כך ה-IT מאפשר לבנק הגדול במדינה לתפקד במלחמה

אבי בן חמו, בכיר בחטיבה הטכנולוגית בבנק הפועלים, סיפר על התהליכים שבוצעו בבנק למעבר משגרה לחירום ולשמירה על המשכיות עסקית, ומאיר זרקור על היערכותו להחרפת המלחמה, במקרה הצורך

אבי בן חמו, ממונה המשכיות עסקית ומנהל מחלקת אופריישן בחטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים.

מגזר הפיננסים הוא אחד המגזרים הכי חשובים, שלא לומר קריטיים, למדינה ולאזרחיה – בזמני שגרה ובוודאי בעתות חירום. זאת משום שפשוט מאוד, בלי כסף – המדינה לא יכולה להתקיים, ובלי שירותי בנקאות, האזרח המודרני לא יכול להתנהל. לכן יש את הרגולציה הכבדה יחסית על הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים, ולכן היה חשוב שב-7 באוקטובר, כל אלה יתאימו את עצמם במהירות הבזק להמשך הפעילות בזמן מלחמה.

אחד הגופים החשובים, גם בהקשר זה, הוא הבנק הגדול במדינה – בנק הפועלים. אבי בן חמו, ממונה המשכיות עסקית ומנהל מחלקת אופריישן בחטיבת הטכנולוגיה של הבנק, הסביר בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד'), על הפעילות שלו למעבר משגרה לחירום מיד לאחר פרוץ המלחמה באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר. או, במילים אחרות, הוא שיתף את המשתתפים בוובינר בהמשכיות העסקית של הבנק בעת הנוכחית.

נושא המפגש אונליין היה המשכיות עסקית בשעת חירום. זהו הוובינר העשירי במספר שאנשים ומחשבים מקיימת מאז פרוץ המלחמה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי בן חמו, "בשבועות הראשונים לאחר פתיחת המלחמה, ובפרט בימים הראשונים, היה כאוס כללי במדינה, שהתבטא בראש ובראשונה באי ודאות – מה יהיה היקף המלחמה? האם היא תהיה מלחמה 'מקומית', בינינו לבין החמאס, או מלחמה אזורית, עם חזית צפונית? ועד כמה נסבול מהמצב? זה גרם לכך שאנשים פחות יצאו מהבית".

"ההגדרה הרשמית של המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע היא 'מצב מיוחד בעורף'. המשמעות של זה היא, בין היתר, סגירת סניפי בנקים באזורי הלחימה. עקב כך, ומאחר שאנשים רבים חששו – ועדיין חוששים, במידה מסוימת – לצאת מהבית, מיד עם פתיחת המלחמה חלה עלייה משמעותית בפעילות הבנקאית שאנשים עושים בדיגיטל, כולל ובמיוחד אצלנו, בבנק הפועלים", אמר בן חמו. "לכן, מאוד משמעותי שהתשתית של כל בנק תהיה רובסטית, כזו שיכולה לגדול בהתאם לצורך, בלי יותר מדי השבתות. חשוב שתהיה זמינות גבוהה של מערכות".

הקול סנטר והסניפים שכן פועלים

היבט נוסף בעולם הבנקאי (ולא רק בו) שדורש חיזוק בתקופת חירום כמו זו הנוכחית הוא הקול סנטר. "בימים הראשונים של המלחמה, קיבלנו משמעותית הרבה יותר פניות בקול סנטר מאשר בימים רגילים. לצד זה, היו עובדים במוקדים שלא היו יכולים להגיע אליהם פיזית, מאחר שהם גרים באזורי הלחימה, כי הילדים בבית או מכל סיבה אחרת. הקול סנטר צריך להמשיך ולתת מענה, בין אם אנשיו עובדים במשרד או מרחוק. יכולת העבודה מרחוק מאפשרת לבנקאים לתת מענה ללקוחות מכל מקום שבו הם נמצאים. הלקוחות לא מרגישים האם מי שעומד מולם נמצא בקול סנטר עצמו או בבית", ציין.

סניף של בנק הפועלים.

