עתיד הביטוח: לא רק כיסוי למכונות חכמות, אלא היכולת "להחכים" איתן

בינה מלאכותית כבר אינה תוספת עתידנית — היא הופכת למערכת ההפעלה של החיים המודרניים. מרכבים אוטונומיים ואלגוריתמים רפואיים ועד יועצים פיננסיים מבוססי AI, מערכות לוגיסטיקה חכמות וכלי GenAI, שמשולבים כמעט בכל עבודה — נוצרת קטגוריה חדשה של מוצרים: מוצרים מונעי בינה מלאכותית, שלומדים, מסתגלים ומקבלים החלטות בזמן אמת. ככל שהמערכות הללו מתפתחות, מודלי הביטוח המסורתיים שנועדו להגן על צרכנים ועסקים כבר אינם מספקים. הסיכונים חדשים, משתנים ולעיתים אטומים לחלוטין, ולכן חברות הביטוח חייבות לחשוב מחדש על הדרך שבה הן מאתרות, מתמחרות ומכסות סיכונים בעידן הזה.

בעוד ביטוח מסורתי נשען על נתוני עבר, מוצרים מונעי AI משבשים את התפיסה הזאת, משום שהתנהגותם משתנה תדיר בהתאם לעדכוני המודל, לנתונים החדשים שנכנסים ולפעולות המשתמש. כך נוצר מצב שבו מוצר "בטוח" היום עלול להתנהג אחרת מחר, ולכן חברות הביטוח חייבות לפתח מודלים להערכת סיכון רציפה לאורך כל חיי המוצר ולא רק בעת השקתו. מעבר לכך, נושא האחריות הופך מורכב במיוחד: כאשר מערכת AI נכשלת — מי אחראי? המפתח, העסק שכייל את המערכת, או המשתמש? עמימות זו יוצרת אתגר אדיר עבור החיתום הביטוחי ודורשת יצירת מסגרות אחריות חדשות ומוסכמות בשיתוף תעשייה ורגולטורים, בדומה למה שקרה בעבר בתחום ביטוח הסייבר.

"מוצרים מונעי AI מביאים עמם הזדמנויות עצומות לצד סיכונים מורכבים. חברות ביטוח שיתאימו את עצמן לעידן החדש באמצעות חיתום מתקדם, שקיפות מוגברת, פוליסות חכמות ושיתוף פעולה עם לקוחות לאורך חיי המערכת — יהיו השחקניות המרכזיות בכלכלה מבוססת AI. אלו שיישארו עם מודלים ישנים יתקשו לתמחר סיכונים, יתקשו להסתגל, ובסופו של דבר — יתקשו לשרוד"

אחד הקשיים המרכזיים בהערכת סיכוני AI הוא העובדה שמדובר במערכות "קופסה שחורה", שבהן קשה להבין כיצד התקבלו החלטות. כדי לתמחר סיכונים בצורה אחראית, חברות הביטוח יצטרכו לדרוש שקיפות משמעותית יותר — תיעוד של תהליך אימון המודל, מגבלותיו, מנגנוני ניטור סטייה ודו"חות הסבריים ואמינים של ביצועים. התפתחות זו צפויה ליצור דור חדש של שירותי בדיקת אמינות והבטחת AI, שבהם גורמים מקצועיים יעניקו הערכות סיכון ייעודיות. במקביל, חשוב להבין שעם כניסת AI לחיינו, טעויות אנוש דווקא הופכות לקריטיות עוד יותר: שימוש שגוי, תצורה לא נכונה, הסתמכות יתר והזנחת תחזוקה עלולים להוביל לכשלים משמעותיים, ולכן פוליסות הביטוח יצטרכו להיות מותאמות גם להתנהגות האנושית סביב המערכת — לא רק לטכנולוגיה עצמה, לאיכות המודל, תדירות העדכונים, חריגות, סטיות או אירועי "כמעט". כך החיתום הופך מדויק יותר ומשקף את רמת הסיכון האמיתית. במקביל, מוצרים מונעי בינה מלאכותית מערבבים בין כמה תחומי סיכון — תפעולי, סייבר, פרטיות, רגולציה, בטיחות פיזית, קניין רוחני ואתיקה — ולכן חברות הביטוח יידרשו לפתח פוליסות היברידיות שמכילות את כל היבטי הסיכון יחד, במקום מודלים מבוזרים שאינם רלוונטיים למציאות המשולבת של AI.

ביטוח בעידן ה-AI אינו מסתכם בתשלום על תביעות. מערכות בינה מלאכותית מאפשרות לחברות הביטוח להפוך לשותפות בניהול סיכונים באמצעות התראות מוקדמות על סטיות מודל, ניטור ציות בזמן אמת, תחזוקה חזויה וניתוח התנהגות משתמשים כדי למנוע שימוש שגוי. השילוב הזה הופך את הביטוח משירות תגובתי לגורם פרואקטיבי, שמקטין סיכונים מראש. במקביל, הרגולציה העולמית סביב AI מתעצבת במהירות — מה-EU AI Act ועד הנחיות בארה״ב ובמדינות נוספות — ולחברות הביטוח יש תפקיד מרכזי בעיצוב סטנדרטים שיאזנו בין חדשנות לבטיחות, ויציבו מסגרות אחריות שניתנות לאכיפה.

בסופו של דבר, מוצרים מונעי AI מביאים עמם הזדמנויות עצומות לצד סיכונים מורכבים. חברות ביטוח שיתאימו את עצמן לעידן החדש באמצעות חיתום מתקדם, שקיפות מוגברת, פוליסות חכמות ושיתוף פעולה עם לקוחות לאורך חיי המערכת — יהיו השחקניות המרכזיות בכלכלה מבוססת AI. אלו שיישארו עם מודלים ישנים יתקשו לתמחר סיכונים, יתקשו להסתגל, ובסופו של דבר — יתקשו לשרוד. עתיד הביטוח אינו רק כיסוי למכונות חכמות, אלא היכולת להפוך לחכם יחד איתן.