"יש להסיר חסמים רגולטוריים כדי לאפשר לתעשיית הקריפטו לצמוח"

ח"כים, רגולטורים ובכירים מהתעשייה השתתפו בדיון שנערך באחרונה על הצעדים הנדרשים לקידום תחום הקריפטו בישראל והפיכתה למוקד עולמי בתחום. במהלך הדיון הביעו המשתתפים ביקורת על ההתקדמות האיטית של הרגולציה בנושא.

בדיון נסקרה פעילות הוועדה הציבורית לעתיד תעשיית הקריפטו, שבראשה עומד אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים. הוועדה הוקמה על ידי פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, במטרה לגבש חזון ואסטרטגיה לאומיים לתחומים אלה.

את האירוע הוביל ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שדיבר על פיתוח תחום הקריפטו בישראל והדגיש את הצורך בהסרת החסמים הרגולטוריים. "בתוך עשור, תעשיית הקריפטו בישראל יכולה להעסיק מעל 30 אלף עובדים ולתרום כ-120 מיליארד דולר לתקציב המדינה", ציין. "לשם כך, יש להסיר חסמים רגולטוריים ולהתאים את מדיניות המס".

"התפתחות הרגולציה בישראל לא מדביקה את הקצב העולמי"

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי "קצב התפתחות הרגולציה על התחום בישראל לא מדביק את הקצב העולמי, ואנחנו מפספסים את ההזדמנות לאפשר לחברות קריפטו להתפתח. קידום התחום חייב להיכלל בהסכמים הקואליציוניים ולצאת מהצהרות לפעולות בשטח".

ח"כ דן אילוז (הליכוד) העיר בהקשר זה כי "הרגולציה חייבת לא להפריע ליזמים, אלא עליה לאפשר להם לצמוח".

מהצד של הרגולציה, הילה גרטי מהחטיבה המקצועית ברשות המיסים ציינה כי "בשנה האחרונה גיבשנו שלושה תזכירי חקיקה שמטרתם לייצר ודאות מיסוי בתחום הקריפטו ולעודד כניסת משקיעים". אלי טובול מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הדגיש את הפוטנציאל הגלום בטוקניזציה ואת הצורך בהסדרה מואצת שלו.

מהצד של חברות הקריפטו, יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, פלטפורמה מפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים, אמר כי "חסם מרכזי הוא הגישה הבנקאית, שמקשה על הפעילות היומיומית. יש לעדכן את מדיניות המיסוי כך שתאפשר צמיחה אמיתית". הוא ציין כי ביטס אוף גולד מפתחת את מה שהוא כינה "השקל הדיגיטלי הראשון", ואמר שהפיתוח חושף לא מעט חסמים, כגון העובדה שהמרה בין מטבעות קריפטו היא מהלך שחייב במס, בעוד שהמרות של דולר או יורו לשקל, שמבוצעות על ידי אנשים פרטיים, פטורות ממיסוי.

"הפער בין ישראל לשווקים האחרים רק הולך ומתרחב"

פינטו אמר ש-"בעולם נעים קדימה בקריפטו, ובארצות הברית, במיוחד תחת ממשל טראמפ, נרשמת האצה משמעותית בפיתוח התחום. הפער בין ישראל לשווקים האחרים רק הולך ומתרחב. המערכת הפיננסית נשענת עדיין על מערכות כמו סוויפט, במקום לעבור לפלטפורמות מתקדמות, מבוססות בלוקצ'יין. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור גם בתחום זה".

יצוין שבימים אלה מקיים בנק ישראל תהליך בדיקה ארוך ומורכב, בשיתוף הציבור, ליישום השקל הדיגיטלי, ובאחרונה הוא אף פרסם טיוטה לעיון הציבור.

סגן יו"ר הוועדה ומנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, אמר כי "הבאנו היום עבודה מעמיקה, שתוכל להיות בסיס לאסטרטגיית קריפטו לישראל. יש לנו את ההזדמנות המופלאה ביותר. יש כאן את הטאלנטים ואת היזמים. קריאתם של הח"כים בליאק, פורר ואילוז לממשלה לאמץ את המלצות הוועדה ולעמוד על גיבוש אסטרטגיית קריפטו לאומית היא הדרך לפעול. ככה זה עבד באירופה, ככה זה עובד בארצות הברית. זה הכיוון, וכך נוכל להפוך את ישראל למעצמת קריפטו, ואת הקריפטו למנוע צמיחה אדיר של כלכלת ישראל".