זינוק של 170% במספר חברות הדזרטק הפועלות בנגב

סקטור הדזרטק (DeserTech) הישראלי מבסס את מעמדו כמנוע צמיחה לאומי וכמעצמת אקלים עולמית – כך עולה מדו"ח מקיף שפורסם על ידי מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים. הדו"ח מראה, כי כיום בישראל פועלות 267 חברות בתחום הדזרטק, ובכך מציג תמונה של אקוסיסטם בוגר, שכבר מזמן אינו "נישה", אלא כזה שהפך לשכבה כלכלית רלוונטית בתוך תחום הקליימטק (ClimateTech) הישראלי, שמושך השקעות עתק ומספק מענה קריטי למשברים גלובליים.

בהסתכלות לאומית, הנגב מציג קפיצה ניכרת: מספר חברות הדזרטק המבוססות באזור זינק מ-20 בשנת 2022 ל-54 בשנת 2025 – גידול של כ-170% בתוך שלוש שנים. כיום, כ-25% מכלל חברות הדזרטק בישראל פועלות בנגב. שיעור זה מצביע על פער משמעותי לטובת הנגב ביחס לסקטורים טכנולוגיים אחרים בישראל, שבהם הנגב מהווה לרוב רק 2%-3% מהפעילות.

כמו כן, הדו״ח מדגיש, כי הנגב אינו משמש עוד כ"אתר ניסויים" בלבד, אלא כבסיס תפעולי ליזמות, לפיילוטים ולוולידציה של פתרונות בתנאי אקלים קיצוניים, דבר המהווה יתרון תחרותי חשוב עבור חברות הסטארט-אפ הישראליות, בדרך לכניסה לשווקים גלובליים.

בהיבטי השקעות, הדו״ח מראה, כי 40% מהחברות דיווחו כי קיבלו השקעת הון סיכון בשלוש השנים האחרונות, אינדיקציה ברורה לעניין מסחרי גובר ולהתבגרות השוק, במיוחד סביב פתרונות דזרטק סקיילביליים עם יכולת הטמעה מבוססת. כמו כן, הדו״ח נותן דוגמה לשורה של חברות דזרטק ישראליות שגייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים בשנים האחרונות, בהן CropX, שמפתחת פתרונות לניהול חקלאי וגייסה יותר מ-60 מיליון דולר, Nostromo Energy, שמפתחת פתרונות אגירת אנרגיה בני-קיימא עם 53 מיליון דולר, Bernmiller Energy, שפועלת בעולמות אגירת האנרגיה התרמית וגייסה כ-84 מיליון דולר ו- N Drip, שמפתחת מערכת השקיה במיקרו-טפטוף עם התחייבות מימון בהיקף של עד 305.5 מיליון דולר.

בהתייחס למגמות ולגורמים המניעים את השוק, הדו״ח מצביע על כך שהצמיחה בדזרטק אינה מונעת רק מחדשנות טכנולוגית, אלא גם, ובעיקר מלחצים גלובליים ברורים: מחסור במים, רגולציה סביבתית, סיכוני אקלים, צורך בחוסן אנרגטי והאצת דיגיטציה של תשתיות. בין הזירות המרכזיות לחמש השנים הקרובות:

• ניהול יעיל של משאב המים – שוק בהיקף 17.8 מיליארד דולר (2023) עם שיעור צמיחה שנתי של 16.8%.
• התייעלות אנרגטית ומיקרוגריד – שוק של 36.3 מיליארד דולר (2024), המונע מביטחון אנרגטי ואירועי קיצון.
• טיפול במים ובמי שפכים – שווקים יציבים בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, עם דגש על אופטימיזציה, Energy Recovery ו-AI.
• התפלת מים מתקדמת – שוק של 19.6 מיליארד דולר (2024), עם הזדמנויות ברכיבי ליבה (שילוב אנרגיה מתחדשת ו-AI לתפעול).

לצד זאת, הדו״ח מסמן גם תחומים עם פוטנציאל גבוה שנושאים עימם אתגרי כניסה, כגון מערכות המפיקות מים לשתייה מהלחות שבאוויר, שבהם חסמי הוצאות על המיזם ותלות אנרגטית מגבילים את קצב האימוץ.

חיבור כלל הנתונים המצוינים בדו״ח מצייר תמונה כלכלית ברורה: ישראל בונה יתרון יחסי לא רק בפיתוח טכנולוגיות דזרטק, אלא ביכולת להוכיח הטמעה בתנאי קיצון ולייצא פתרונות לשווקים שבהם המחסור במים, אנרגיה וחוסן תשתיתי הוא צורך קיומי.

הריכוז ההולך וגדל של חברות דזרטק הפועלות בנגב, לצד צרכים תשתיתיים גלובליים ברורים, מייצר שילוב של תעשייה אמיתית, ביקוש בינלאומי והזדמנות לאומית לצמיחה אזורית ארוכת טווח. דבר משמעותי ביותר בהתחשב באקלים הכלכלי והפוליטי בו נמצאת ישראל בתקופה האחרונה.

סיוון כהן שחרי, מנכ״לית מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים, אמרה עם פרסו הדו"ח, כי "הנתונים בדו"ח מראים שענף הדזרטק בישראל כבר אינו תחום ניסיוני, אלא תעשייה שנמצאת בנקודת הבשלה. היתרון של ישראל, ובמיוחד של הנגב, הוא היכולת לפתח, לבחון ולהטמיע פתרונות בתנאי קיצון אמיתיים של מים, אנרגיה ואקלים, ואז לצאת איתם לשווקים שבהם האתגרים האלה הם יומיומיים. זה שילוב של צורך גלובלי, יכולת טכנולוגית והזדמנות לצמיחה אזורית עם אימפקט כלכלי ממשי. חשוב שנמשיך לטפח אותו ולהשתמש בנגב כ'ארגז החול' של מדינת ישראל על מנת שנוכל לשמור על היתרון הישראלי בפיתוח וייצוא פתרונות טכנולוגיים מהותיים לעשרות מדינות ברחבי העולם".