סניף של בנק הפועלים. צילום: ShutterStock

"לגבי הסניפים, נקטנו בשילוב פתרונות: תגבור יכולת העבודה מרחוק של הבנקאים, עבודה מ-'סניפי גרעין', שיכולים לספק מענה לכמה סניפים, כינון סניפים ניידים, שמגיעים ללקוחות באזורי קו העימות, והרחבת היכולות הסלולריות שכבר היו אצלנו", אמר בן חמו. לדבריו, "היכולת להוציא סניף נייד ליישובי קו העימות היא ייחודית לבנק הפועלים. כך גם הפעלת סניף באמצעות יכולת סלולרית, אם התקשורת הקווית נפגעת".

כמו כן, בן חמו ציין את עובדת היותם של הבנקים יעד מועדף לתקיפות סייבר – בשגרה ועל אחת כמה וכמה בשעת חירום. "לכן, עם פרוץ המלחמה העלינו את הכוננות של אנשי הסייבר שלנו, תגברנו את המשמרות ונתנו מענה לכל אירוע קטן שהיה. עובדה שלא נגרם כל נזק".

פעולות למען תושבי העוטף – והזווית הטכנולוגית שלהן

יש לציין שבנק הפועלים נקט בכמה פעולות לטובת תושבי עוטף עזה: ראשית, סיפר בן חמו, הוא פינה את אתר החירום (BCP) שלו בקיבוץ שפיים לטובת שיכון מפונים מהעוטף – קיבוץ שבו שוהים ממילא רבים מהם, והעביר אותו לאתר חירום חלופי, שהבנק היה בתהליכי מבצוע שלו עוד לפני המלחמה. בפועלים פשוט האיצו את התהליכים האלה, לטובת הפינוי. "מרכז החירום הזה נותן מענה למרכז שו"ב לתפעול, SOC, חדר שליטה אוטונומי ולתרחישי קיצון, שבהם לא ניתן לעבוד מרחוק וחייבים להתחבר לרשתות הבנק", אמר.

"כמו כן", ציין, "בנק הפועלים היה חלוץ במתן הקלות לתושבי עוטף עזה, עוד לפני ההחלטות הרגולטוריות שהתקבלו. כך, הוא מציע שלושה חודשי מימון של משכנתא לתושבי העוטף, אשראי לעסקים בריבית פריים ועוד. כל אחד מהתהליכים הללו מצריך הטמעה טכנולוגית, תוך הקפאת תצורה, וכן פעולות חירום ותהליכי בקרה – על מנת לספק מקסימום זמינות, ללא פגיעה בשירותים".

סוגיית כוח האדם והיערכות למלחמה בצפון

כמו בארגונים רבים אחרים, גם חלק לא מבוטל מעובדי בנק הפועלים גויסו בצו 8. "כדי להימנע ממצב של בלאגן ופגיעה בעקבות ירידה משמעותית בכוח האדם, כמו במקרה של גיוס חירום בצו 8, צריך להגדיר מבעוד מועד את זהותם של עובדים חיוניים ועובדים מגבים, לתגבר משמרות ולעבוד בפיצול", אמר בן חמו.

הוא ציין כי הבנק נערך גם להרחבת הלחימה לגזרה הצפונית. "אנחנו ערוכים על מנת לתת מענה לסניפים שלנו בצפון, בשעת הצורך, והדאטה סנטרים שלנו מוכנים להתאוששות מאסון ולהמשך פעילות תקינה ככל הניתן אם, חלילה, המלחמה תהיה בעצימות גבוהה יותר, עד כדי השבתות של מקורות חשמל ומים. כמו כן, יש לנו מענה של מתן סימים לחירום, לתרחיש של נפילת ספק תקשורת, ושל מעבר לספק אינטרנט חלופי".

לסיכום הוא אמר כי "כדי להיערך נכון להמשכיות עסקית יש לבצע תהליכי ניטור ובקרה מוגברים, לשלב יכולת עבודה מרחוק, לפצל את כוח האדם לחיוניים ומתגברים, להיערך להגנת סייבר ולתרגל את ה-BCP, כי מה שלא עובד בשגרה לא יכול לעבוד בחירום".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים