"לירות קורות חיים לכל הכיוונים זה אף פעם לא מזיק"
כך המליצה יובל סזגר, מתכנתת בגוגל, בכנס הכוונת המשתחררים הראשון של עמותת הגדעונים ● היא לקחה חלק בפאנל "מניסיונם של משתחררים" בכנס, יחד עם בוגרי צבא, וכולם שיתפו בתובנותיהם על הדרך להצלחה באזרחות
יובל סזגר, שעובדת כמתכנתת בגוגל (Google), ממליצה על לימודים אקדמיים כפותחי דלתות עבור משתחררים שרוצים להיכנס לתעשיית הטק. אך סזגר הדגישה את חשיבות יצירת הקשרים: "לא מבינים כמה זה תורם ההיבט הזה, להכיר אנשים. צריך להגיע לכנסים… אבל לא לשבת בצד, אלא לרשום מספרי טלפון לעשות רישות, ללמוד להכיר מישהו שמכיר מישהו שעוזר למצוא מישהו בפנים, בחברה שבדיוק רוצים להגיע אליה. זה עושה שינוי משמעותי. בתפישה שלי, לירות לכל הכיוונים זה אף פעם לא מזיק. תגישו קורות חיים, תנסו, הכי גרוע – תשמעו לא. תמיד להמשיך ולהסתכל קדימה, ולא להתבייש לפנות לחבר של חבר שידבר עם חבר שלו שיבדוק לגבי משרה שמעניינת אתכם". היא שיתפה ואמרה את הדברים בכנס שנערך תחת הכותרת, "עוברים תדר, מהצבא לאזרחות – נתיב ההזדמנויות הבא שלך", כאחת מאלו שהשתתפו בפאנל "מניסיונם של משתחררים" שהוביל הסרן (מיל') חננאל זילברברג.
זילברברג ביקש מכל המשתתפים בפאנל לספר מה הם חושבים הדרך להצלחה, וכיצד הם עשו זאת.
דין טלר, מתכנת בסנטרה (Centra), שלמד מדעי המחשב, המליץ למשתחררים להתחיל לעבוד בתחום כבר במהלך הלימודים, גם אם לא בתפקיד מדויק: "זה לא סוד שאנשים מתקשים כיום למצוא עבודה כי יש בעיה עם ג'וניורים, לכן כדאי לנסות להתחיל כבר במהלך הלימודים", אמר. לדבריו, "קשרים מאוד עוזרים, וכשהגיע תורי, אני סייעתי בעצמי ללא מעט חבר'ה, גם כאלה שלא עברו את המגייסת", הוסיף וסיפר. "יש לנו יתרון עצום כאנשי תקשוב וזה שאנחנו יודעים להתמודד בדרך כזו או אחרת ולעמוד בדדליין, וצריך להעביר את המסר הזה", סיכם.
"ההמלצה שלי היום זה קודם כל להכשיר את עצמכם"
אייל בצלאל, מנהל טכנולוגיה ראשי ומייסד שותף באלגוסל (Algocell), התמקד בהיבט היזמות. הוא למד הנדסת חשמל והגיע לאלביט (Elbit), אך בערה בו רוח יזמית. בצלאל הדגיש את החשיבות של מציאת בעיה אמיתית לפתרון: "יזם מצליח זה מי שפותר בעיה גדולה, וכך אפשר להקים סטארט-אפ ולקבל כסף הון סיכון. ההמלצה שלי היום זה קודם כל להכשיר את עצמכם… תלמדו משהו שתרצו לעשות בשארית חייכם. אל תחסכו את שלוש השנים הללו של התואר, עד הפנסיה יש לכם הרבה שנות עבודה אז אל תקצרו. מה שעשיתם בצבא זה לא מספיק".
עדי משה, סטודנטית לארכיטקטורה בטכניון, סיפרה כי התמודדה עם אי-וודאות לגבי דרכה המקצועית. היא המליצה לדבר עם כמה שיותר אנשים שעברו חוויות דומות: "יש כלים של הכוונה, שאפשר כיום להשתמש בהם, לדבר כמה שיותר עם אנשים שעברו כבר את החווייה, וללמוד מה הם מוצאים בתואר שלהם… מה שקורה בפועל יכול להיות מאוד שונה ממה שאתה חושב, אז דיברתי עם כמה שיותר אנשים בלימודים שונים כדי להבין מה מתאים לי", סיפרה. "קיבלתי בשירות המון דברים שמשמשים אותי גם כאדריכלית, כמו ניהול פרויקטים, ניהול מערכות יחסים עם אנשים שצריכים לספק להם שירות ועוד", הרחיבה.
רועי טורקניץ', מנהל פרויקטים ויועץ בחברת DIT, הסכים עם עמיתיו שאין קיצורי דרך בחיים: "כל דבר צריך להיות נוכח בו ולחנך את עצמך ולמצוא ולראות שיש מצפן, ובאותה מידה להיות גמיש", אמר. הוא המשיך ושיתף את חברי הפאנל: "אני לא עשיתי את הדברים הרגילים, לטייל בחו"ל ולא ללמוד. לא צריך לפסול שום דבר, כי להשתחרר זה מבלבל… מה שעשיתי זה להכין תרשים זרימה, כן או לא, ואז מה האפשרויות שיש לי. וכל הזמן לעשות עדכון גרסה, משהו כמו פעם בחודש, וככה אתם צריכים להתייחס אל עצמכם ולתכנן את הדברים הללו לפרטי פרטים", המליץ לקהל האורחים באירוע.











תגובות
(0)