי ברית המועצות וילדים מהמגזר הערבי. בעיות התנהגות קשות היו בין הסיבות העיקריות שהניעו את מנהלת בית הספר, דורית נבו, להתנסות בתוכנית.

"ראיתי במיזם הזה פוטנציאל לאלימות ולבעיות המשמעת שיש בבית הספר שלנו, כמו בכל החברה הישראלית". היא מציינת כי "אפשר להרגיש שינוי באקלים בית הספר. הילדים נכנסים ל'מוד' של ניהול עצמי, ומכניסים את עצמם לרוגע פנימי שמשפיע על כל התפקוד שלהם. כשההורים ראו את התוצאות על הילדים, ביקשו גם הם, ועשינו מפגשים להורים. זו היתה הצלחה בלתי רגילה".

אוהדים להגדלת המשאבים של הפעילות

עמותת אח"י שמפעילה את התוכניות האלו מבססת את פעילותה על תרומות, מעבר להשתתפות במימון שבתי הספר משלמים מתקציבם. עמותת ירוחם בראשות ליאורה ויטוס הינה שותפה ותורמת מאוד משמעותית לפעילות.

חורב ודביר עצמם גם פעילים בשיעורים עם התלמידים בבתי הספר שבהם מופעלת התוכנית, ומביקור בבית ספר "אופק" אי אפשר היה שלא להתרשם מהחיבור המיוחד שיש לילדים עמם. בעת ביקורנו, פגשנו את חורב עם קבוצה של ילדים, ששילבו תרגילי התבוננות, טאי-צ'י ומנהיגות עם משחק כדורגל.

"אנו מקבלים תגובות מצוינות, ויש פניות מגורמי חינוך נוספים. אבל כדי להמשיך, אנו זקוקים לסיוע מקהילת העסקים בהיי-טק", אומר חורב. "עלות מימון כיתה לשנה היא כ-15 אלף שקלים. נשמח שחברות עסקיות יאמצו בתי ספר/כיתות ויממנו פעילויות אלו ברמה של בית ספר ,שכבה ,או כתה".

כעת משקיע חורב מאמצים רבים בגיוס אוהדים להגדלת המשאבים של הפעילות. לפרטים והתנדבות לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים