מה חושבים המנהלים על הבינה המלאכותית היוצרת?

סקר של מק'ינזי מציג את הדעות של המנהלים על התחום הלוהט, ואת מה שהם עושים בו ● מהן אותן דעות? מה המסקנות העולות מהן? ומה הממשלות, כולל ממשלת ישראל, צריכות לעשות בנדון?

המודעות של המנהלים לבינה המלאכותית היוצרת גבוהה משניתן לחשוב.

הבינה המלאכותית היוצרת – או, בשמה הלועזי, Generative AI – תופסת תאוצה בקצבים מהירים, הרבה יותר ממה שהאנליסטים צפו. היא מהווה חלק ממגמת הבינה המלאכותית הכללית, שהפכה להיות מנת חלקם של ארגונים רבים, שלא לומר רבים מאוד. בעוד שלפני שנה, מנהלי ארגונים שנשאלו לגבי טכנולוגיה זו השיבו שהם צריכים לבדוק אותה, הרי שבאחרונה, שנה אחרי, סקר מקיף של חברת הייעוץ הבינלאומית מק'ינזי הראה ששליש מהם ציינו שהארגונים שלהם משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת באופן קבוע, לפחות בפונקציה עסקית אחת.

זאת ועוד, יותר מרבע מהמנהלים של חברות שמשתמשות ב-AI ציינו שהבינה המלאכותית היוצרת נמצאת על סדר היום של מועצות המנהלים שלהן ואמרו שהם מתכוונים להגדיל את ההשקעה של החברה בבינה מלאכותית באופן כללי.

אותם מנהלים שמשתמשים ב-AI משוכנעים שהיכולות החדשות ישנו את התעשיות שבהן הם פועלים, ואולי גם יגרום לצמצום משרות. חלק מהארגונים מדווחים על השגת ערך משמעותי מה-AI, במיוחד בפיתוח מוצרים ושירותים, ובתחום שרשרת האספקה. יכולת למידת המכונה, שהיא חלק מהבינה המלאכותית, קלה יחסית, ומשתלבת עם אוטומציה רובוטית, צ'טבוטים ועוד.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: נורית יהלומי

מנהלים מודעים לסכנות שבבינה המלאכותית היוצרת

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, אחת המומחיות הבכירות בישראל בעולמות המשפט והטכנולוגיה, דיברה על הבינה המלאכותית וסכנותיה בראיון שפרסמנו היום (ב'). היא התייחסה אמנם לרמת המדינה, וקראה לכנסת ולממשלה לפעול לרגולציה על התחום, אבל הסקר של מק'ינזי מראה שגם המנהלים בארגונים מודעים לסכנות אלה, ובמיוחד להשפעת הבינה המלאכותית בכלל, וזו היוצרת בפרט, על שוק העבודה. הם מבינים שמחד, הבינה המלאכותית תביא איתה, וכבר החלה להביא, פיטורי עובדים, ומהצד השני, תיצור גידול בדרישה לכוח אדם מיומן יותר, שידע לנהל את הטכנולוגיה החדשה על מנת לתת מענה לצרכי הארגון. בגדול, כוח אדם זה לא זמין כרגע, מה שעלול ליצור עודף ביקוש מול מחסור – דבר שיביא לעלויות שכר גבוהות לארגונים.

על פי ממצאי הסקר, התחומים המרכזיים שהבינה המלאכותית היוצרת תשפיע על עולם משאבי האנוש בהם אלה: שיווק ומכירות, פיתוח מוצרים ושירותים, תמיכה בלקוחות, תמיכה בבק אופיס ומקצועות הנדסת תוכנה.

אחת הסכנות היותר נפוצות של הבינה המלאכותית הוא הסבירות הלא קטנה לטעויות ואי דיוקים. המנהלים ציינו שהם מנחים את העובדים שלהם לתת משקל כבד לנושא, על מנת להפחית סיכונים, ושהם ממצבים את הסכנות שבאי דיוקים לא פחות מאשר סיכוני סייבר ואי ציות לרגולציה. מנגד, חלק מהמשיבים ציינו שעל ידי שימוש נכון ב-AI אפשר להפחית את הסיכונים, ואם מעסיקים את המומחים ואנשי המקצוע המתאימים, במקרים רבים הבינה המלאכותית היוצרת דווקא מונעת טעויות, שיכלו להיות מסוכנות ביותר ולגרום נזק חמור לארגון.

