אש ה-IT בוערת אצל הכבאים

"בבוקר יום השבת המקולל, לפני 3 שבועות, מערך הכבאות נכנס לשגרת חירום בהליך מהיר מאוד. הפקודה להתכנסות כלל בעלי התפקידים הבכירים בארגון הופעלה – והם הגיעו למרכז השליטה הארצי כבר בשמונה בבוקר. במשל"ט שבמרכז הארץ יש חדר מלחמה לשגרה – ולחירום. פתחנו את חמ"ל החירום, לטובת כל בעלי התפקידים, ובראשם רב-טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה לישראל – הוא ה'לקוח' העיקרי שלי. מטרת המשל"ט הארצי היא לייצר תמונת מצב לטובת קבלת החלטות מושכלות ומבוססות נתונים של הנציב, שיועברו למפקדי המחוזות ולראשי האגפים במטה. גם בשבעת המחוזות יש משל"טים, והם אמונים על הפעלת הכוח, לרבות קבלת שיחות 102. בתוך כל ערפל הקרב הצלחנו לייצר, תוך כדי תנועה – תמונת מצב, בדגש על המחוז הדרומי", כך אמר טפסר-משנה גיא חסון, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל.

בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר חסון, כי "הפעילות של אנשי כבאות והצלה מבוססת לא מעט על IT ומסתייעת באמצעים טכנולוגיים".

אגף המחשוב ומערכות מידע של מערך הכבאות מונה עשרות אנשי טכנולוגיה, במטה ובמחוזות – מיעוטם עובדי מדינה ורובם במיקור חוץ. הם עוסקים בעולמות התוכן הטכנולוגי השונים – מנהלי פרויקטים, אנשי פיתוח, תשתיות, סייבר ואבטחת מידע, קשר ועוד. "האנשים שלי עובדים מתחילת המלחמה סביב השעון", אמר חסון, "וזה חייב היערכות לוגיסטית, מתן מענה לצרכים ועידוד הצוותים העושים מעל ומעבר כדי לטפל באירועים. רבים מאנשיי גויסו, לרבות מחצית מאנשי ענף הקשר, והתחלנו להיערך ולכסות את פערי כוח האדם עם אלו שנשארו".

מערכות המידע משרתות את 3,200 עובדי מערך הכבאות, 2,000 מתנדבים ואחרים. 2,200 מהעובדים הם לוחמי אש.

מערכת השו"ב "לפיד"

לפני שנתיים הוטמעה בכבאות מערכת השו"ב "לפיד". זו מנהלת את האירועים ומספקת לבכירים תמונת מצב של הכוחות. חסון ואנשיו לקחו את מערכת השו"ב של מד"א, ערכו לה התאמות ופיתוחים ייחודיים והטמיעו אותה.

מערכת לפיד, הסביר חסון, "כוללת ארבעה מרכיבים – עולם המשל"טים ושיחות חירום; פורטל נלווה, המסייע לניהול המערכת עם כלי שליטה נוספים; טאבלטים לכבאיות ולכלי הרכב המבצעיים, שבהם מופץ מידע על האירוע וניהולו, כולל יכולות ניווט למקום האירוע והזרמת מידע ממערכות אחרות, לדוגמה – מידע מבצעי הקיים בתוך עולם רישוי עסקים – היכן נמצאים ברז הכיבוי, יציאות החירום ומערכת גילוי אש; אפליקציה לטלפונים של לוחמי האש שבה הם מקבלים מידע על האירועים ומידע נוסף למפקדים".

לדברי חסון, "'לפיד' היא המערכת המבצעית שלנו. במהלך המלחמה הכנסנו לה עוד יכולות וממשקים. בקרוב נחבר אותה למערכת 'שוע"ל' של פיקוד העורף".

"עוד בטרם המלחמה", אמר חסון, "יצרנו, יחד עם משטרת ישראל ומד"א, פלטפורמת העברת נתונים על אירועים בזמן אמת. אם אזרח.ית מצלצל.ת למד"א, בתוך שניות בודדות אנו והמשטרה יודעים על האירוע – ולהפך. כך, יצרנו מעין '911 וירטואלי' להאצת העדכונים בין גופי החירום".

בלא קשר למלחמה, אמר חסון, "פותחו הרבה פתרונות ארגוניים לשיפור תהליכים. התחברנו לענן המחשוב בממשלתי, נימבוס, דרך ממשל זמין, ובסופו של דבר נעבוד באופן היברידי, בקרקע ובענן במשולב. חיזקנו את התשתיות הארגוניות והרחבנו את ההיערכות מפני מתקפות סייבר. המערכות שלנו נמצאות באירוח בשני אתרים מרוחקים, ואנו שוקלים בניית גיבוי בענן. יצאנו למבצע רכישות מסיבי והשלמות ציוד לטובת פריסת מערכי IT במקומות חדשים ובמשל"טים מחוזיים שאינם ממוגנים".

"הצד המבצעי שלנו", הסביר, "מתבסס על רשת הקשר של מערכת 'ניצן' של משטרת ישראל. זו תשתית המבוססת על תקשורת דיגיטלית, המאפשרת יכולת קשר לכל מקום בארץ, לרבות מידע על מיקום לוחם האש. בנינו מערכות תקשורת נוספות וגם יצרנו תשתית חלופית של POC (ר"ת Ptt Over Cellular, 'ווקי טוקי' – י.ה.) – לטובת גיבוי הקשר שנפגע".

"בהיבטי סייבר, אנו חלק מסמלי השלטון", סיכם חסון, "ולכן היקף המתקפות עלינו בסייבר וכמות ניסיונות התקיפה גדלו בתקופת המלחמה".