המבקר: הממשלה נכשלה בהקמת גוף מתכלל לעורף – נתניהו אחראי

בתוקף תפקידו כנציב תלונות הציבור, מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (ד') דו"ח מיוחד על ניהול הממשלה של התחום האזרחי במלחמת "חרבות ברזל". הביקורת חושפת מחדל מתמשך של יותר מ-17 שנים שבהן לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.

המבקר מציין, כי העיר על הליקויים הקשורים בטיפול בעורף, שכוללים גם את הגופים שביקר כעת, והם הוזכרו בדו"חות קודמים שלו, אולם לא טופלו.

"ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכיהן בתפקיד זה ממרץ 2009 ועד פרוץ המלחמה (למעט בפרק זמן של כשנה וחצי מיוני 2021 ועד דצמבר 2022, שבו כיהנו ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, אשר אף הם לא פעלו להסדרת הנושא) ובמצטבר – במשך כ-13 שנים, מחויב היה לפעול להבטחת מענה על כלל החסרים המשמעותיים בהסדרים בתחום של ניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום" – כותב המבקר.

אחד הגופים שהמבקר מותח עליו ביקורת חריפה הוא רח"ל ( רשות חירום לאומית), שלא תפקדה בהתאם למנדט שניתן לה. בין היתר, צוין כי תקציב הרשות צומצם במהלך השנים, למרות שבחמש השנים שקדמו למלחמה התקציב שניתן לרח"ל היה 80 מיליון שקלים בשנה". פעילותה של רח"ל בשעת חירום מצומצמת, ועיקרה, בהתאם לסמכויותיה ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" – מילוי משימות מטה במסגרת משרד הביטחון, ומשכך אינה מהווה גורם לאומי, כשמה, ואינה מהווה גוף חירום לאומי בעת , המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף", כותב המבקר.

יצוין ,כי חלק גדול מהפעילות של רח"ל ופיקוד העורף מבוסס על מערכות מידע, בקרה, שליטה, יישומים ומערכות מיחשוב. העדר כולל של תקצוב פגע גם בנושאים אלו. לגבי פיקוד העורף, המבקר מציין כי, "פיקוד העורף לא מילא את תפקידו בכל מה שקשור לטיפול באזרחים".

גם הניסיונות של הממשלה למצוא פתרון בדמות גופים מתכללים חלופיים לא שיפרו את המצב "המערך שקבעה הממשלה להובלה של הטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה לא פעל", קובע המבקר. אחד הגופים האלו הוא הקבינט חברתי כלכלי, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהיה אמור לטפל בכל ההיבטים האזרחיים של המלחמה.

בהקשר זה, נאמר בדו"ח, שבין היתר, הממשלה הסמיכה את שר האוצר להקים מרכז שליטה אזרחי, כזרוע ביצועית, על מנת לתאם ולתכלל את כל הנושאים ביו כל הגופים. גם גוף זה לא הצליח לפעול ולא טיפל במשימות שלו.

המשל"ט האזרחי לא עסק במכלול של צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה. בהקשר זה מביא המבקר דוגמה אחת: "ראש המשל"ט האזרחי הציע, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, להקים מערכת מידע לניהול צורכי האוכלוסייה והמשק על מנת שניתן יהיה לנתח, לסווג ולנהל את המידע העצום בנושא. מערכת מידע שהציע ראש המשל"ט האזרחי לא הוקמה".

התוצאה: "לא הייתה בידי הממשלה תמונת מצב מלאה במהלך המלחמה בכל הנוגע לטיפול במערך האזרחי ובתחומי הכלכלה והחברה" כותב המבקר; "המשל"ט האזרחי לא פעל הלכה למעשה, ובכלל זאת לא גיבש תמונת מצב".

לגבי רח"ל, מוסיף המבקר הערה, ולפיה תמונת המצב שסיפקה רח"ל לא יצרה רציפות תפקודית, כאשר אחת הסיבות היא, שהגופים שהיו אמורים לדווח לרח"ל לא סיפקו לה את כל המידע, ומכאן שהדיווחים שלה והניתוחים לא סיפקו תמונת מצב כוללת, שהייתה אמורה להיות מדווחת לממשלה. אחת ההערות הכלליות של המבקר היא, שבמלחמה פעלו יותר מדי מוקדים, שלא הצליחו להיות מתואמים ביניהם. אחד מהם הוא המרכז לניהול משברים לאומיים (המנ"ל) שפעילותו במלחמה לא תאמה את הגדרת תפקידם, כפי שהממשלה קבעה עוד ב-2007 ולא תאמה את מדיניות המל"ל. "תפיסת ההפעלה של מטה מנכ"ל משרד רוה"מ נשענה בין השאר על ההנחה, שהמנ"ל יגבש בשעת חירום תמונת מצב לאומית, ואילו תפיסת ההפעלה של המל"ל לא כללה גיבוש תמונת מצב כזו" כתב המבקר

תגובות לדו"ח מבקר המדינה

ממשרד ראש הממשלה נמסר, כי "הצעת ההחלטה בנוגע להסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים להכנת העורף למצבי חירום לא הובאה לפני הממשלה נוכח חילופי שר הביטחון; עוד ציין משרד רוה"מ בהתייחסותו, כי ראש הממשלה הנחה את המל"ל להכין כמה דיונים של הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך הצגת מוכנות ופערים של משרדי הממשלה לעת חירום, מתוך כוונה ,כי בין השאר, הקבינט ידון בהצעת ההחלטה האמורה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: Shutterstock

לגבי ההערות, כי המבקר התריע על הליקויים בשנים קודמות השיב משרד רוה"מ, כי בסוף שנת 2018 התקבל חוק התפזרות הכנסת העשרים, ובאפריל 2019 התקיימו בחירות לכנסת העשרים ואחת. הבחירות לכנסת העשרים ושתיים התקיימו בספטמבר 2019, והבחירות לכנסת העשרים ושלוש התקיימו במרץ 2020. בתקופת בחירות נדרש לאזן בין חובת האיפוק בעשייה של הממשלה היוצאת לבין הצורך בעשייה ובשמירה על פעילות הממשלה; בשנים 2020-2021 התמודדה מדינת ישראל עם משבר מגפת הקורונה, והמל"ל נדרש לרכז את הפעילות הנדרשת עבור המוכנות הלאומית למניעת כניסת הנגיף לשטח המדינה. על פי המידע שמסר משרד ראש הממשלה, בתקופה שלאחר מכן, ועד אוגוסט 2022, קיים המל"ל שלושה דיונים בנושא.

תגובת רח"ל:  רח"ל מסרה למשרד מבקר המדינה, כי בשנת 2022 אכן גובשה הצעה מוסכמת בין המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון להסדרת סמכויות המשרדים, אך הצעה זו לא התממשה לאחר פיזור הממשלה וכינון ממשלה חדשה. עוד ציינה ,כי בשנים האחרונות היא מנסה לקדם את תזכיר החוק, ועדכנה את התזכיר לאור לקחים, בין היתר מתקופת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל," ובכוונתה להציג הצעת חוק מעודכנת לשר הביטחון ולמשנה למנכ"ל משרד הביטחון.

פיקוד העורף השיב למשרד מבקר המדינה, כי הוא היה שותף לגיבוש נוסח תזכיר חוק העורף וימשיך לסייע בכך לפי הנחיות משרד הביטחון.

לגבי המל"ל, נמסר ממשרד רוה"מ, כי במסגרת עבודת המטה שיקיים המל"ל, תיבחן גם סוגיית קידום חוק העורף לצורך מתן מענה על הפערים שנותרו, לרבות בתחום ההיערכות לחירום, וכי המל"ל פועל ליישום הנחיית ראש הממשלה לקיים עבודת מטה, ובכלל זה הוא פועל להביא לממשלה בהקדם האפשרי הצעת החלטה שונה מזו שגובשה בשנת 2016.

ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן-שבת, אשר כיהן בתפקיד מחודש אוגוסט 2017 ועד אוגוסט 2021, השיב למשרד מבקר המדינה, כי התרחשויות שונות הקשו את יישום המלצות הביקורת להשלמת ההסדרה הבין-משרדית.

המשרד לביטחון לאומי השיב, כי מאז פרסומה של החלטת ממשלה 1661 לפני יותר מעשור, מקיים המשרד לביטחון לאומי דיונים עם משרד הביטחון כדי להסדיר את הטיפול בנושא ולהכין את העורף למצבי חירום, ועם זאת טרם הושגה הסכמה בנושא.

ראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, השיב למשרד מבקר המדינה כי בתקופת כהונתו בזמן מבצע "עלות השחר" באוגוסט 2022 ניתן מענה על פערים בתחום האזרחי באמצעות פעולות שונות.

ראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד. צילום: BigStock

שר הביטחון לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, השיב למשרד מבקר המדינה כי סוגיית העורף והיערכות מדינת ישראל לשעת חירום היוו נדבך עיקרי בפעילותו כשר ביטחון.

שר הביטחון לשעבר, ח"כ בני גנץ, השיב למשרד מבקר המדינה כי בתקופת כהונתו כשר ביטחון הוא עסק בבנייה מחדש של רח"ל ובהסדרת פעילותה, בפיתוח תוכניות להגנת יישובים ובמוכנות לשעת חירום.

שר הביטחון לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ. צילום: ניב קנטור

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', השיב כי אמנם הוטלה עליו האחריות למימוש החלטת הממשלה בדבר הקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו, אך הסמכויות להקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו לא היו בידיו, אלא בידי גורמים שונים, כמו נציבות שירות המדינה ואגפים שונים של משרד .

השתתף בהכנת הכתבה: יוסי הטוני.