"רוב חברות הנדל"ן לא בנויות לקלוט טכנולוגיות"

רוב חברות הנדל"ן לא בנויות לקלוט טכנולוגיות. אלה חברות מסורתיות, שברבות מהן אין מחלקות טכנולוגיה, וחדשנות וסטארט-אפים מתקבלים בהן בחשדנות מסוימת, אם להתנסח בעדינות – כך עלה מפאנל שעסק בטרנדים ובמגמות הטכנולוגיות בעולם הנדל"ן.

הפאנל היה חלק מכנס Real Estate Tech Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בפארק עתידים תל אביב. את הפאנל הנחתה לירון גליקמן, מומחית גלובלית לפיתוח עסקי בדה היומן פקטור, והשתתפו בו דנה גולדמן סקלי, מנהלת בכירה בגרינסויל פרופ-טק ונצ'רס, אדם אלגרסי, ארכיטקט פתרונות בקבוצת הנדל"ן תדהר, וטל ספיבק, מנכ"ל פרש נדל"ן.

אלגרסי אמר כי "חברות הנדל"ן והסטארט-אפים לא מדברים באותה השפה ולא הולכים באותו הקצב. אצלנו, בקבוצת תדהר, יש אנשים טכנולוגיים, שיודעים לגשר על הפער בין חברת הסטארט-אפ שמגיעה אלינו לבינינו, כחברה מסורתית. אצלנו יש מגרש משחקים מצוין לסטארט-אפים – חממה ומרכז חדשנות, ואנחנו משקיעים בחלק מהם".

כיצד ה-AI תשפיע על עולם הנדל"ן?

משתתפי הפאנל הסכימו שכמו בעולמות אחרים, הבינה המלאכותית עומדת להשפיע מאוד גם על עולם הנדל"ן. "ה-AI כבר קורית גם בעולם הנדל"ן", אמר ספיבק. "יש עוזרי בינה מלאכותית לתחום השיווק, שחוסכים המון זמן. גם בענף הנדל"ן מתחילים להשתמש בהם". הוא ציין כי "ענף הנדל"ן מוציא מיליארדים על שיווק – ולא הכול מצליח". טרנד נוסף שהוא מנה בהקשר זה הוא דאטה: "למשל, קבלת החלטות על בניית דירות בהתבסס על דאטה – אילו סוגים של דירות נמכרים אל מול מה שהלקוחות הפוטנציאליים של הפרויקט הספציפי רוצים".

אלגרסי הסכים כי תחום הבינה המלאכותית יסייע לעולם הנדל"ן בהיבטים אלה, וציין גם פישוט תהליכים מורכבים ואת טרנד הקיימות.

גולדמן סקלי רואה טרנד נוסף – או, אם תרצו, תת טרנד בתוך טרנד הקיימות: חשמול של בניינים. "הסביבה הבנויה תורמת 40% לפליטות גזי החממה. הרגולציה דוחפת לקיימות. תשתיות החשמל ישנות ויש יותר הטמעה בבניינים של DERs – מקורות אנרגיה מבוזרים. אלה יכולים לפעול עצמאית, ללא תלות בחברת החשמל. בעתיד יהיו כלים שיוכלו לדבר עם ה-DERs השונים וחברות טכנולוגיה שיפתחו אותם".

היא ציינה כי "אימוץ של טכנולוגיות מגיע הרבה פעמים מיוזמות מקומיות של ערים ומהרגולציה. בקנדה, למשל, יש המון רגולציה על הנדל"ן, ובמקום שיש אסדרה – רואים המון חדשנות ותיאבון לחדשנות של חברות הנדל"ן. כך גם באירופה. בארץ זה לא קיים, אבל יש כאן חברות נדל"ן שמהוות כר לחברות טכנולוגיה לעשות אצלן פיילוטים".

איך ישראל יכולה להוביל את תחום הפרופ-טק?

גם השאלה שבכותרת הביניים עלתה בדיון. ספיבק אמר כי "סטארט-אפים מסתכלים על העולם ולא על ישראל, ואילו כאן הם מבצעים את הבדיקות של הפתרונות שלהם. התפיסה הזאת לא תמיד נכונה, לא תמיד נכון להסתכל על מדינת ישראל כסביבת הבדיקות של הסטארט-אפ, משום שיכול להיות שמה שיצליח כאן – ייכשל בעולם, ולהיפך".

גולדמן סקלי העירה ש-"לפני כמה שנים היה כאן אקו-סיסטם יותר חזק לעולם הפרופ-טק, עם יותר גופים שתמכו בו. צריך לעודד יותר גופי השקעה להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים יותר".