אי אפשר לעצור את הבינה המלאכותית היוצרת, אבל יש לעשות הרבה פעולות כדי לעקוב אחרי השימושים שלה, לתת מענה לסכנות כמו איבוד מקומות עבודה של עובדים שהמכונה תחליף אותם, וגם למנוע מתקפות סייבר וסכנות מאי דיוקים ומטעויות שהמערכת עלולה לעשות – כי אסור לשכוח שמדובר במכונה שהאדם יצר

המסקנה מהמסקנות של הסקר של מק'ינזי, כמו גם מדבריה של ד"ר שוורץ אלטשולר, היא שהגיע הזמן שהממשלות, הפרלמנטים וגופי האסדרה והפיקוח ייכנסו לעובי הקורה של הבינה המלאכותית, ושהמודעות לסכנות שבה תגבר בקרב המנהלים ומקבלי ההחלטות. כרגע, המצב הוא שקורים הרבה דברים בשטח, שהטכנולוגיה הזו הפכה לאופנה שכולם רוצים להיות חלק ממנה, אבל לא מודעים לסכנות שבה. רגולציה זהירה, שקובעת גבולות גזרה ומצביעה על הסיכונים הרבים שיש בבינה המלאכותית בכלל, ובזו היוצרת בפרט, היא דבר שמתבקש, וכבר מתהווה בחלק מהמדינות שעוקבות אחרי הטכנולוגיה הזו.

אנגלה מרקל, לשעבר קנצלרית גרמניה.

אנגלה מרקל, לשעבר קנצלרית גרמניה. צילום: ShutterStock

בספרה האוטוביוגרפי כותבת אנגלה מרקל שכבר ב-2020, זמן קצר לפני שפרשה מתפקיד קנצלרית גרמניה, היא כינסה את מועצת האיחוד האירופי לדיונים של כמה ימים על השלכות הבינה המלאכותית, בתחומים שונים, וכבר אז המסקנה הייתה שיש להיכנס לנושא ולפקוח עין. ואכן, בעקבות זה, לא מעט מדינות פרסמו הנחיות והזהירו מפני הסכנות, כמו גם ראשי חברות היי-טק גדולות.

ולא רק באירופה: נושא הבינה המלאכותית עולה על סדר היום במדינות ובאזורים נוספים בעולם – למשל בארצות הברית. בישראל, הגורמים הרשמיים והרגולטורים עדיין לא אמרו את דברם, אבל הנושא עלה לדיון בכנסת, בכמה ועדות. ממש לקראת תום מושב הקיץ מונתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשעבר, אורית פרקש הכהן, כיו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. תפקידה הוא למפות את התחום בישראל ובחו"ל, לזהות את האתגרים והסיכונים ולהגיש מסקנות לח"כ אביגדור ליברמן – יו"ר ועדת ההיי-טק, שהיא בעצמה ועדת משנה של ועדת הכלכלה. אם ועדת הכלכלה, שבראשה עומד ח"כ דוד ביטן מהליכוד, תאמץ את המסקנות, אלה יכולות להיות מאומצות גם על ידי הממשלה, על כל המשתמע מכך.

השורה התחתונה: הבינה המלאכותית היוצרת כבר כאן. אי אפשר לעצור אותה, אבל יש לעשות הרבה פעולות כדי לעקוב אחרי השימושים שלה, לתת מענה לסכנות כמו איבוד מקומות עבודה של עובדים שהמכונה תחליף אותם, וגם למנוע מתקפות סייבר וסכנות מאי דיוקים ומטעויות שהמערכת עלולה לעשות – כי אסור לשכוח שמדובר במכונה שהאדם יצר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים