"בעתיד הקרוב, כל משתמש ייצור איי מידע משל עצמו"

"המחשוב נמצא בדרך להפוך להיות קודם כל מונע על ידי מידע, עולם שבו כל אחד יוצר איי מידע משל עצמו. זה מה שקורה גם במשרדי הממשלה. מנהלי המחשוב, בממשלה ובכלל, צריכים לעזור למשתמשים שתחתיהם להבין מה הם צריכים לעשות כדי לשפר. בעלות על נתונים היא חלק מהמוצר, ועל מנהלי המחשוב להוציא ממנה ערך, שאותו הם יספקו לכלל הצרכנים של המשרד, וגם לגורמי חוץ. זה מה שעליהם לעשות, ולא רק לדאוג לשמור על הנתונים", כך אמרה דר רגב, מנהלת הדיגיטל הראשית של שע"ם, זרוע המחשוב של רשות המיסים, בכנס AI-e-GOV של אנשים ומחשבים ומערך הדיגיטל הלאומי, שנערך באחרונה.

רגב הייתה אחת מבין הדוברים בפאנל "שיתוף דאטה להאצת ה-AI בממשלה" מעורר העניין, שאותו הנחתה מירב פרץ בילנסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל.

לדברי רגב, "הגעתי לפני כשנה לארגון שהיה מאוד ממוקד באפליקציות, והתחילו להיות לנו הצלחות בעולמות ה-AI – כאלה שלא מסתמכות על מערך ספציפי, אלא על כל המידע ההיסטורי, ומגיעות עם החזר השקעה (ROI) פשוט. יצרנו מוצר ודאי לשימוש וכלים של ריבונות, הרשאות – וגם איכות נתונים, שכוללים האחדה. למשל, לא יכול להיות שמספר טלפון ייראה בצורה כזו במערך מידע אחד ובצורה אחרת במערך אחר. אחת ההבנות הגדולות שלי הייתה שאנחנו ספקי מידע, ואני אחראית למטב ולתת את המידע הזה. זו המהפכה. זה צורך עסקי, זה תהליך, אבל מדובר בשינוי של ה-'מוזיקה' שאנחנו 'שומעים' – וזה כבר נראה טוב".

היא סיימה באומרה כי "הבינה המלאכותית צריכה לשחק לפי הכללים שאנחנו קובעים לה. אנחנו צמאים לתקנון, ולא יכול להיות שבכל פעם נמציא כללים מחדש".

יהוד מרסיאנו, מנהל יחידת שירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

יהוד מרסיאנו, מנהל יחידת שירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל, ציין שאחד החסמים לשיתוף המידע הוא שלא שואלים את האזרחים עד כמה הם רוצים לשמור על המידע שלהם. "מעבר לכך, החסמים הם במשרדים עצמם", אמר. "ביום שיבינו במשרדי הממשלה שלשתף מידע זה צורך, כדי לייצר ערך עבור אזרחי מדינת ישראל, נראה שינוי כמעט מיידי במגמה. שיתוף מידע יכול לחסוך בהוצאות ולהשיג שיפורים – ויש לכך רק יתרונות, כמובן תוך שמירה על הפרטיות".

הוא הוסיף כי "בהנחה שהמידע עובר מגוף אחד לאחר ומוודאים שיש הסכמה של האזרח, פתרנו בעיה מאוד מורכבת. מצד אחד לא צריכים להעביר הררי מידע, אלא משהו מאוד ספציפי, נקודתי לשירות – שיש גם הסכמה להעביר אותו, כי אחרת הוא לא יעבור. בכל פעולה צריך האזרח להביע הסכמה ויש מעטפת שלמה לנטר את האירוע הזה. ככה דואגים לא לטרטר את האזרח לאסוף פירורי מידע ששמורים בתהליכים שונים ויוצרים קוהרנטית משהו נכון יותר. זה הולך להיעשות בקנה מידה גדול".

עו״ד עמית יוסוב עמיר, שפועל בתחום הפרטיות והמידע, הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים. צילום: ניב קנטור

עו״ד עמית יוסוב עמיר, שפועל בתחום הפרטיות והמידע, הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, אמר כי ההבנה במשרדי הממשלה היא ששיתוף מידע הוא אחד ההיבטים הקריטיים של נתינת שירות, כולל לאזרחים. "אבל כולם רוצים גם הגנה על הפרטיות ועל המידע האישי, ויש צורך ליצור את האיזון בין שני האינטרסים החשובים. אם זה יטופל נכון, תהיה לנו דרך לשתף מידע יעל ומהיר, תוך בקרות מתאימות", ציין.

עו"ד עמיר מעט הפתיע כשאמר: "יש תפיסה, שהיא לפעמים רק דעה קדומה, כאילו יש בעיה משפטית. יש מקרים מאוד מסוימים שבהם זה נכון, וגם להם ניתן למצוא פתרונות, אפילו באמצעות חקיקה נקודתית. עם זאת, ברוב המקרים יש נתיב משפטי ברור להעברת מידע, ואם מתפעלים אותו נכון – הוא לא צריך לקחת הרבה זמן".

הוא סיפר שמזה שנה וחצי קיים צוות בין משרדי שבוחן את נושא העברת המידע בין גופים ציבוריים, "כי זה לא זורם כמו שאנחנו רוצים, אם נגיד את זה בשפה עדינה".

גל תמיר, מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה גל תמיר ממערך הדיגיטל הלאומי. הוא אמר שרוב הממשלות בעולם סובלות מאותם קשיים וכאבים בהיבט של שיתוף מידע, "וכשמסתכלים על שוק הדאטה הפנימי, בתוך המגזר הציבורי – הוא סובל מכל הבעיות שיש בשוק. אנחנו נמצאים בסביבה שדורשת מאיתנו לקלף כל כשל לאט לאט. זו המטרה שלנו".

הוא סיפר קצת על עבודת הצוות שאליו הוא שייך: "מה שאנחנו עושים מסתכם בפריזמה של שיתוף המידע בראייה של ניהול סיכונים. המטרה היא לא להסתכל ברמה חד כיוונית, על כל סוג של מידע, אלא להחליט על כמויות, רגישויות והקשרים, ולבדוק מסלולים שונים שתומכים בהעברת המידע, כדי לייעל את מתן השירותים לאזרח. הצוות בנה מסלולים חדשים והגשנו אותם לחקיקה. לאט לאט נעשה את הליכי ההטמעה, בצד המשפטי וגם בצד הטכנולוגי".

להב סביר, מנהל הטכנולוגיה הראשי של אול קלאוד וממייסדי החברה. צילום: ניב קנטור

בפאנל השתתף גם נציג של חברה שעובדת עם הממשלה – להב סביר, מנהל הטכנולוגיה הראשי של אול קלאוד וממייסדי החברה. הוא טען שפתרון של בעיית הסייבר יכול לאפשר אוטוסטרדה של מידע. "אולם, צריך ליצור סטנדרט, כדי לחסוך זמן לכולם", אמר. "סוכן AI, זה שרוצים שיפעל בסופו של דבר מול הלקוח, שהוא האזרח – זקוק לדאטה. אם אין דאטה – אין סוכן, כך שהתקנון והסייבר הם שני הדברים הכי חשובים".

סביר הוסיף כי "אני מאוד מתחבר לכך שהמידע הוא המוצר וכל שדה הוא תכונה. אם מסתכלים על זה מהצד של הארגונים והעולם המסחרי, שואלים: אבל איך עובד שיתוף המידע? התשובה היא שזה קורה באמצעות IP, ויש כבר כלים חדשים של שיתוף, עם אוריינטציה של מרכיבי המידע שהכלים המודרניים צורכים, כאשר מתחת יש סוכנים שלוקחים משימות – וזו הדרך לחשוף מידע ויכולות".