"המלחמה חידדה את הצורך במידע כבסיס לקבלת החלטות בממשלה"

"מערך הדיגיטל הלאומי פועל לתכלול עבודת המידע והרציפות התפקודית של משרדי הממשלה, וזה מה שאנחנו עושים מתחילת המלחמה, ובעצם עוד מתחילת "חרבות ברזל. אז בעצם התחדד הצורך במרכזיות המידע, הפרטי וגם הכללי, כבסיס לקבלת ההחלטות במשרדי הממשלה", כך סיפרה קרן בר לב, מנהלת הטכנולוגיה הראשית של הממשלה, במסגרת מערך הדיגיטל הלאומי, בוובינר המיוחד לתפעול של המשק שערכה לאחרונה קבוצת אנשים ומחשבים, בהשתתפות של מנמ"רים ומנהלי IT מהתחום הממשלתי והעסקי כאחד.

בר לב סיפרה כי, "המערך פועל לעיגון, ולהנגשה של המידע עבור משרדי הממשלה, במטרה לבסס תמונת מצב מהימנה ועדכנית התומכת בניהול האירועים שמתרחשים", וכי יש, "שתי מערכות מרכזיות שנבנו עוד בפרוץ המלחמה הקודמת, והיום עדיין משמשות אותנו. האחת היא מערכת מרכזית, שבה מוצאים את כל המידע של המפונים, כשיש סנכרון של הצרכים והפרטים עם כל הגורמים, כולל רווחה, חינוך ובריאות – מה שמאפשר מתן סיוע מהיר ומדויק. בנוסף, מערכת 'אמון' הוקמה מתוך הצורך הדחוף לייצר תמונת מצב אחודה, עדכנית ומדויקת על מאות אלפי תושבים שנפגעו במלחמה, ואנחנו רואים את זה גם במבצע היום".

היא הוסיפה וסיפרה כי הוקם פורטל חדש לשעת חירום, "אתר ייעודי, המרכז במקום אחד את כלל המידע והשירותים לציבור, שאפשר למצוא בו הנחיות לציבור, סטטוס, פעילות במשק, מפת שירותים חיוניים, וגם מדריכים למיצוי זכויות ועוד. לצד זה הוקם עוד פורטל, 'מתארגנים מחדש', שמרכז את כל המידע עבור תושבים שבתיהם ניזוקו".

דוברת נוספת בוובינר הייתה ורד הוכמן, מנהלת תשתיות "סיגמה" (השם החדש של מרכב"ה), באגף החשב הכללי, התשתית שמעניקה שירות רוחבי לכלל משרדי הממשלה כדי לאפשר להם לעבוד באופן שוטף, כמובן גם בימי מלחמה.

רד הוכמן, מנהלת תשתיות "סיגמה". צילום: ניב קנטור

"האמת היא שאנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל. משרדי הממשלה צריכים בבוקר לעבוד, צריכים לעשות את הרכש שלהם, צריכים לדווח על נוכחות ולבצע את כל המשימות שלהם", סיפרה הוכמן. "יש מאות אפליקציות שקיימות בתוך השירות עצמו, שמשרתות את כל הממשלה, אז מבחינתנו אין הבדל בין חירום לבין שגרה. הפעילות השוטפת נשארת אותו דבר".

אבל הבעיה, לדבריה, הייתה איך להמשיך לעשות דברים פרואקטיביים. "איך אנחנו מקדמים אותם במצב של מלחמה? האוטומט של כולנו היה כמובן ביומיים שלושה הראשונים להיכנס לבהלה, לעצור הכל. אהל מיג הבנו שהפרויקטים צריכים להתקדם כי יש לנו מחויבויות גם כלפי הספקים שלנו וגם כלפי הלקוחות שלנו, שזה הממשלה. אז כן, בצורה אוטומטית סגרנו את כל הממשקים החיצוניים, אבל אנחנו עובדים המון עם מערך הדיגיטל, שמגן עלינו מהרשת, מהעולם, ואנחנו מקבלים כשירות את נושא הסגירה מכל הכיוונים".

היא סיפרה כי היה צורך לחשוב בצורה יצירתית איך בכל זאת ממשיכים את הפרויקטים. "יש תהליכים שנבנו לפני 20 שנה והם כבר פחות מתאימים לתשתיות הטכנולוגיות שקיימות היום, אז אין ברירה, ואנחנו ממשיכים בתהליכים האלה בצורה מאוד מאוד מדוקדקת ומאוד מאוד הדוקה לדרישה. לדוגמה, החלופה של איך יוצאים לאינטרנט ואיך עושים את זה בצורה מוגנת, ואנחנו עושים כל יום בדיקות מדוקדקות כדי שלא תהיה פגיעה".

מאיר יהב, מנמ"ר משרד האנרגיה והתשתיות, דיבר על ההמשכיות התפקודית של משק האנרגיה בימי "שאגת הארי". "החל מיום שבת בשעה תשע בבוקר פתחנו את חדר המצב, ומאז הוא פעיל 24 שעות ביום לאורך כל השבוע. חדר המצב של המשרד מרכז אליו בכל רגע נתון תמונת מצב של משק האנרגיה: כמות האנרגיה הנצרכת בכל רגע נתון, תחזית להמשך, איפה יש פערים? איפה יש בעיות? והמטרה היא לתת מענה מאוד מהיר, בטווח זמן מאוד קצר., ולצד זה אנחנו מאיישים את המרכז הקיברנטי שלנו גם 24×7".

מאיר יהב, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה והתשתיות. צילום: שלומי אמסלם

הוא סיפר כי מיד הופעל נוהל החירום. "עצרנו שינויים בייצור, עצרנו פעילויות של תחזוקה מונעת. גם אצלנו במשרד, וגם העברנו הנחיה לכל החברות במשק האנרגיה לעצור שינויים ולהיות ממוקדים בייצור שוטף של אנרגיה למול הצרכים. אנחנו מבצעים חיתוכי מצב שוטפים על כלל המשק, והם קורים מספר פעמים ביום כדי להיות כל הזמן עם יד על הדופק".

הוא ציין, כי המלחמה לא תפסה את המשרד בהפתעה מוחלטת, גם בגלל התרגולת מהמלחמה הקודמת. "ההיערכות התחילה כבר מהימים האחרונים של 'עם כלביא'. ראינו דברים שהפריעו לתפעול של משק האנרגיה וטיפלנו בהם. החברות מציעות כיום שרידות יותר טובה, ובמקרים ותגובות ספציפיים יש שיתוף פעולה מצוין בתוך משק האנרגיה. הפקנו את הלקחים. היה תהליך סדור בהובלת המנכ"ל לטיוב והפקת לקחים, וזה בא לידי ביטוי".