מה אומר לנו השעון החכם על רמות הסטרס שלנו? כלום

עד כה הנחנו, שהשעונים החכמים אמורים לנטר את המשתמש לאורך כל יום העבודה ולסייע לוודא שהחיים לא מעיקים עליו יותר מדי. ואולם כעת, מחקר חדש מראה, ששעונים חכמים אינם יכולים למדוד במדויק את רמות הלחץ – ועשויים גם לפרש את הנתונים של המשתמש כמי שעובד יתר על המידה כשלמעשה הוא רק נרגש.

החוקרים כמעט ולא מצאו קשר בין רמות הלחץ שדווחו על ידי השעון החכם לבין הרמות שחוו המשתתפים במחקר. עם זאת, בעוד שלרמות העייפות שתועדו היה קשר קלוש מאוד לנתוני השעון החכם, לשינה היה מתאם חזק יותר.

איקו פריד, מחבר המחקר, אמר, שהמתאם בין השעון החכם לציוני הלחץ שדווחו על ידי עצמו היה "בעצם אפס". לדבריו, "זה לא מפתיע אותנו בהתחשב בכך, שהשעון מודד את קצב הלב, וקצב הלב לא קשור כל כך לרגש שאתה חווה – הוא עולה בעת עוררות מינית או בחוויות שמחה". הוא ציין, כי שעון הגארמין שלו "דיווח" לו בעבר שהוא לחוץ בעת אימון בחדר כושר וגם כשדיבר בהתרגשות עם חבר שלא ראה זמן מה. "הממצאים מעלים שאלות חשובות לגבי מה נתונים לבישים יכולים או לא יכולים לספר לנו על מצבים נפשיים", אמר פריד. "היזהרו ואל תחיו לפי השעון החכם שלכם – אלה מכשירים צרכניים, לא מכשירים רפואיים".

פריד אמר גם, שלמרות שיש הרבה עבודה אקדמית שחיפשה אותות פיזיולוגיים שיכולים לשמש כמדדים למצבים רגשיים, רובם לא היו מדויקים דיים. הסיבה לכך היא, שיש חפיפה בתופעות פיזיולוגיות במצבים רגשיים חיוביים ושליליים – לדוגמה, שיער סומר יכול לאותת על חרדה כמו גם על התרגשות.

פריד, פרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ליידן בהולנד, וצוותו עקבו אחר לחץ, עייפות ושינה במשך שלושה חודשים על 800 צעירים שעונדים שעוני גארמין מדגם vivosmart 4. הם ביקשו מהם לדווח ארבע פעמים ביום על מידת הלחץ שלהם, העייפות או הישנוניות שהם חשים לפני שהשוו את הנתונים.

והתוצאות, שפורסמו בכתב העת Journal of Psychopathology and Clinical Science, העידו, שאף לא אחד מהמשתתפים לא ראה שציוני הסטרס שדווחו בשעון שלו הקבילו לשינוי משמעותי כאשר תיעדו שהם חשים בלחץ. ועבור רבע מהמשתתפים, השעון החכם שלהם אמר שהם היו לחוצים או לא לחוצים כאשר הם דיווחו על תחושה הפוכה.

הקשר עם עייפות גופנית, שתואר על ידי גארמין כ"סוללת הגוף", היה "חזק יותר מאשר עבור לחץ אך בסך הכל חלש למדי", אמר פריד. אמנן  גארמין אינה חושפת את החישובים שבהם היא משתמשת כדי לחשב את ציון "סוללת הגוף", אך הוא סבר שמדובר בשילוב של מדידת דופק ורמות פעילות.

בניטור של  השינה לעומת זאת, הקשר היה מובהק יותר, אם כי פריד ציין, שהשעון מודד את משך השינה, אך מספר לנו רק מעט על כמה טוב אדם נח, מלבד העובדה שיש קשר בין כמה זמן אדם ישן לתחושת המנוחה שלו.

היה קשר משמעותי בין הנתונים של גארמין לדיווחים של שני שלישים מהמשתתפים. החוקרים ציינו, שכמעט בכל המקרים, אם המשתתפים עברו מיום אחד של דיווח עצמי על איכות שינה גרועה, ליום אחר עם ציון טוב, הם יכלו לחזות עלייה של כשעתיים במשך השינה במכשיר גארמין. "זוהי השפעה ניכרת מאוד", אמרו.

המחקר נועד לסייע לתכנן מערכת התרעה מוקדמת לדיכאון, שבה משתמשי טכנולוגיה לבישה מקבלים נתונים שיעזרו להם לקבל טיפולים מונעים לפני תחילת התקף.

עד כה, ישנם סימנים מבטיחים לכך שרמות פעילות נמוכות יותר יכולות להיות גורם מנבא, אם כי פריד לא הצליח לזהות האם זה בגלל ההשפעה המגינה של פעילות גופנית מפני דיכאון או בגלל שאנשים מרגישים פחות אנרגטיים ככל שמצבם הנפשי מתדרדר.

מסקנה זמנית: המחקר מסייע להבהיר מה נתונים של מכשירים לבישים יכולים לחשוף באופן אמין ותורם תרומה חשובה לדיונים מתמשכים על תפקידה של הטכנולוגיה בהבנת רווחה. ואולם חשוב לזכור, שנתונים לבישים אינם בהכרח מייצגים אמת אובייקטיבית ויש לפרש אותם לצד הקשר רחב יותר, כולל תפיסותיהם וחוויותיהם האישיות של אנשים.

גארמין לא הגיבה לידיעה.