מעצבים מחדש את המעצבים

לאחרונה חשפה גוגל את Ads Advisor ואת Analytics Advisor, כלים מבוססי Gemini, שמשנים את עולם העבודה של מעצבים ומאפייני UX ברחבי העולם. מה שפעם היה מערכת מסובכת של מסכים, טבלאות ושדות הפך לחלון שיחה אחד שבו המשתמש אומר מה הוא צריך – והמערכת עושה. ההכרזה הזאת ממחישה שינוי שאנשי מקצוע מרגישים כבר זמן רב: הממשק מפסיק להיות אוסף מסכים והופך להיות מערכת שמבינה, מגיבה ומתאימה את עצמה.

עבור מעצבים ומאפייני UX מדובר בשינוי עמוק שמשפיע על כל מה שהם עושים. במשך שני עשורים המקצוע היה מבוסס על בניית מסכים, ארכיטקטורת מידע ושרטוט של מסלולים. האופן שבו היינו רגילים לאפיין דורש מאיתנו להסתגל ולאמץ גישות חדשות. המשתמש לא אמור להכיר מסכים, כי אין מסכים. כל הפעולות – עבור חברות, בנקים, מוסדות, אתרי שירות ועסקים – מתכנסות לחלון שיחה אחד. זה כבר לא עולם שבו מגדירים איפה יהיה כפתור, אלא עולם שבו מגדירים איך המערכת מבינה כוונה אנושית ואיך היא שומרת על המשתמש גם כשהוא לא מדויק או אמביוולנטי.

יש לי סימפטיה לאנשים שמנווטים במסכים

המעבר ממסכים לשיחה מעמיד את מקצוע ה-UX במקום חדש לגמרי. מערכת מבוססת AI דורשת מעצב שיודע לחשוב כמו מורה, פסיכולוג  ואפילו הורה. השיחה דורשת זיהוי של בלבול, התמודדות עם מצבי קצה, יצירת זרימה טבעית והבנה של מה המשתמש באמת צריך ולא רק מה הוא אומר. בעולם הישן מאפיין היה אחראי על מבנה שיונגש בצורה הקלה ביותר. לעומת זאת, בעולם החדש הממשק מאפשר להתנהל בתצורה הכי טבעית, ולכן על המאפיין לוודא שטבעיות כזו אכן מתקיימת, כשומר סף של תקשורת דמוית אינטראקציה אנושית.

כשהבינה המלאכותית יודעת יותר טוב מתי לא נעים לך

במשך שנים מחקר משתמשים התבסס על הקלטות וידיאו, תצפיות ומפגשי שימושיות. כלי ה-AI משתלבים בעבודת האפיון ולוקחים על עצמם את המשימות המייגעות והסיזיפיות בתהליך בדיקות משתמשים. כך, למשל, הם עוברים על סרטוני הראיונות על מנת לזהות את נקודות ההיסוס. היכולת להבין התנהגות מתוך אלגוריתם הפכה למקצוע. החוקר חייב להיות זה שמתרגם את התובנות למערכת לומדת. זה שינוי שמייצר תפקידים חדשים ופורמט חדש של קריירה.

הסטודיו לאוצרות חווית המשתמש

AI יודעת לייצר מאות וריאציות עיצוביות בלחיצת כפתור. ומה התפקיד של המעצב בתוך זה? להיות זה שמגדיר את הגבולות, את האישיות, את השפה ואת הסגנון.  לא עוד פריסת תהליכים, אלא זיקוק הצרכים בתצורתם האנושית ביותר. .מעצבים הופכים ממבצעים למנהלים יצירתיים שמלמדים את המערכת כיצד להיראות, איך להישמע ואיך להתנהג. כך, במקום עבודה מעשית מחודדת החשיבה הקונספטואלית והמקומות החדשים, שמעמיקים את יכולות הביצוע.

הממשק מתכווץ לחלון אחד והקריירה מתרחבת למיומנויות חדשות

Project Astra  שהציגה גוגל בתחילת השנה הוא בדיוק הכיוון שאליו עובר עולם המשתמשים – עוזר חכם שמבין עולם פיזי, מנתח תמונות, מגיב בזמן אמת ויודע לפעול עבור המשתמש. כאשר הממשק הופך להיות חלון אחד, אין צורך במעצבים שמתמקדים במבנה מסך. יש צורך במעצבים שיודעים לבנות מערכת דיאלוגית, להבין הבדלי שפה בין אוכלוסיות ולתכנן התנהגות שתהיה אינטואיטיבית גם לאנשים שלא רגילים לטכנולוגיה.

חוויית מותג הופכת מגרפיקה לטון דיבור

אם בעבר לוגו, צבע וקומפוזיציה סיפקו חוויית מותג, היום הזהות נוצרת דרך השיחה. מילה אחת לא מדויקת, ניסוח רשמי מדי או היעדר אמפתיה  כל אלה הופכים להיות הבדל בין חוויה טובה לתסכול. זה מציב את המעצבים בעמדה חדשה: הם לא רק מביאים שפה חזותית אלא גם שפה רגשית. המותג נוכח בתוך השיחה ולכן כל שינוי בתדר האנושי שלו נמדד.

התבגרותו של ה-UX

מקצוע הUI/UX עובר שינוי מהותי. ה-AI מצמצם משימות טכניות אבל מגדיל את הצורך במיומנויות אנושיות. מעצבים נדרשים לחשיבה מערכתית, הבנת משתמשים לעומק, יכולת ניתוח התנהגות, יכולת ניסוח גבוהות ויכולת לפתח שפה שמצליחה לדבר עם אנשים שונים במצבים שונים. זה מקצוע שדורש רגישות לתוכן, הבנה עסקית ויכולת לעבוד עם מערכות לומדות.

תפקידם של אנשי ה-UX הופך להיות ניהול של מערכת ולא עיצוב של מסך. מי שלא יהיה מוכן לשינוי פשוט לא יצליח להישאר רלוונטי. מי שכן  יהפוך להיות שותף אסטרטגי בארגונים, במקום פונקציה טכנית. זה לא סוף המקצוע. זה הרגע שבו הוא סוף סוף מתבגר.

הכותב הוא מנהל הסטודיו לחוויית משתמש באלעד UX/UI.