מהי "תשישות זום" והאם אתם סובלים ממנה?

זו כמעט שאלה רטורית בתקופה הזו שבה מרביתנו יושבים שעות, לרוב בגפנו, מול המחשב או הצג של הנייד ומנהלים אינספור ועידות, מפגשים ושיחות וידיאו בלייב - זה מתיש ● אבל מדוע ומה ניתן לעשות נגד התופעה?

השירות שהפך חיוני עקב הקורונה. זום. צילום אילוסטרציה: BigStock

מאז פרוץ הקורונה לחיינו, לרוב בלית ברירה, פנינו אל אפליקציות וידיאו ביניהן סקייפ (Skype), פייס טיים (FaceTime), גוגל מיט (Google Meet) וכמובן לבולטת ביותר בתחום, עקב השימוש הרב בה – זום (Zoom). השימוש ביישומים הללו, שחלקנו הכיר בעבר אך שלא היה חלק משגרת יומנו, הפכו לנפוץ במיוחד בשנה האחרונה, לצורך פעולות כמו פגישות עבודה או גיוס עובדים, לימודים, וובינרים, הופעות או הרצאות, וגם, מן הסתם, לשיחות חולין עם חברים ובני משפחה.

אלא שההימצאות במשך שעות ארוכות מול המסך בסיטואציה הזו, כשהדברים מתרחשים בלייב, יכולה להתיש, וחלק מאיתנו חש בכך באופן מאוד מובהק. כעת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, שבחנו את התופעה, המכונה "תשישות זום" מספרים על ממצאיהם ושופכים אור על מה שרבים מאיתנו חווים כמעט מדי יום.

ג'רמי ביילנסון, מנהל ומייסד המעבדה האינטראקטיבית לאינטראקציה אנושית (VHIL) באוניברסיטת סטנפורד, הגידורת את תשישות הזום כמונח כללי המתאר את התחושה שהאדם "סחוט", לאחר שישב מול כל סוג של שיחת וידיאו במשך רוב שעות היום. לדברי החוקר הבכיר, המושג 'זום' הפך ברבות הימים למונח הגנרי שבו משתמשים אנשים בדברם על ועידות וידיאו.

ביילנסון ציין כי במחקר שערך ובדבריו אין כל כוונה להכפיש את החברה או להתייחס אליה כאל ישות בכלל, אלא רצון לעסוק בתופעה הנגזרת מהשירות שלה, הנדרש במאסה נרחבת. למעשה הוא הבהיר שאם כבר אז אולי צריך אפילו להודות לחברת זום על שהפכה את התוכנה שלה לחינמית ונוחה לשימוש. ועם זאת, קיימת בעיה שהחוקרים מבקשים לפענח ולהאיר את הסיבות לה.

הפנים המוצגים גדולים מדי ומשפיעים על תשישות הזום. צילום אילוסרציה: BigStock

הפנים המוצגים גדולים מדי ומשפיעים על תשישות הזום. צילום אילוסרציה: BigStock

המראה – של האחרים ושל עצמנו – מייצר לחץ וביקורת

במחקר, שפורסם בכתב העת הטכנולוגי Mind and Behavior, הוצגה הערכת השפעת זום בהתבסס על ההיבטים הטכניים הספציפיים שלו. צוותו של ביילנסון זיהה ארבע השלכות של צ'אטים ממושכים, שלדברי החוקרים תורמות להיווצרות תשישות הזום אצל המשתמשים.

"ועידת וידיאו היא דבר טוב לתקשורת מרחוק, אבל חישבו על האמצעי – רק משום שאתם יכולים להשתמש בווידיאו, לא אומר שאתם חייבים לעשות זאת", הסביר ביילנסון.

על פי המחקר, הנפח של קשרי העין שאנו עסוקים בו בזמן צ'אטים בווידיאו, כמו גם גודל הפרצופים על המסכים – שניהם אינם טבעיים לנו.

בנוסף התייחס ביילנסון לעניין האינטראקציות החברתיות שמתבקשות עקב השימוש התכוף בזום והסביר: "חרדה חברתית מדיבור בציבור היא אחת הפוביות הגדולות ביותר שקיימות באוכלוסייה שלנו. כשאתה עומד שם וכולם בוהים בך, זו חוויה מלחיצה", ולפיכך הלחץ הזה מייצר אצל המשתתפים את אותה תשישות.

מקור מתח נוסף כבר תלוי בגודל המסך שבו אתם משתמשים, והאם אתם צורכים את הזום שלכם דרך הנייד, או בכלל בצג גדול בסגנון מחשב או אפילו בהצגה בטלוויזיה – לעיתים הפנים של המשתתפים במפגשים מוצגות במימדים גדולים במיוחד ומעוררות בנו אי נוחות. החוקרים הסבירו כי כאשר פניו של מישהו קרובים אלינו בחיים האמיתיים, מוחנו מפרש זאת כמצב אינטנסיבי אשר יוביל להזדווגות או לסכסוך.

"מה שקורה, למעשה, כשאתה משתמש בזום במשך שעות רבות, אתה נמצא במצב שהכל מגורה יתר על המידה", אמר ביילנסון בהסבירו את הממצאים ואת הסיבה שאלו גורמים לנו לעייפות הקיצונית שרבים מאיתנו חשים.

עוד סיבה שבגללה חלקנו מותשים מזום היא, לדברי ביילנסון, שכשאדם רואה השתקפות של בבואתו, הוא הופך ליותר ביקורתי כלפי עצמו.

"זה מלחיץ. ויש הרבה מחקרים שמראים שיש השלכות רגשיות שליליות לצפייה בעצמנו במראה". מאחר שרבים מאיתנו רואים את עצמנו כל הזמן בשיחות הוידיאו הללו, והדבר נמשך שעות רבות מדי יום, גם הביקורתיות העצמית שלנו – גדלה.

יש לה הגדרות מחדל לשנות. זום. צילום אילוסטרציה: BigStock

יש לה הגדרות מחדל לשנות. זום. צילום אילוסטרציה: BigStock

אז מה ניתן לעשות כדי להקל על כל זאת?

עד שהפלטפורמות ישנו את הממשק שלהן, ביילנסון ממליץ להוציא את זום מאפשרות המסך המלא, ולהקטין את גודל חלון הזום ביחס לצג, כדי למזער את גודל הפנים שמולנו. עוד הוא מציע, להשתמש במקלדת חיצונית, כדי לאפשר הגדלת השטח שבין בועת החלל האישית לבין האזור שבו מופיעים המשתתפים במפגש.

ביילנסון ממליץ לפלטפורמות לשנות גם את ברירת המחדל של הקרנת הווידיאו בשירותים שלהן.

כיום משתמשים צריכים להשתמש בלחצן "הסתר תצוגה עצמית", אליו ניתן לגשת באמצעות לחיצה ימנית על התמונה שלהם, ברגע שהם רואים את פניהם ממוסגרות בזום, ולפי הצעות החוקר מוטב להתחיל את הצ'אט במצב של הסתרה זו, ואז יוכל המשתמשים לשנות אותו להצגה של פניו לבחירתו ובזמן הנכון לו יותר.

בינתיים, עד השינוי שיאומץ או לאו בידי פלטפורמות הווידיאו, בכדי להפיג את המתח הכרוך בצפייה בעצמנו, החוקרים מציעים למשתמשים להפעיל את המצלמה בתחילת הפגישה, כדי לראות את האחרים ולהבין מי המשתתפים ומה מצבם הפיזי, ואז לכבות את המצלמה ולא להדליק אותה – אלא אם אין לכם ברירה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים