"נגישות דיגיטלית – לא עניין שנתון למשא ומתן"

סופיה טופלב-לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי, דיברה בכנס של Lynx מבית אנשים ומחשבים על נגישות דיגיטלית, החקיקה בנושא וכוח הקנייה של אנשים עם מוגבלות

סופיה טופלב-לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי.

נושא הנגישות הדיגיטלית, לטובת אנשים עם מוגבלות, נמצא על הפרק כבר לא מעט שנים, ואף עוגן בחקיקה בחלק מהמדינות, כולל בישראל. זאת, כדי שגם בעלי מוגבלויות שונות – בשמיעה, בראייה, מוגבלויות קוגניטיביות ועוד – יוכלו ליהנות מהאתרים ולצרוך את השירותים הדיגיטליים, כמו כל אחד אחר – ולא יופלו. חברות רבות כבר מבינות את זה, כמו גם את הפוטנציאל הכלכלי שטמון בנגישות – ומיישמות, אולם יש כאלה שעדיין לא נמצאות שם.

סופיה טופלב-לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי, שמציעה פתרונות טכנולוגיים לנגישות, דיברה על הנושא בכנס AI לארגונים של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לדבריה, "נגישות דיגיטלית היא לא נושא שנתון למשא ומתן" – ולא רק בגלל החקיקה, המחייבת זאת.

טופלב-לוז ציינה כי "מה שחברות צריכות לדעת, וחלקן כבר יודעות, הוא שיש לאנשים עם מוגבלות כוח צרכני רב. בארצות הברית לבדה מדובר בחצי טריליון דולר בשנה, ובעולם – ב-13 טריליון. מכאן שארגונים שאין להם נגישות דיגיטלית מפסידים גם כלכלית".

"ליותר ממיליארד אנשים יש מוגבלות, אלא שלא כל האתרים והמוצרים נגישים להם", הוסיפה. "כך, שני שלישים מהמוצרים לא נגישים לבעלי לקויות ראייה. זאת, למרות החוקים המתקדמים בנושא".

"אם אין נגישות – זה מגיע למחלקה המשפטית"

טופלב-לוז ציינה כי חוק הנגישות האירופי – ובפרט החדש, שייכנס לתוקף בקיץ בשנה שעברה – הוא מחמיר כמו חוקי הפרטיות (GDPR) והגנת הסייבר של האיחוד, ומחייב את כל הארגונים שפועלים במסגרתו, ללא קשר מאיזו מדינה הם מגיעים. כמו כן, אמרה, עורכי דין רבים, שמתמחים בנושא, מגישים תביעות נגד ארגונים שלא מקפידים על נגישות – כולל בישראל. "אם אין לכם נגישות – זה מגיע למחלקה המשפטית שלכם", היא פנתה למשתתפים, שרבים מהם היו בכירים בארגונים טכנולוגיים.

"יותר ויותר חברות נוקטות בגישה של נגישות תחילה. אל תחכו, כי כבר עכשיו מאוחר מדי להתחיל לחשוב על נגישות ואיך מיישמים אותה", אמרה.

בהמשך היא עמדה על הקשר שבין נגישות ל-AI, וציינה כי היא יכולה להביא לשיפור בתחום, אם עושים את זה נכון. "יש פתרונות נגישות שמשתמשים בבינה מלאכותית – מזיהוי פנים ועד לווידיאו ולסיוע בקידוד עם AI. יש שתי דרכים לפיתוח קוד בצורה נגישה: תיקון הקוד בדפדפן ויותר עבודת נגישות בשורת הקוד", אמרה.

לסיכום ציינה טופלב-לוז כי "ליישם נגישות בצורה נכונה חוסך כסף לארגון, וכדי שזה יקרה, חשוב להטמיע אותה בתהליכי העבודה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים