"אנחנו רוצים להיות סופרמן-אגרונום"

כך אמר שמחה שור, מנכ''ל ומייסד אגרוסקאוט שהוסיף כי אחת ממטרות החברה היא "להביא את הידע הישראלי בחקלאות למגדלי העולם"

שמחה שור, מנכ''ל ומייסד אגרוסקאוט. צילום: יח"צ

"לפי נתוני ארגון המזון העולמי, 30-40% מהיבול החקלאי הגלובלי אובד בגלל מזיקים ומחלות. בעולם בו יש רעב באזורים רבים, וצמיחת אוכלוסין מהירה, זהו מצב מזעזע הדורש שינוי. בעזרת הכלים שלנו אני מקווה שנצליח לשנות נתון זה", כך אמר שמחה שור, מנכ"ל ומייסד אגרוסקאוט.

שור נאם בכנס Oracle Open World 2019, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו. שור שירת יותר משני עשורים בחיל המודיעין. "לאחר שפרשתי מצבא קבע", אמר בראיון לאנשים ומחשבים, "לקחתי את התובנות שהפקתי מהצבא – לעולם האגרוטק וחקלאות מדייקת. החלפתי את ה'רעים' של הצבא – במזיקים, טפילים ובמחלות, שגורמות נזק ואובדן עצום ליבול החקלאי".

חברת הסטארט-אפ ממוקמת בצפון הארץ, הוקמה ב-2017 ומונה חמישה עובדים. בסבב הגיוס הראשון היא גייסה מיליון דולרים מחברים, מרשות החדשנות ומטרנדליינס. כעת הם מסיימים סבב גיוס שני של כשני מיליון דולרים. "תכנית החממות של רשות החדשנות אפשרה לנו להפוך מרעיון למוצר", אמר שור, והוסיף  וסיפר כי הוא מגייס גם מהציבור הרחב, באקזיט-ואלי.

"פיתחנו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת", אמר שור, "שמשפרת את התפוקה של היבול החקלאי. היא מבוססת רחפנים, חישה מרחוק ועיבוד תמונה. בניגוד לשאר העולם, היקף אובדן היבול בשל מזיקים, טפילים ומחלות, עומד בישראל ובארה"ב על 5-10%. הסיבה לשוני בנתונים היא שבשתי ארצות אלו יש פקח, או אגרונום מקצועי, המשוטט בשדות, מחפש את המחלות שיש על הגידולים ואז קובע איזה כימיקל יש לשים, באיזה תזמון ובאיזו כמות. הבעיה היא שברוב העולם, בכשבעה מיליארד דונמים חקלאיים, אין פקחים שכאלה".

רחפנים בשדות

"אנחנו משתמשים בחיישנים ובמצלמה המותקנת על גבי רחפן מסחרי, שעלותו כאלף דולרים", הסביר שור, "פיתחנו אפליקציה שמטיסה את הרחפן מעל השדה, מצלמת אותו, מעבירה את הנתונים לאחור, לצורך הטענה, עיבוד וניתוח, וכך בעצם נעשה חלק ניכר של עבודת האגרונום, בלא הצורך שלהגעתו הפיסית לשדה".

רחפן פאנטום בשקיעה. צילום: יח"צ

רחפן פאנטום בשקיעה. צילום: יח"צ

"אנחנו שותפים בתכנית הסטארט-אפים של אורקל", אמר שור, "לפני כמה חודשים עברנו מהענן של אמזון, AWS, לתשתיות הענן של אורקל, OCI. היא משמשת לנו כתשתית גלובלית להטענת התמונות. אנו נעזרים בתשתיות הענן ויכולות החישוב בו כדי לנתח את התמונות. המעבר לענן של אורקל היה מהיר וארך ימים אחדים. אנו מייתרים חלק ניכר מעבודת האגרונום וחוסכים משאב אנושי שחסר. האגרונום מקבל את התובנות בבית או במשרד".

רחפן מאבק בשדה. צילום: יח"צ

רחפן מאבק בשדה. צילום: יח"צ

הענן של אורקל – מקצר תהליכים ומספק התובנות הנדרשות לאגרונום ולחקלאי מהר יותר

לדבריו, "אורקל גם מסייעת לנו למצוא לקוחות ברחבי העולם, והענן שלה מקצר משמעותית את משך הטענת התמונות. הם גם מסייעים לנו בייעוץ ובפיתוח. צריך להבין שבכל שדה יש מאות דונמים שהתמונות שלהם, המצולמות פעם-פעמיים בשבוע – בעלות נפחים גדולים. ההטענה המהירה והניתוח המהיר, מבוסס לימוד מעמיק על גבי מעבד גרפי בענן – מקצרים תהליכים ומספקים את התובנות הנדרשות לאגרונום ולחקלאי מהר יותר. המכונה של אורקל לומדת תוך כדי תנועה ומביאה לשיפור ביצועים ותובנות. עוד אנו עושים שימוש בטכנולוגיות קוברנטיס וקונטיינרים".

אנשי אגרוסקאוט בשדה בוושיגטון. צילום: יח"צ

אנשי אגרוסקאוט בשדה בוושיגטון. צילום: יח"צ

כעת, ציין, "אנחנו מפתחים פתרון מבוסס קופסה, שישמש 'מוסך' לרחפן. נעבור לפתרון אוטונומי מלא. חברנו ל-Birdstop. המנכ"ל שלה, קית' מיאו, היה מנהל פיתוח בגוגל. היא פיתחה 'קופסה' בעלת יכולת רובוטית, המהווה תחנת עגינה לרחפן, מטעינה את הסוללה שלו, והופכת את כל תהליך הטיפול בו לממוכן".

"יש בעולם כחצי מיליארד חקלאים, רובם קטנים", סיכם שור, "אני צופה שאלפים מהם יהיו לקוחות החברה בשנים הקרובות. יש לנו כבר לקוחות בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית, באפריקה ובישראל – באזור עוטף עזה, שם מגדלים את רוב תפוחי האדמה בארץ. איסוף הנתונים, ניתוח מהיר של התמונות במקומות שונים מאפשר לקחת את הפתרון למגדלים ברחבי העולם ולסייע להם להגדיל את היבול ולספק ביטחון למזון, עם טכנולוגיה ואגרונומיה ישראליות". 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים